מקום
קְוֵא
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Cilicia, Turkey. By Carole Raddato from FRANKFURT, Germany, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
מישור החוף הקיליקי בו שכנה ממלכת קְוֵא
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : קְוֵה\קיליקיה
קְוֵא במקרא
מסופר על שְׁלֹמֹה שאסף לערי הרכב שלו ולביתו סוסים רבים מִמִּצְרָיִם ומקְוֵה (1400 מרכבות - במחיר 600 כסף כל אחת, ו-12,000 פרשים\סוסים? - במחיר 150 כסף האחד) וסחר בהם גם עם מלכי החַתִּים ועם אֲרָם
[^]מְלָכִים-א פרק י פסוקים כ"ו, כ"ח-כ"ט: כו וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. ... כח וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר. כט וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק א פסוקים י"ד, ט"ז-י"ז: יד וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. ... טז וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר. יז וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ.
. כיוון שלא ידוע שמִּצְרָיִם גידלה סוסים או ייצאה מרכבות, וגם בקְוֵה לא גידלו סוסים, ההשערה היא ששְׁלֹמֹה תִּוֶוךְ בין סוחרים מקְוֵה שהביאו סוסים מצפון וגם בין ייצרני מרכבות שמכרו את מרכולתם למִּצְרָיִם
[1]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 118.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 88
.

ממלכת קְוֵא נכבשה בסופו של דבר ע"י ממלכת חִלַכֻּ שנתנה את שמה לאזור "קיליקיה" אשר בו שכנה קְוֵא לשעבר (ראו להלן). יְחֶזְקֵאל מנה את בעלות הברית של צֹּר - "בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ"
[^]יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק י"א: יא בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ.
, ויש המשערים ש"חֵילֵךְ" הוא שיבוש של "חִלַכֻּ" אשר בָּנֶיהָ שמרו על חומות צֹּר, וה"גַמָּדִים" הם בני כֻּמִד שבלבנון
[3]עולם התנ"ך, ספר יְחֶזְקֵאל עמ' 130.
או בני גֹּמֶר
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י פסוק ב: ב בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס.
- כלומר הקימרים
[*]הקימרים היו עם שנדד ולחם בראשית האלף ה-1 לפנה"ס באזור צפון-מזרח הים השחור וימת ואן, ופלש גם מערבה לאסיה הקטנה, עד שנדחק משם ונעלם לקראת סוף המאה ה-7 לפנה"ס
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 92
.
זיהוי המקום
ממלכת קְוֵא שכנה באזור קיליקיה, כלומר בדרום מזרח אסיה-הקטנה, במישור החוף הקיליקי ובאזור ההררי שמצפון וממערב לו. את המישור הפורה משקים נהרות הסיהאן והג'יהאן היורדים מהרי הטאורוס והאנטי-טאורוס אשר תוחמים את הארץ ממערב ומצפון בהתאמה, בעוד הר האמנוס במזרח מפריד בין קיליקיה לבין צפון סוריה. בתקופה הכלכוליתית (אלף 5-4 לפנה"ס) היתה מרסין שליד החוף במערב קיליקה העיר העיקרית של האזור, אך במהלך האלף ה-3 לפנה"ס עברה הבכורה לטָרְסוּס\תַרְשִׁישׁ (ראו במפה). באלף ה-2 לפנה"ס שלטה בקיליקה מדינת כִּזֻוַתְנַ שנקשרה ולעתים נשלטה ע"י השליטים החַתִּים של האזור, והיא נזכרת ברשימת בעלות הברית של החַתִּים בקרב קדש כנגד פרעה רעמסס ה-2 (ראשית המאה ה-13 לפנה"ס). קיליקיה נחרבה יחד עם ממלכת החַתִּים ושאר אזור החוף המזרחי של הים התיכון עם בואם של "גויי הים" (מאות ה-13 וה-12 לפנה"ס), ובראשית האלף ה-1 לפנה"ס נוסדה בקיליקיה ממלכת קְוֵא המקראית.

קְוֵא חברה לארצות צפון סוריה בנסיון לעצור את התפשטות אַשּׁוּר באזור, אך שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר כבש את סוריה (857 לפנה"ס) ואח"כ ערך כמה מסעות מלחמה לקְוֵא עד שלבסוף כבש את טָרְסוּס (833 לפנה"ס). אח"כ נסוגה אַשּׁוּר לזמן מה מהאזור שנפל תחת השפעת אֲרָם, אך בימי תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר ה-3 (מָלַךְ 745–727 לפנה"ס) נזכר אוּרִיךְ מקְוֵא בין מעלי המס לאַשּׁוּר, וקְוֵא סופחה לאַשּׁוּר בסוף ימי תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר או בימי בנו שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-5 (מָלַךְ 727–722 לפנה"ס). בימי סַרְגוֹן ה-2 מלך אַשּׁוּר (מָלַךְ 722–705) כבר ישב נציב אַשּׁוּרי בקְוֵא, אך נזכר גם אוּרִיךְ ששלט עדיין בחלקים של קְוֵא אולי בחסות אַשּׁוּר.

עם מות סַרְגוֹן בקרב מול הקימרים פרצו מרידות ברחבי האימפריה וגם קְוֵא השתחררה מעול אַשּׁוּר, עד שסַנְחֵרִיב בנו של סַרְגוֹן (מָלַךְ 705–681 לפנה"ס) כבש שוב את אזור קיליקיה, כולל את טָרְסוּס שבוצרה שוב וחזרה להיות מרכז שלטוני של אַשּׁוּר. על המחוז האַשּׁוּרי איימו הקימרים שפלשו לאסיה הקטנה ממזרח וגם ממלכת תֻּבַל ושבטי החִלַכֻּ מצפון. החִלַכֻּ שכנו באזור ההררי שמצפון ומצפון-מערב לקיליקיה והצליחו להתחמק מִיָּדָהּ של אַשּׁוּר. מלכי בָּבֶל שכבשה וירשה את את האימפריה של אַשּׁוּר (605 לפנה"ס) ערכו גם הם מסעות לקְוֵא וכבשו חלקים ניכרים ממנה. עם עליית האימפריה הפַּרְסִית שירשה בתורה את בָּבֶל (539 לפנה"ס) התפשטו כבר בני החִלַכֻּ דרומה לשטחי קְוֵא והשתלטו על מישור החוף הקיליקי, אשר נקרא מאז על שמם בלשון יוון והמערב
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 92-87
.
פרקים המזכירים את קְוֵא
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על קְוֵא באתר של ויקיפדיה.