רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ, תִּתֶּן לּוֹ (ד)
.jpg){kind=link}
סיכום
חוק הכְּהוּנָּה: הַלְוִיִּם הם חסרי נחלה, ולכן אלה מהם שמכהנים זכאים לקבל בשר מהזבחים. לֵּוִי השוכן באחת מערי הארץ זכאי לבוא ולשרת את ה' במקום הפולחן המרכזי שה' יבחר (במקדש בירושלים). חוק הנְבוּאָה: אסור להקשיב למתנבאים בדרכי כישוף. אָדָם הטוען שהוא מייצג את ה' יֵחָשֵׂף כנביא שקר אם נבואתו לא מתקיימת. אָדָם הטוען שהוא מייצג אֱלֹהִים אֲחֵרִים יומת.
תקציר
| לכל בני שבט לֵוִי (אלה שמכהנים ואלה שאינם מכהנים) לא תהיה נחלה משלהם בארץ, כי ה' הוא נחלתם, ובהם הוא בחר כדי שישרתו אותו. לכן הַכֹּהֲנִים בני שבט לֵוִי זכאים לקבל מהעַם בשר מהזבחים - את הַזְּרֹעַ (רגל קדמית מהברך ומטה), הַלְּחָיַיִם, והַקֵּבָה (לפי וַיִּקְרָא פרק ז פסוקים ל"ב-ל"דוַיִּקְרָא פרק ז פסוקים ל"ב-ל"ד: לב
וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.
לג
הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.
לד
כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הכֹּהֲנִים מקבלים את השׁוֹק ואת החזה, המשובחים יותר). הם גם זכאים לראשית יבול הדגן, התירוש, היצהר (שמן הזית) והגֵּז. |
| א לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. ב וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. ג וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. ד רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ. ה כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים. |
| לֵּוִי השוכן באחת מערי הארץ זכאי, אם הוא רוצה, לבוא ולשרת את ה' במקום הפולחן המרכזי שה' יבחר (במקדש בירושלים). במקרה זה הוא יצטרף לשאר הַלְוִיִּם המכהנים שם, ויחלוק כשווה בין שווים את מנות המזון שהם מקבלים. המשך פסוק ח' קשה, ואולי משמעו שהלֵּוִי חולק את המזון עם שאר הַלְוִיִּם, מלבד את המזון שהוא רוכש באופן פרטי ממכירת רכוש אבותיו שהיה לו במקומו הקודם. |
| ו וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה. ז וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה. ח חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת. |
| כשהעַם יבוא לארץ, עליו להשאר טהור ואסור לו ללמוד את מעשי הכישוף המתועבים של תושבי הארץ, שבגללם ה' נתן את ארצם לעַם. אלה כוללים אָדָם המעביר את ילדיו באֵשׁ (לאל המֹּלֶךְ - ראו למשל מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ימְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
), חוזה עתידות בדרכים שונות (קֹסֵם, מְעוֹנֵן בעננים, וּמְנַחֵשׁ בנחשים), עוסק בכישוף (מְכַשֵּׁף וְחֹבֵר חָבֶר), ומתייעץ במתים (שֹׁאֵל אוֹב, יִדְּעֹנִי, דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים). ראו חוק דומה בוַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ו-זוַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ו-ז: ו
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ז
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
. |
| ט כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. י לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. יא וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. יב כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. יג תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. |
| ה' יבחר נביאים מבני העַם, ויש לְהִשָּׁמַע להם. ביום בו העַם התקהל סביב הר-סִינַי\חֹרֵב (הנקרא כאן יוֹם הַקָּהָל) ושמע את ה', הוא נבהל וחשש שימות אם ימשיך לקבל את דברי ה' כך באופן ישיר [^]שְׁמוֹת פרק כ פסוק ט"ו: טו
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת.
. ה' שמח לדברים אלה ונעזר במֹשֶׁה כמתווך. גם להבא ה' יבחר נביאים דוגמת מֹשֶׁה שימסרו את דבריו לעַם. |
| טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. טז כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת. יז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. |
| אָדָם שמתיימר לשוא למסור את דברי ה', יענש ע"י ה' (במוות, ולא ע"י אָדָם כיוון שאָדָם אולי לא יצליח להבחין אם מדובר בנביא אמת או שקר). אבל אָדָם שמתוך כוונת זדון ידבר בשם אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוּמַת (אפילו אם הוא מצליח לבצע נסים, כיוון שה' נתן לו להצליח כדי לבחון את אמונת העַם, כפי שנאמר ב פרק י"ג פסוקים ב-ודְּבָרִים פרק י"ג פסוקים ב-ו: ב
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת.
ג
וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם.
ד
לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.
ה
אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן.
ו
וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
). אם מישהו תוהה כיצד יוכל לדעת אם הנביא הטוען שהוא מוסר את דברי ה' איננו מתחזה, התשובה היא שאם נבואות ה"נביא" אינן מתקיימות הרי זה סימן שאינו נביא אמת, ואין לפחד\לגוּר מִמֶּנּוּ ומנבואותיו. |
| יט וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. כא וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָה. כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י- י"א | לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. |
| כ"ב | אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. |