עיר
מַקֵּדָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Aerial view of Tel Burna. By Joeuziel, [Public domain], via Wikimedia Commons
תל בורנה - תל בֻרְנַאט
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : חורבת בית מַקְדוּם
מַקֵּדָה במקרא
בימי כיבוש הארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ תקפו חמשת מלכי הָאֱמֹרִי את גִּבְעוֹן, ויְהוֹשֻׁעַ קיים את הברית איתה ויצא להגנתה. הוא עָלָה מִן הַגִּלְגָּל, הביס את המלכים בגִּבְעוֹן, והמשיך לרדוף ולהכות אותם בדֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵּית-חוֹרֹן "עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה". ה' הוסיף וזרק עליהם אבנים גדולות שהרגו בהם שם רבים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים ט-י"א: ט וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל. י וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. יא וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב.
. חמשת המלכים הסתתרו במערה במַקֵּדָה ויְהוֹשֻׁעַ צווה לסתום את פתח המערה ולהמשיך במרדף. אח"כ הוא צווה על קציניו לשים את רגליהם על צווארי המלכים, הוציא אותם להורד, תלה אותם על עצים ולמחרת השליך אותם למערה וסותם אותה באבנים, וכך נשארה "הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים ט"ז-י"ז, כ"ו-כ"ז: טז וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה. יז וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה. ... כו וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב. כז וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
.

יְהוֹשֻׁעַ כבש אח"כ את מַקֵּדָה והרג את תושביה ואת מלכה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוק כ"ח: כח וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ.
, ומלך זה נזכר ברשימת 31 מַלְכֵי הָאָרֶץ שהִכָּה יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן המערבי
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז-ט"ז: ז וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם. ח בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבָעֲרָבָה וּבָאֲשֵׁדוֹת וּבַמִּדְבָּר וּבַנֶּגֶב הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ט מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר מִצַּד בֵּית אֵל אֶחָד. י מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד. יא מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד. יב מֶלֶךְ עֶגְלוֹן אֶחָד מֶלֶךְ גֶּזֶר אֶחָד. יג מֶלֶךְ דְּבִר אֶחָד מֶלֶךְ גֶּדֶר אֶחָד. יד מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד. טו מֶלֶךְ לִבְנָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲדֻלָּם אֶחָד. טז מֶלֶךְ מַקֵּדָה אֶחָד מֶלֶךְ בֵּית אֵל אֶחָד.
. אחרי כיבוש מַקֵּדָה, המשיך יְהוֹשֻׁעַ במסעו וכבש את לִבְנָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוק כ"ט: כט וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה.
. מַקֵּדָה נכללה בסופו של דבר בין ערי הַשְּׁפֵלָה (המרכזית) בנחלת יְהוּדָה, יחד עם ערים כמו עֲזֵקָה, לָכִישׁ ועֶגְלוֹן, וערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ט-מ"א: לט לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן. מ וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ. מא וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
.
זיהוי המקום
האתר של מַקֵּדָה אינו ידוע וקיימות כמה הצעות זיהוי המובאות להלן, יחד עם הנימוקים השונים בעד או נגד ההצעות הללו. מַקֵּדָה שכנה כאמור במחוז השני שבשפלת יְהוּדָה, שאליו גם השתייכה העיר החשובה לָכִישׁ. מתיאור המרדף אחרי 5 מלכי הָאֱמֹרִי ע"י יְהוֹשֻׁעַ משתמע שמַקֵּדָה שכנה לא הרחק מעֲזֵקָה ומלִבְנָה (שאותה כבש יְהוֹשֻׁעַ אחרי מַקֵּדָה). האתר של לִבְנָה גם כן לא נודע (ראו בעמוד על לִבְנָה) אך האתרים של עֲזֵקָה ושל לָכִישׁ ידועים בסבירות גבוהה (ראו במפה), ולכן מתבקש לחפש את מַקֵּדָה בתל מתאים כלשהו באזור זה. הצעת הזיהוי עם גבעות מע'אר, הידועות בשל המערות שבאבן הכורכר של המקום, מסתמכת על סיפור המערה במַקֵּדָה. אך גבעות מע'אר נחשבות מערביות מדי, והאתר מזוהה בד"כ עם בַעֲלָת של שבט דָן. כך גם הצעת הזיהוי עם ח'רבת אל-חַיְשוּם\חושם אשר נחשבת צפונית מדי (ראו במפה)
[1]לקסיקון מקראי, הוצאת דביר, 1965, מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, ל-ת, עמוד 560
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 304
. הצעות הזיהוי עם תל-בורנה\בֻרְנַאט
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 304
או עם תל גּוֹדֵד\ח'רבת אֶל-גֻ'דֶידֶה שבין עֲזֵקָה ללָכִישׁ סבירות יותר, ובשניהם נמצאו ממצאים מתאימים ליישוב מתקופת המקרא.

בתל בורנה נמצאו שרידים החל מתקופת הברונזה הקדומה (הכנענית) כולל מבנה גדול מהמאה ה-13 לפנה"ס שהיה כמשוער חלק ממתחם פולחני פתוח. בתקופת הברזל (הישראלית) היישוב היה בשיאו, ואחרי חורבן במאה ה-10 לפנה"ס נבנתה חומת סוגרים סביב הפסגה, שמאוחר יותר שופצה כחומה מלאה. גם בתל גּוֹדֵד נמצאו עדויות ליישוב בתקופת הברונזה, ומתקופת מלכות יהודה נמצאו באתר מספר גדול של חותמות "למלך" המשוערות כשייכות לימי מלכות חִזְקִיָּהוּ. בתל גּוֹדֵד נמצאו גם שרידי ביצורים ומערכת מים מהתקופה הרומית, ומערכות מסתור מימי מרד בר-כוכבא.

תֵּל בורנה הוא גם המועמד המקובל לזיהוי (לא וודאי) של לִבְנָה, אבל מסֵדֶר הערים הנזכרות במסע המלחמה של יְהוֹשֻׁעַ וברשימת ערי השפלה ב
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים מ"א-מ"ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים מ"א-מ"ב: מא וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. מב לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן.
משתמע שמַקֵּדָה שכנה מערבית ללִבְנָה, ולכן יש המזהים את מַקֵּדָה עם תל-בורנה ואת לִבְנָה עם תל גּוֹדֵד. כנגד זיהויים אלה, מביאים את הכתוב באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) שם נאמר שמַקֵּדָה שכנה במרחק 8 מילין מזרחה לבית-גוברין. באזור זה נמצאת ח'רבת בית מַקְדוּם (ראו במפה) המשמרת כביכול את שמה של מַקֵּדָה המקראית. ח'רבת בית מַקְדוּם אמנם אינה נמצאת באזור של עֲזֵקָה ולָכִישׁ כפי שהיא אמורה להיות על פי סיפור מלחמות יְהוֹשֻׁעַ, אך הטענה היא שבכל מקרה מסורות העלילות של מלחמות יְהוֹשֻׁעַ מכוונות להעביר מסר דתי או לאומי ואינן מתיימרות למסור תיאור גיאוגרפי מדויק
[11]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 304
.
פרקים המזכירים את מַקֵּדָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על מַקֵּדָה באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.