וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יְהוָה עֲבוֹר, וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם, וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. (בַּמִּדְבָּר-כ"ב כ"ו-כ"ז)
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.. (בַּמִּדְבָּר-כ"ד י"ז)
|
בִּלְעָם במקרא
בִּלְעָם היה נביא ידוע שְׁתֻם עָיִן
בָּלָק שלח משלחת נוספת, ומכובדת אף יותר, כדי לבקש שוב מבִּלְעָם לבוא ולקלל את העַם, והפעם הם הבטיחו לו גם כל תְּמוּרָה שיחפוץ בה. אבל בִּלְעָם ענה שלא יוכל לבוא תמורת כל הון שבעולם, כל עוד ה' מתנגד לכך. הוא הציע להם בכל אופן להשאר וללון עוד לילה אחד בזמן שהוא ישאל שוב את ה' בענין. ה' הופיע שוב לפני בִּלְעָם, והפעם הרשה לו לחזור עם השליחים, אבל לעשות רק מה שה' יאמר לו.
בִּלְעָם יצא לדרך עם אֲתֹנוֹ, וה' שלח מַלְאַךְ כדי להפריע להם. הָאָתוֹן ראתה את המַלְאַךְ עומד עם חרבו על הדֶּרֶךְ, נטתה מהדֶּרֶךְ ועברה לצעוד בַּשָּׂדֶה. בִּלְעָם (שלא ראה את המַלְאַךְ) הכה את הָאָתוֹן בנסיון להחזירה לדרך. אח"כ המַלְאַךְ חסם שוב את הָאָתוֹן כשהגיעה למִשְׁעוֹל כְּרָמִים מגודר משני צדדיו. הָאָתוֹן נלחצה לקיר ולחצה תוך כדי כך את רגלו של בִּלְעָם, שהכה אותה שנית. המַלְאַךְ הופיע שוב כשהאתון הגיעה לשביל צר שלא איפשר עוד סטייה ממנו. הָאָתוֹן נאלצה לרבוץ על הקרקע כשבִּלְעָם עליה, ובִּלְעָם הכה אותה בשלישית.
ה' נתן לאָתוֹן לדבר בשפת אָדָם, והיא התלוננה בפני בִּלְעָם על 3 המכות. הוא טען שהיה הורג את האָתוֹן אם היתה לו חֶרֶב, אבל אז נגלה לו המַלְאַךְ עם החֶרֶב. המַלְאַךְ גער בבִּלְעָם, וצווה עליו להמשיך ללכת עם השליחים, אבל לאמר רק את מה שהמַלְאַךְ יאמר לו להגיד.
בָּלָק יצא לקראת בִּלְעָם, ולמחרת בַבֹּקֶר לקח אותו למקום תצפית על קצה המַחֲנֶה של העַם. בִּלְעָם ביקש מבָּלָק לבנות 7 מִזְבְּחֹת ולזבוח עליהם 7 פָּרִים ואֵילִים. בִּלְעָם עזב כדי להתבודד, וה' הופיע לפניו ומסר לו דברים אשר יאמר לבָּלָק, ואשר כָּלְלוּ מָשָׁל על עתידו המזהיר של עַם יִשְׂרָאֵל. בָּלָק התאכזב מבִּלְעָם על כך שבֵּרֵךְ במקום לקלל, ויצא איתו למצוא מקום תצפית שני. בִּלְעָם שוב בֵּרֵךְ את העַם, ובָּלָק הכועס לקח אותו למקום תצפית שלישי, אך גם שם בִּלְעָם בֵּרֵךְ את העַם.
בָּלָק כעס הפעם מאוד, וגירש את בִּלְעָם בלי המַתָּנוֹת שהבטיח לו. בִּלְעָם ענה שהרי אמר מראש שלא ינבא דברים שימציא מליבו בִּמְקוֹם את דברי ה'. בִּלְעָם הוסיף להמשיל עוד משלים של חזיונות החוזים את נצחונות עַם יִשְׂרָאֵל על מוֹאָב, אֱדוֹם, עֲמָלֵק, ואת תבוסת בני הַקֵּינִי בידי אַשּׁוּר, ואת תבוסת אַשּׁוּר בידי צִי מכִּתִּים. לסיום, בִּלְעָם ובָּלָק חזרו כל אחד למקומו-.
יותר מאוחר מסופר שבִּלְעָם הדיח בקסמיו את בנות הַמִּדְיָנִים לפתות את העַם לעבוד את בַּעַל פְּעוֹר
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ד פסוקים ג-ד: ג
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.
ד
נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.
(בעל עין פגומה בהיותה כמעט סתומה מלבד חריץ דק) שחי בפְּתוֹרָה שליד נהר הפְּרָת[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ב פסוק ה: ה
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי.
. בָּלָק מלך מוֹאָב והמואבים פחדו מבני יִשְׂרָאֵל הרבים, שעִם תום נדודיהם במדבר 40 שנה, חנו על גבול מוֹאָב ליד היַרְדֵּן. בָּלָק שלח שליחים לקרוא לבִּלְעָם ממקום מגוריו כדי שיקלל את העַם. בִּלְעָם ענה שיִתֵּן להם תשובה למחרת, אחרי שה' יאמר לו את דברו בחלום. ה' הופיע לפני בִּלְעָם, ואסר עליו לחזור עם השליחים כי לא יוכל לקלל את העַם המבורך. בָּלָק שלח משלחת נוספת, ומכובדת אף יותר, כדי לבקש שוב מבִּלְעָם לבוא ולקלל את העַם, והפעם הם הבטיחו לו גם כל תְּמוּרָה שיחפוץ בה. אבל בִּלְעָם ענה שלא יוכל לבוא תמורת כל הון שבעולם, כל עוד ה' מתנגד לכך. הוא הציע להם בכל אופן להשאר וללון עוד לילה אחד בזמן שהוא ישאל שוב את ה' בענין. ה' הופיע שוב לפני בִּלְעָם, והפעם הרשה לו לחזור עם השליחים, אבל לעשות רק מה שה' יאמר לו.
בִּלְעָם יצא לדרך עם אֲתֹנוֹ, וה' שלח מַלְאַךְ כדי להפריע להם. הָאָתוֹן ראתה את המַלְאַךְ עומד עם חרבו על הדֶּרֶךְ, נטתה מהדֶּרֶךְ ועברה לצעוד בַּשָּׂדֶה. בִּלְעָם (שלא ראה את המַלְאַךְ) הכה את הָאָתוֹן בנסיון להחזירה לדרך. אח"כ המַלְאַךְ חסם שוב את הָאָתוֹן כשהגיעה למִשְׁעוֹל כְּרָמִים מגודר משני צדדיו. הָאָתוֹן נלחצה לקיר ולחצה תוך כדי כך את רגלו של בִּלְעָם, שהכה אותה שנית. המַלְאַךְ הופיע שוב כשהאתון הגיעה לשביל צר שלא איפשר עוד סטייה ממנו. הָאָתוֹן נאלצה לרבוץ על הקרקע כשבִּלְעָם עליה, ובִּלְעָם הכה אותה בשלישית.
ה' נתן לאָתוֹן לדבר בשפת אָדָם, והיא התלוננה בפני בִּלְעָם על 3 המכות. הוא טען שהיה הורג את האָתוֹן אם היתה לו חֶרֶב, אבל אז נגלה לו המַלְאַךְ עם החֶרֶב. המַלְאַךְ גער בבִּלְעָם, וצווה עליו להמשיך ללכת עם השליחים, אבל לאמר רק את מה שהמַלְאַךְ יאמר לו להגיד.
בָּלָק יצא לקראת בִּלְעָם, ולמחרת בַבֹּקֶר לקח אותו למקום תצפית על קצה המַחֲנֶה של העַם. בִּלְעָם ביקש מבָּלָק לבנות 7 מִזְבְּחֹת ולזבוח עליהם 7 פָּרִים ואֵילִים. בִּלְעָם עזב כדי להתבודד, וה' הופיע לפניו ומסר לו דברים אשר יאמר לבָּלָק, ואשר כָּלְלוּ מָשָׁל על עתידו המזהיר של עַם יִשְׂרָאֵל. בָּלָק התאכזב מבִּלְעָם על כך שבֵּרֵךְ במקום לקלל, ויצא איתו למצוא מקום תצפית שני. בִּלְעָם שוב בֵּרֵךְ את העַם, ובָּלָק הכועס לקח אותו למקום תצפית שלישי, אך גם שם בִּלְעָם בֵּרֵךְ את העַם.
בָּלָק כעס הפעם מאוד, וגירש את בִּלְעָם בלי המַתָּנוֹת שהבטיח לו. בִּלְעָם ענה שהרי אמר מראש שלא ינבא דברים שימציא מליבו בִּמְקוֹם את דברי ה'. בִּלְעָם הוסיף להמשיל עוד משלים של חזיונות החוזים את נצחונות עַם יִשְׂרָאֵל על מוֹאָב, אֱדוֹם, עֲמָלֵק, ואת תבוסת בני הַקֵּינִי בידי אַשּׁוּר, ואת תבוסת אַשּׁוּר בידי צִי מכִּתִּים. לסיום, בִּלְעָם ובָּלָק חזרו כל אחד למקומו-.
יותר מאוחר מסופר שבִּלְעָם הדיח בקסמיו את בנות הַמִּדְיָנִים לפתות את העַם לעבוד את בַּעַל פְּעוֹר
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"א פסוק ט"ז: טז
הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהוָה.
. ה' צווה להשמיד את הַמִּדְיָנִים, וצבא העַם טבח בהם והרג גם את בִּלְעָם[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"א פסוקים ז-ח: ז
וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.
ח
וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב.
.
בִּלְעָם ההסטורי
בחפירות שנערכו בשנת 1967 בתל תל דיר עלא שמצפון לשפך נחל יַבֹּק בעבר הירדן (המזוהה עם סֻכּוֹת המקראית), נמצאה "כתובת בלעם בן בְּעור" המתוארכת לשנים 840–760 לפנה"ס (כלומר כמה מאות שנים אחרי דור המדבר וההתנחלות). הכתובת כתובה בדיו שחורה ואדומה על טיט, ולא נשתמרה היטב, והיא כתובה בסגנון שירה ובשפה שֵׁמִית שלא זוהתה בוודאות. הכתובת קשה מאוד לפענוח, אבל נזכר בה "בלעם ברבער" איש חוזה האלוהים ופרטי חזיון הלילה שלו, ומסעו לַשְּׁאוֹל
[3]עולם התנ"ך, ספר בַּמִּדְבָּר עמ' 138-137.
. בִּלְעָם הוא כך הדמות היחידה מהתורה (אך לא משאר התנ"ך) הנזכרת במקור חיצוני.
פרקים המזכירים את בִּלְעָם
ציטוטים נבחרים
פרטי היוצר\ת
Transcription from Deir 'Alla inscription, by Disdero, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.