נְטֹפָה – עלמפה

רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער

כנויים נוספים : ח'רבת בַּדּ-פלוח

נְטֹפָה במקרא

שַׂלְמָא בֶּן חוּר בֶּן כָלֵב היה האב הקדמון של תושבי נְטֹפָה, כמו גם של בֵּית לָחֶם ביְהוּדָה. ברשימת תושבי יְרוּשָׁלַיִם הַלְוִיִּם בימי דָוִד נזכר בֶרֶכְיָה נכדו של אֶלְקָנָה אשר ישב "בְּחַצְרֵי נְטוֹפָתִי" (יחד עם לְוִיִּם נוספים בני המשוררים אָסָף ויְדוּתוּן). מבין 30 הגיבורים של דָוִד באו שניים מאזור נְטֹפָה, כמו צַלְמוֹן הָאֲחֹחִי מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי וחֵלֶב בֶּן בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי . כמו כן נזכרים זַּרְחִי מהרי הַנְּטוֹפָתִי וחֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל אשר הופקדו כל אחד על 24,000 איש במחלקות ה-10 וה-12 מתוך 12 מחלקות צבאיות של דָוִד, שפעלו כל אחת במשך חודש בשנה.

אחרי חורבן הבית והגליית תושבי יְהוּדָה תחת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הִפְקִיד נְבוּכַדְנֶאצַּר אֶת גְּדַלְיָהוּ על שארית הָעָם שנאספו במִּצְפָּה. גְּדַלְיָהוּ עודד את מנהיגי העם והצבא הנותרים להצטרף אליו במִּצְפָּה ונשבע שלא יִפָּגְעוּ שם ע"י הבבלים, ובין הבאים נזכרים "בְנֵי עֵיפַי הַנְּטֹפָתִי". לבסוף בכל אופן רצח יִשְׁמָעֵאל את גְּדַלְיָהוּ "וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה".

בימי שיבת ציון אחרי הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס, עלו לארץ מהגלות בהובלת זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ 123 מבְּנֵי בֵית לָחֶם, ו-56 מאַנְשֵׁי נְטֹפָה וחזרו לשבת בנחלתם. בגרסא המקבילה בספר נְחֶמְיָה נזכרים יחדיו אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם וּנְטֹפָה ומספרם הכולל הנמסר שם הוא 188. נְחֶמְיָה מציין עוד שכשהסתיימו העבודות על שיפוץ החומות של יְרוּשָׁלַיִם תחת הובלתו, נקראו "בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים וּמִן הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי" לבצע את המשימות המוזיקאליות בטקס חֲנֻכַּת החומות החדשות.

זיהוי המקום

מהאיזכורים המקראיים משתמע שנְטֹפָה ופרבריה\חֲצֵרִיה שכנו באזור הררי (הְרַי הַנְּטֹפָתִי) בסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם. נְטֹפָה נזכרת כאמור ביחד עם בֵּית לָחֶם כמקום מושבם של צאצאי שַׂלְמָא משבט יְהוּדָה, ומאוחר יותר מזכיר גם נְחֶמְיָה את שתי הערים ביחד ברשימת העולים בימי שיבת ציון. לכן מחפשים בד"כ את נְטֹפָה באתר כלשהו באזור בֵּית לָחֶם.

הצעת הזיהוי של נְטֹפָה עם התל של רמת רחל (ח'רבת צאלח) לא התקבלה כיוון שלא נמצאו באתר ממצאים מוקדמים מספיק, והתל מזוהה בד"כ עם בֵּית הַכָּרֶם של התקופה הפרסית (שיבת ציון). יש שהציעו את ח'רבת אום טובא שממזרח לרמת רחל, בהנחה שמדובר ביישוב מֶטוֹפָּה מן התקופה הביזנטית, אשר קיבל כמשוער את שמו מנְטֹפָה המקראית. אך גם כאן הממצאים הם מסוף תקופת הברזל וכך אינם מתאימים לישוב שהתקיים בימי דָוִד. אבות הכנסייה גם מזכירים בנפרד את מֶטוֹפָּה ואת "מדבר נְטֹפָה" (כלומר מדובר באתרים שונים), ומדבר נְטֹפָה נזכר שם בהקשר עם תְקוֹעַ ואזור חַרִיתוֹן שעל וואדי חַרִיתוֹן\תְּקוֹעַ ממזרח להתנחלות תְּקוֹעַ של היום. דרך סדק שבמצוק מעל הוואדי בסמוך למנזר חַרִיתוֹן אמנם נובע עין א-נטוף המשמר אולי את שמה של נְטֹפָה המקראית. את נְטֹפָה עצמה מזהים בח'רבת בַּדּ-פלוח הסמוכה, מעט מצפון-מערב להתנחלות תְּקוֹעַ. אתר זה שוכן על הדרך בין בֵּית לָחֶם לתְּקוֹעַ, ונחשפו בו חרסים מתאימים מהתקופה הישראלית הקדומה, מלבד ממצאים מאוחרים יותר מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית .

פרקים המזכירים את נְטֹפָה

ספר	פרק
שְׁמוּאֵל-ב	כ”ג	דָוִד מוסיף ואומר דברים שה' שם בפיו על התוצאות הטובות של שלטון צדק כמו זה שה' הפקיד בידי המלכים מבית דָוִד, לעומת גורלם המר של שליטים בני בְלִיַּעַל. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם.
מְלָכִים-ב	כ”ה	נְבוּכַדְנֶאצַּר צָר על יְרוּשָׁלַיִם, ואחרי כ-18 חודשים החומות מובקעות. צִדְקִיָּהוּ בורח אך נתפס, בניו נשחטים לפניו והוא מעוור ונלקח לבָּבֶל. נְבוּזַרְאֲדָן שורף את המקדש, הורס את העיר ומַגְלֶה את הפליטים. גְּדַלְיָהוּ מופקד על הנותרים, אבל נרצח ושאר הָעָם בורח למִצְרָיִם. אֱוִיל מְרֹדַךְ מלך בָּבֶל משחרר את יְהוֹיָכִין ומיטיב עִמּוֹ.
יִרְמְיָהוּ	מ	יִרְמְיָהוּ אסור באזיקים בין שאר השבויים, ונְבוּזַרְאֲדָן משחרר אותו ומציע לו לבוא איתו לבבל או ללכת להיכן שירצה בארץ. יִרְמְיָהוּ מצטרף לעָם במִּצְפָּה שנמצא עִם גְּדַלְיָה (שהבבלים הפקידו על העָם שנותר בארץ). לשם מצטרפים גם פליטי הצבא ופליטים שחזרו מעבר הירדן. יוֹחָנָן מזהיר את גְּדַלְיָה שיִשְׁמָעֵאל נשלח ע"י מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן כדי להורגו, אך גְּדַלְיָה לא מאמין.
עֶזְרָא	ב	רשימת העולים לארץ: מנהיגיהם (בראשם זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ), רשימת בני הָעָם לפי בתי אב ומקומות ישובם המקוריים, הכוהנים, הלויים, סגל המקדש (מְשֹׁרְרִים, שֹּׁעֲרִים, נתינים ובני עבדי שְׁלֹמֹה), וחסרי היחוס - סה"כ כ-50,000 איש כולל העבדים. השבים נותנים תרומות לאוצר המקדש ומתיישבים בערי מוצאם.
נְחֶמְיָה	ז	החומה מוכנה ונְחֶמְיָה מְמַנֶּה שומרים על השערים הסגורים בלילה, ומשמרות אזרחים באזור החומה שמול בתיהם. הישוב בעיר עדין דליל ונְחֶמְיָה מוצא את רשימת "בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה" מימי הצהרת כּוֹרֶשׁ.
נְחֶמְיָה	י”ב	רשימת בתי אבות הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם (כולל המשוררים והשומרים) מימי העולים עם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ הכֹּהֲן הגדול בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ ועד לימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה. מתואר גם טקס חנוכת החומות (בהנחית נְחֶמְיָה) הכולל שתי תהלוכות הצועדות על החומות מדרום ועד אזור המקדש, שם חוגגים עם שירת המשוררים ובלווי כלי נגינה. מוסדרות התרומות לכֹּהֲנִים וְללְוִיִּם ולשאר משרתי המקדש.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ב	רשימת בני יַעֲקֹב פותחת בפרק זה עם צאצאי יְהוּדָה. אלה כוללים את רשימת נשותיו ובניו, השושלת (מרָם, נינו של יְהוּדָה) המובילה לדָוִד ומשפחתו, משפחת כָּלֵב העֲנֵפָה, ותושבי הישובים הרבים באזור יְהוּדָה שבאו מהם, ולסיום מִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ט	רשימות תושבי יְרוּשָׁלַיִם מבני בִּנְיָמִן, הַכֹּהֲנִים, והַשֹּׁעֲרִים הַלְוִיִּם. הַשֹּׁעֲרִים הופקדו עוד בדור המדבר על שמירת הכניסות למתחם המשכן, ואח"כ שוב בימי דָוִד וּשְׁמוּאֵל כדי לשמור על שערי המקדש (לִכְשֶׁיִּבְנֶה). הם שמרו במשמרות, וישנו באזור המקדש כדי לפתוח את המתחם כל בוקר. הם הופקדו גם לשמור על כלי עבודת המקדש, על החומרים להכנת הבשמים לפולחן, ועל הכנת מנחת התמיד במַחֲבַת לשימוש הכוהנים. הַמְשֹׁרְרִים הַלְוִיִּם היו פטורים ממלאכות אלה כי עסקו כל הזמן בשירה. הפרק מסתיים עם חזרה כמעט מדויקת על רשימת בית שָׁאוּל מהפרק הקודם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”א	מנהיגי כל שבטי ישראל באים לחֶבְרוֹן להכיר בדָוִד כמלך. הוא כובש את ירוּשָׁלַ‍ִם מהיבוסים ומקים בה את עיר דָוִד במצודה, ושָׂם את יוֹאָב כמפקד הצבא. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ”ז	רשימות ראשי 12 מחלקות הצבא החודשיות. רשימת השָׂרִים בראש שבטי ישראל. רשימת השרים המופקדים על רכוש המלך, תוך פירוט האוצרות, סוגי התבואות, והמקנה של המלך. רשימת היועצים והמקורבים לדָוִד.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שְׁמוּאֵל-ב-כ"ג	ח-כ"ט	אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד ... צַלְמוֹן הָאֲחֹחִי מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי. חֵלֶב בֶּן בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי אִתַּי בֶּן רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן.
מְלָכִים-ב-כ"ה	כ"ג-כ"ה	וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם. וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם. וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה.
יִרְמְיָהוּ-מ	ח	וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת וּבְנֵי עֵיפַי הַנְּטֹפָתִי וִיזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם.
עֶזְרָא-ב	א-כ"ב	וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ ... בְּנֵי בֵית לָחֶם מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אַנְשֵׁי נְטֹפָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה.
נְחֶמְיָה-ז	ו-כ"ו	אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ ... אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם וּנְטֹפָה מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה.
נְחֶמְיָה-י"ב	כ"ז-כ"ט	וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלָ‍ִם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת. וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים וּמִן הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי. וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע וְעַזְמָוֶת כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרֲרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-ב	נ-נ"ד	אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים. שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם ... בְּנֵי שַׂלְמָא בֵּית לֶחֶם וּנְטוֹפָתִי עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב וַחֲצִי הַמָּנַחְתִּי הַצָּרְעִי.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-ט	ג-ט"ז	וּבִירוּשָׁלַ‍ִם יָשְׁבוּ מִן בְּנֵי יְהוּדָה וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה ... וּמִן הַלְוִיִּם ... וְעֹבַדְיָה בֶּן שְׁמַעְיָה בֶּן גָּלָל בֶּן יְדוּתוּן וּבֶרֶכְיָה בֶן אָסָא בֶּן אֶלְקָנָה הַיּוֹשֵׁב בְּחַצְרֵי נְטוֹפָתִי.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-י"א	י-ל	וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד הַמִּתְחַזְּקִים עִמּוֹ בְמַלְכוּתוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ כִּדְבַר יְהוָה עַל יִשְׂרָאֵל ... מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי חֵלֶד בֶּן בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִי.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-כ"ז	א-ט"ו	וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ לְכֹל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיֹּצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הַמַּחֲלֹקֶת הָאַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף ... הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִי וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף ... הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף.

ניתן לקרוא עוד על נְטֹפָה באתרים של עמוד ענן ורשות העתיקות.