פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Levi, cropped from Mosaic of the 12 Tribes of Israel. From Givat Mordechai Etz Yosef synagogue facade, By Ori229 [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מקור השם
עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ט פסוק ל"ד: לד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי.
לֵוִי במקרא
לֵוִי היה בנם השלישי של יַעֲקֹב ולֵאָה. יַעֲקֹב נאלץ להנשא ללֵאָה בת לָבָן, לפני שזכה להנשא גם לרָחֵל אחותה, אותה הוא אהב באמת. כפיצוי ללֵאָה על כך שהיא האישה הפחות מועדפת, ה' נתן לה ללדת את רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, ויְהוּדָה, בעוד רָחֵל נשארה עקרה. לֵאָה קראה לבנה לֵוִי, כי קוותה שעכשיו כאשר ילדה ליַעֲקֹב כבר 3 בנים אולי הוא ירצה בקרבתה ו"יִלָּוֶה" אליה
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ט פסוק ל"ד: לד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי.
. אח"כ לֵאָה ילדה עוד את יִשָּׂשכָר, זְבֻלוּן ואת הבת דִּינָה
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים י"ז-כ"א: יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. יח וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר. יט וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְּיַעֲקֹב. כ וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן. כא וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.
.

אחרי שיַעֲקֹב וכל משפחתו חזרו ארצה מבית לָבָן שבחָרָן, הם חנו בשָׁלֵם שממזרח לשְׁכֶם, ויַעֲקֹב קנה את שדה המאהל שלו מחֲמוֹר שליט שְׁכֶם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ג פסוקים י"ח-י"ט: יח וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. יט וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.
. כשדִינָה יצאה פעם לפגוש את בנות שְׁכֶם, היא נאנסה באלימות ע"י שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר. אח"כ שְׁכֶם התאהב בה וביקש מאביו לשאת אותה לאשה. חֲמוֹר בא ליַעֲקֹב כדי לבקש את דִינָה לבנו, והציע גם שבני ובנות המשפחות ימשיכו להנשא אלו עם אלו בעתיד. בתמורה, יַעֲקֹב ומשפחתו יוכלו לשבת בארץ ולסחור בה, וחֲמוֹר ישלם גם "מֹהַר" למשפחת הכלה.

אבל האחים של דִּינָה שבו בינתיים מהשָּׂדֶה ורתחו מזעם על אונס אחותם. שִׁמְעוֹן וְלֵוִי במיוחד זעמו על מה שקרה (הם היו קרובים במיוחד לדִּינָה, בהיותם בנים לאותה אם). האחים הסכימו כביכול להצעת חֲמוֹר, אבל דרשו מבני העיר לעבור קודם ברית מילה. חֲמוֹר ובנו שְׁכֶם הסכימו לכך, וכל הגברים בעיר נימולו. ביום השלישי בעוד כל הגברים עדיין כאבו בעקבות ביצוע המִילָה, באו שִׁמְעוֹן וְלֵוִי והרגו את חֲמוֹר ואת שְׁכֶם, ואת כל שאר הגברים שבעיר. הם שחררו את דִינָה, ושבו את הנשים והטף, ובזזו את רכוש הנטבחים, ואת כל בהמות המִקְנֶה שבעיר ובחוצותיה.

יַעֲקֹב התלונן לפני שִׁמְעוֹן וְלֵוִי על שהשניאו אותו על תושבי הארץ, אך הם ענו שאי אפשר היה להרשות לאיש להתייחס לאחותם כאל זונה
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ד
. שנים אח"כ, כשיַעֲקֹב היה בערוב ימיו ואמר את דבריו האחרונים לבניו, הוא חזר וגינה את שִׁמְעוֹן וְלֵוִי על מעשיהם האלימים שנבעו מכעס בלתי נשלט, וחזה שבשל כך יענשו בני השבטים שלהם בכך שנחלותיהם תהינה מפוזרות בין שאר נחלות השבטים
[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוקים ה-ז: ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. ו בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. ז אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.
. ואמנם בימי ההתנחלות בארץ, שבט שִׁמְעוֹן ישב בתוך נחלת יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק א: א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
, והלויים ישבו בערי הלויים שקיבלו בנחלות שאר השבטים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים א-ג: א וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ. ג וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי יְהוָה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן.
. הלויים לא זכו לנחלה משלהם גם כיוון שה' הוא נַחֲלָתָם, וזאת לאור התפקידים החשובים שהם ביצעו במלאכת הקודש במקדש
[^]דְּבָרִים פרק י פסוקים ח-ט: ח בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ.
, לצד הכֹּהֲנִים (להם הם היו "נִלְוִים"), והיו בשל כך בעלי חובות וזכויות מיוחדים (ראו למשל גם ב
[^]דְּבָרִים פרק י"ח פסוקים א-ח: א לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. ב וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. ג וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. ד רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ. ה כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים. ו וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה. ז וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה. ח חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת.
).

ב
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה
נמסרת רשימת שושלת הכוהנים בני לֵוִי מאֶלְעָזָר בן אַהֲרֹן ועד יְהוֹצָדָק שיצא לגלות בבָּבֶל. רשימות חלקיות יותר מופיעות גם ב
[^]שְׁמוֹת פרק ו פסוקים ט"ז-כ"ה: טז וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. יז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. יח וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. יט וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם. כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. כא וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי. כב וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי. כג וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר. כד וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי. כה וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם.
וב
[^]עֶזְרָא פרק ז פסוקים א-ה: א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה. ב בֶּן שַׁלּוּם בֶּן צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב. ג בֶּן אֲמַרְיָה בֶן עֲזַרְיָה בֶּן מְרָיוֹת. ד בֶּן זְרַחְיָה בֶן עֻזִּי בֶּן בֻּקִּי. ה בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ.
. דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו ממשיך עם שושלות של בני לֵוִי, כולל שושלות המשוררים שדָוִד מינה על הנגינה והשירה במִשְׁכַּן עד סיום בניית המקדש, ובהם המשוררים הֵימָן, אָסָף, ואֵיתָן.
פרקים המזכירים את לֵוִי
ציטוטים נבחרים
משפחת יַעֲקֹב