בְּרֵאשִׁית נ

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Mummy of Ukhhotep, Metropolitan Museum of Art, NYC, By Victorgrigas, 21 December 2013 [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons

וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל (ב)

סיכום

יַעֲקֹב מת ויוֹסֵף דואג לחנוט אותו ולהוביל אותו בתהלוכה גדולה לגֹּרֶן הָאָטָד, ומשם למערת המכפלה. אֶחָיו חוששים שעכשיו יוֹסֵף ינקום בהם, אך הוא מרגיע אותם וממשיך לְכַלְכֵּל את בתיהם. הוא משביע את אֶחָיו שכאשר הם (או צאצאיהם) יחזרו לכנען, הם יקברו אותו שם. יוֹסֵף מת, נחנט ובינתיים נקבר באָרוֹן בְּמִצְרָיִם.

תקציר

יוֹסֵף מביא את אביו לקבורה בכְנַעַן: יוֹסֵף מבכה את אביו ומבקש מהָרֹפְאִים לחנוט אותו. תהליך החניטה מתמשך כנהוג 40 יום, והמִצְרִים בוכים עליו 70 יום.

א וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ. ב וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל. ג וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם.

בתום תקופה זו, יוֹסֵף מבקש מאנשי הארמון לספר לפַּרְעֹה על השבועה שיַעֲקֹב השביע אותו, שיקבור אותו בקבר המשפחה שבכְנַעַן. יוֹסֵף מבקש כעת למלא בקשה זו ואז לשוב למִצְרַיִם, ופַּרְעֹה מסכים לבקשה.

ד וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. ה אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה. ו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.

יוֹסֵף מוביל שיירת לוויה גדולה ומכובדת לכנען, הכוללת את עבדיו המכובדים של פַּרְעֹה, מרכבות ופרשים (מצבא מִצְרַיִם), ואת כל אנשי הבתים של יוֹסֵף, אֶחָיו, ושל יַעֲקֹב (מלבד הילדים והמִקְנֶה שנשארו בארץ גֹּשֶׁן).

ז וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם. ח וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ט וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.

הם מגיעים עד גֹרֶן הָאָטָד שב"עֵבֶר הַיַּרְדֵּן", וסופדים שם ליַעֲקֹב במשך שבוע. תושבי כְּנַעַן קוראים מאז למקום בשם "אָבֵל מִצְרַיִם". משם האחים לוקחים את גופת אביהם לקבורה באחוזת הקבר שאַבְרָהָם קנה במערת המכפלה.

י וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. יא וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. יב וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. יג וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא.

יוֹסֵף ממשיך לעזור לבני יִשְׂרָאֵל ומת בשיבה טובה: כולם חוזרים למִצְרַיִם, ואָחֵי יוֹסֵף חוששים שכעת, כשאֲבִיהֶם מת, יוֹסֵף ינקום בהם על מה שעוללו לו בעבר.

יד וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו. טו וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.

האחים אומרים ליוֹסֵף שיַעֲקֹב צווה עליהם לִפְנֵי מוֹתוֹ לאמר ליוֹסֵף שיסלח להם, ויוֹסֵף נרגש ובוכה לשמע הדברים.

טז וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. יז כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו.

כשהם מציעים את עצמם להיות לו לעבדים, יוֹסֵף עונה שאין מקומו להיות להם אדון כמו ה'. הם אמנם תכננו להרע לו, אך הכל היה חלק מתכנונו של ה', שהביא ליום הזה בו יוֹסֵף מציל נפשות כה רבות מרָעָב (במִצְרַיִם ובין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל). הוא ממשיך להרגיע אותם שאין להם צורך לדאוג, ושהוא גם ימשיך לְכַלְכֵּל את בתיהם.

יח וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים. יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. כ וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב. כא וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.

יוֹסֵף חי עד גיל 110 וזוכה לראות נינים (בני שִׁלֵּשִׁים) דרך בנו אֶפְרַיִם, ובניו של מָכִיר בן מְנַשֶּׁה, שנולדו על בִּרְכָּיו.

כב וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים. כג וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.

יוֹסֵף מַשְׁבִּיעַ את אֶחָיו שכשה' יחזיר אותם (או את צאצאיהם) לכנען, אז הם יביאו לשם גם את עצמותיו (כפי שאמנם נעשה בזמן יציאת מִצְרָיִם ועם קבורתו בשְׁכֶם עם תום כיבוש הארץ בימי יְהוֹשֻׁעַ). הוא מת, נחנט ונקבר בינתיים באָרוֹן בְּמִצְרָיִם.

כד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. כה וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה. כו וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב	וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל
כ"ה	וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם - וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה"

משפחת יַעֲקֹב