פרטי היוצר\ת
The Archangel Gabriel, Francisco de Zurbarán (1598–1664). Source/Photographer - Finoskov. Fabre museum, Achat de la Ville en 1852 [Public domain / CC-BY-SA-4.0]
גַּבְרִיאֵל - "וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים.." (ה)
המלאך מִיכָאֵל (מכה בחיל אשור)
|
|
סיכום
דָּנִיֵּאל באבל (בו הוא נמנע ממאכלי תענוגות וממשיחה בשמן) במשך 3 שבועות. אח"כ, בעודו ליד נהר החִדָּקֶל, מופיע לפניו המלאך גַּבְרִיאֵל, ומראהו מופלא. המלווים של דָנִיֵּאל בורחים והוא נשאר לבדו. במשך 3 שבועות האבל היה גַּבְרִיאֵל עסוק במאבק עם המלאך השומר על פָּרַס
[*]בגלל העיקובים שמלכי פָּרַס שָׂמוּ על בניית המקדש?
. אבל אז הצטרף אליו מִיכָאֵל (המלאך השומר על יִשְׂרָאֵל), וגַּבְרִיאֵל יָכַל לבוא לדָנִיֵּאל כדי ללמדו את העתיד להתרחש כפי שרשום בספר האֱמֶת. כשגַּבְרִיאֵל יחזור להלחם במלאך פָּרַס יבוא המלאך השומר על יָוָן[*]להלחם בפָּרָס או ביִשְׂרָאֵל?
, ומִיכָאֵל יעזור שוב לגַּבְרִיאֵל להאבק עם שני המלאכים.
תקציר
| בשנה 3 לכּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס נגלה לדָּנִיֵּאל מַּרְאֶה שלימד אותו את מה שבאמת יתרחש. באותם ימים היה דָנִיֵּאל באבל של 3 שבועות (כאן "שָׁבֻעִים" הם ימים ולא שנים כמו בפרק הקודם) שבו נמנע ממאכלי תענוגות (לחם משובח, בָּשָׂר ויַיִן), ולא משח את גופו בשֶׁמֶן. בכ"ד בנִיסָן דָנִיֵּאל היה ליד נהר החִדָּקֶל, וראה מלמעלה דמות (כנראה גַּבְרִיאֵל הנזכר בהקשר דומה בפרקים הקודמים [^]דָּנִיֵּאל פרק ח פסוק ט"ז: טז
וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה.
[^]דָּנִיֵּאל פרק ט פסוק כ"א: כא
וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת עָרֶב.
) לובשת בַּדִּים, חגורה מוזהבת, גופו כאבן התַרְשִׁישׁ, פניו מאירים כבָרָק, עיניו כלפידים, זרועותיו ורגליו כנְחֹשֶׁת מלוטשת, וקולו כקול הָמוֹן אנשים. האנשים שהיו עם דָנִיֵּאל לא ראו את המראה אך נתקפו בפחד וברחו, ודָּנִיֵּאל נשאר לבדו, גם כן בפחד גדול. |
| א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר וֶאֱמֶת הַדָּבָר וְצָבָא גָדוֹל וּבִין אֶת הַדָּבָר וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה. ב בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים. ג לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא בָא אֶל פִּי וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי עַד מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים. ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל. ה וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז. ו וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן. ז וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא. ח וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וָאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּח וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ. |
| דָנִיֵּאל שומע את גַּבְרִיאֵל ומתעלף כשפניו למטה. יד נוגעת בו ומרימה אותו על ברכיו וידיו, והמלאך קורא לו לעמוד וללמוד ממנו, כי הוא ממש עכשיו נשלח אליו כדי ללמדו. דָנִיֵּאל רועד מהתרגשות והמלאך מרגיע אותו, ומסביר שהוא בא למלא את בקשתו (שביקש בימי הצום) להבין את העתיד לקרות. בימי 3 שבועות הצום של דָנִיֵּאל, גַּבְרִיאֵל היה עסוק במאבק עם המלאך השומר על מלכות פָּרַס (בגלל העיקובים שמלכי פָּרַס שָׂמוּ על בניית המקדש?). אבל אז בא לעזרתו המלאך מִיכָאֵל (המלאך השומר על יִשְׂרָאֵל), ולכן כעת גַּבְרִיאֵל יכול לבוא וללמד את דָנִיֵּאל חזון נוסף על עתיד העַם. |
| ט וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל דְּבָרָיו וּכְשָׁמְעִי אֶת קוֹל דְּבָרָיו וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה. י וְהִנֵּה יָד נָגְעָה בִּי וַתְּנִיעֵנִי עַל בִּרְכַּי וְכַפּוֹת יָדָי. יא וַיֹּאמֶר אֵלַי דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ וַעֲמֹד עַל עָמְדֶךָ כִּי עַתָּה שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָמַדְתִּי מַרְעִיד. יב וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ. יג וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס. יד וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי עוֹד חָזוֹן לַיָּמִים. |
| דָנִיֵּאל שותק מפחד לשמע הדברים, עד שמלאך דמוי אָדָם (גַּבְרִיאֵל?) נוגע בשפתיו. דָנִיֵּאל מתחיל אז לדבר על הפחד הגדול שאוחז בו, והוא כמו עֶבֶד המדבר עם עם אֲדֹנו, ושואל איך יהיה בו כֹּחַ לדבר. המלאך שוב נוגע בו ומחזק את רוחו, ודָנִיֵּאל מבקש לשמוע את דבריו. המלאך אומר שהוא יחזור להלחם עם המלאך של פָּרָס, אבל כשיֵצֵא יבוא המלאך השומר על יָוָן (להלחם בפָּרָס או ביִשְׂרָאֵל?). בכל אופן גַּבְרִיאֵל יבשר לדָנִיֵּאל את הגזירה הרשומה בספר האֱמֶת (בו רשומים גורלות העמים עד סוף הזמנים), והוא מוסיף שהיחיד שבאמת עוזר לו כנגד מלאכי פָּרָס ויָוָן הוא מִיכָאֵל (מלאך יִשְׂרָאֵל). |
| טו וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה וְנֶאֱלָמְתִּי. טז וְהִנֵּה כִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם נֹגֵעַ עַל שְׂפָתָי וָאֶפְתַּח פִּי וָאֲדַבְּרָה וָאֹמְרָה אֶל הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ. יז וְהֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדֹנִי זֶה וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא יַעֲמָד בִּי כֹחַ וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה בִי. יח וַיֹּסֶף וַיִּגַּע בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם וַיְחַזְּקֵנִי. יט וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא אִישׁ חֲמֻדוֹת שָׁלוֹם לָךְ חֲזַק וַחֲזָק וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי. כ וַיֹּאמֶר הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא. כא אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה- ו | וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז. וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן. |
| י"ג | וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס. |