וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי (ד)
פרטי היוצר\ת
Acacia near Sharuhen ruins, by ekeidar [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים (ג) בצילום - שִׁטָּה באזור נַחַל הַבְּשׂוֹר.
|
|
סיכום
מֹשֶׁה עלה להַר סִינַי עם זוג לוּחוֹת חדש, ה' כתב עליהם שוב את 10 הדִּבְּרוֹת, ומֹשֶׁה הניח אותם באֲרוֹן שהוא הכין. העַם המשיך בנדודים ואַהֲרֹן מת. ציון תפקידי הלְוִיִּים. מתוארת גְדוּלַת ה' וצדקתו כלפי החלשים, ובמיוחד כלפי הגֵרִים. ה' הוא מקור תהילתו של העַם, בעקבות הניסים הגדולים שעשה לו, למשל הריבוי של בני העַם מאז הירידה למצרים בימי יוֹסֵף.
תקציר
| ארועים נוספים בימי הנדודים: אחרי שְׁבִירַת הלוּחוֹת, ה' קרא למֹשֶׁה להכין זוג לוּחוֹת חדש ואֲרוֹן בשביל להניח אותם בּוֹ. מֹשֶׁה הכין אֲרוֹן מעץ שִׁטִּים וזוג לוּחוֹת, ועלה עם הלוּחוֹת להַר סִינַי [*]לפי שְׁמוֹת פרק ל"ז פסוק א . ה' כתב את עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת על הלוּחוֹת, ומֹשֶׁה ירד איתם מהָהָר והניח אותם בָּאָרוֹן.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ז פסוק א: א
וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.
היה זה בְּצַלְאֵל שבנה את אֲרוֹן הברית |
| א בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. ב וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. ד וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי. ה וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה. |
| העַם המשיך בנדודים ומצוינות החניות (שלא זֹהוּ) בבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן, מוֹסֵרָה, גֻּדְגֹּדָה, ויָטְבָתָה. אַהֲרֹן מת ונקבר במוֹסֵרָה, ובנו אֶלְעָזָר ירש את כהונתו [*]בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוקים ל-ל"ג .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוקים ל-ל"ג: ל
וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת.
לא
וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן.
לב
וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד.
לג
וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה.
תחנות אלה מוזכרות כמֹסֵרוֹת, בְּנֵי יַעֲקָן, חֹר הַגִּדְגָּד, ויָטְבָתָה (בסדר זה), ובבַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים כ"ב-כ"ט
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים כ"ב-כ"ט: כב
וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר.
כג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר.
כד
יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה.
כה
קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר.
כו
וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם.
כז
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה.
כח
וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר.
כט
וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
מצוין שאַהֲרֹן מת ונקבר בתחנת הֹר הָהָר. |
| ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. |
| אז הלְוִיִּים קיבלו את תפקידם (עַד הַיּוֹם) לָשֵׂאת אֶת האֲרוֹן, לשרת את ה' (במשכן\מקדש), וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ. לכן הם לא קיבלו נַחֲלָה כמו שאר השבטים, כי ה' הוא נַחֲלָתָם. |
| ח בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ. |
| מוזכרים התפילה והצום השְׁנִיִּים של מֹשֶׁה, שבהם הוא ביקש מה' לסלוח לעַם על חטא הָעֵגֶל ולא להשמיד אותו [*]תפילה שנייה זאת תוארה בפרק הקודם בפסוקים י"ח-כ, ושוב שָׁם בפסוקים כ"ה-כ"ט . ה' שלח את מֹשֶׁה להוביל את המשך הנדודים לארץ. מֹשֶׁה מזכיר שה' דורש רק יִרְאָה, והליכה-בדרכיו\קיום-המצוות מתוך אַהֲבַת ה', כי המצוות נועדו להיטיב עם העַם. |
| י וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ. יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם. יב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. יג לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ. |
| גְדוּלַת ה': כל היקום נמצא לרשותו של ה', והוא בחר לאהוב את אבות האומה ואת צאצאיהם. לכן על העַם לטהר את לִבּוֹ ולא להתעקש עוד לחטוא. |
| יד הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. טו רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה. טז וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד. |
| מתוארת גְדוּלַת ה', וצדקתו: הוא לא נותן העדפה (נושא פנים) או לוקח שוחד (במשפטו את האָדָם). הוא נותן צדק גם לחלשים - ליָתוֹם, לאַלְמָנָה, ולגֵּר, אותו הוא אוהב, וְלוֹ הוא דואג ללבוש ולמזון. גם על העַם לנהוג כך בגֵרִים, לזכר הימים בהם היו בעצמם גֵרִים במצרים. |
| יז כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. יח עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. יט וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. |
| יש לִירֹא את ה', להצמד\לדבוק בו, ולהשבע רק בשמו (ולא בשם אֱלֹהִים אחרים, ולא לשוא כמובן, לפי הדיבר ה-3). ה' הוא מקור תהילתו של העַם, בעקבות העזרה והניסים הגדולים שעשה לו. למשל, כשהעַם ירד למצרים הוא מָנָה 70 איש בלבד (בימי יוֹסֵף [^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ו פסוק כ"ז: כז
וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים.
) וכעת הוא רב כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם. |
| כ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. כא הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. כב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה. |
| י"ז- י"ח | הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. |