פרטי היוצר\ת
TEL AZEKA A. By AVRAMGR, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
תל עֲזֵקָה
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
עֲזֵקָה במקרא
בימי כיבוש הארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ תקפו חמשת מלכי הָאֱמֹרִי את גִּבְעוֹן, ויְהוֹשֻׁעַ קיים את הברית איתה ויצא להגנתה. הוא עָלָה מִן הַגִּלְגָּל, הביס את המלכים בגִּבְעוֹן, והמשיך לרדוף ולהכות אותם בדֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵּית-חוֹרֹן "עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה". ה' הוסיף וזרק עליהם אבנים גדולות שהרגו בהם שם רבים
בימי מלחמות שָׁאוּל בפְלִשְׁתִּים, חנו הפְלִשְׁתִּים לקראת הקרב "בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה" בעוד צבא שָׁאוּל חנה בעֵמֶק הָאֵלָה, כשהצבאות חונים על שני הרים עם הַגַּיְא בֵּינֵיהֶם, ושם התעמתו אח"כ דָוִד וגָּלְיָת
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
בימי המצור הבָּבְלִי על יְרוּשָׁלַיִם, הבבלים שמו מצור גם על עָרֵי המִבְצָר הַנּוֹתָרוֹת ביְהוּדָה, כולל לָכִישׁ ועֲזֵקָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים ט-י"א: ט
וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל.
י
וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה.
יא
וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב.
. עֲזֵקָה נכללה בסופו של דבר בין ערי הַשְּׁפֵלָה (הצפונית) בנחלת יְהוּדָה, יחד עם ערים כמו זָנוֹחַ, עֵינַיִם, יַרְמוּת, שׂוֹכֹה וערים נוספות[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ג-ל"ה: לג
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.
לד
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם.
לה
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה.
.
בימי מלחמות שָׁאוּל בפְלִשְׁתִּים, חנו הפְלִשְׁתִּים לקראת הקרב "בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה" בעוד צבא שָׁאוּל חנה בעֵמֶק הָאֵלָה, כשהצבאות חונים על שני הרים עם הַגַּיְא בֵּינֵיהֶם, ושם התעמתו אח"כ דָוִד וגָּלְיָת
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוקים א-ג: א
וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים.
ב
וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים.
ג
וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם.
.
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה.
ג
בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.
ד
וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלִָם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרת עֲזֵקָה יחד עם שׂוֹכֹה, עֲדֻלָּם, צָרְעָה וערים נוספות[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה, ז-י: ה
וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה.
... ז
וְאֶת בֵּית צוּר וְאֶת שׂוֹכוֹ וְאֶת עֲדֻלָּם.
ח
וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף.
ט
וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה.
י
וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת.
.
בימי המצור הבָּבְלִי על יְרוּשָׁלַיִם, הבבלים שמו מצור גם על עָרֵי המִבְצָר הַנּוֹתָרוֹת ביְהוּדָה, כולל לָכִישׁ ועֲזֵקָה
[^]יִרְמְיָהוּ פרק ל"ד פסוק ז: ז
וְחֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת אֶל לָכִישׁ וְאֶל עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר.
. תושבי עֲזֵקָה יצאו לגלות מן הסתם יחד עם שאר ערי יְהוּדָה, אך שבו אליה בימי שיבת ציון ונְחֶמְיָה, יחד עם זָנוֹחַ, עֲדֻלָּם, ולָכִישׁ[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ה, ל: כה
וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ.
... ל
זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.
.
זיהוי המקום
כיבוש עֲזֵקָה מתואר בכתובת המיוחסת כמשוער לסנחריב מלך אַשּׁוּר והמתארת את מסע הכיבוש שלו ביְהוּדָה בימי חִזְקִיָּהוּ בשנת 701 לפנה"ס, מסע שתואר גם במקרא-
על פי המסופר במקרא ובמקורות החיצוניים שהובאו למעלה מסתבר שעֲזֵקָה היתה עיר מבוצרת באזור הַשְּׁפֵלָה, כנראה באזור הגבול שבין אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ליְהוּדָה, באזור ההררי היורד לעמק הָאֵלָה. עֲזֵקָה נזכרת במקרא מספר פעמים יחד עם שׂוֹכֹה ושתי הערים מזוהות בד"כ עם שני תלים מקראיים לא רחוקים זה מזה ליד ערוץ נחל הָאֵלָה. התל המזרחי מביניהם (ח'רבת שויכה) מזוהה בסבירות יחסית עם שׂוֹכֹה והמערבי (תל זַכַּרִיֶה) לכן מזוהה בד"כ עם עֲזֵקָה. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נאמר שעֲזֵקָה שכנה בימיו בין בית-גוברין לירושלים, כלומר מזרחית לתל זַכַּרִיֶה, ולכן יש המשערים שהעיר נדדה מעט מזרחה בתקופה הביזנטית אולי לאזור הכפר זַכַּרִיֶה שמצפון מזרח לתל הנקרא על שמו
תל עֲזֵקָה\זַכַּרִיֶה נמצא בצפון רכס השולט על צומת המפגישה את הדרך המגיעה מפְלֶשֶׁת במערב דרך נחל הָאֵלָה לכוון יהודה, ודרך אורך חשובה מבית גוברין ולכיש שבדרום לכוון עֵמֶק אַיָּלוֹן בצפון
[^]י"ט
. עֲזֵקָה מתוארת בכתובת כקן נשרים על רכס הר עם חומות המתחרות בהרים בגובהן ועם מגדלים הנישאים לשמיים כפגיונות. סנחריב כבש את העיר עם כלי המצור שלו והחריב אותה. אח"כ גם הבבלים כאמור הטילו מצור על עֲזֵקָה ועל לָכִישׁ (כפי שנזכר בספר יִרְמְיָהוּ - ראו למעלה), ובלָכִישׁ נמצא מכתב חרס מימי מצור זה שבו מדווח הושעיהו למפקדו שכבר אין רואים (את האותות) מעֲזֵקָה (אולי כיוון שכבר נפלה)[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 313,298
.
על פי המסופר במקרא ובמקורות החיצוניים שהובאו למעלה מסתבר שעֲזֵקָה היתה עיר מבוצרת באזור הַשְּׁפֵלָה, כנראה באזור הגבול שבין אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ליְהוּדָה, באזור ההררי היורד לעמק הָאֵלָה. עֲזֵקָה נזכרת במקרא מספר פעמים יחד עם שׂוֹכֹה ושתי הערים מזוהות בד"כ עם שני תלים מקראיים לא רחוקים זה מזה ליד ערוץ נחל הָאֵלָה. התל המזרחי מביניהם (ח'רבת שויכה) מזוהה בסבירות יחסית עם שׂוֹכֹה והמערבי (תל זַכַּרִיֶה) לכן מזוהה בד"כ עם עֲזֵקָה. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נאמר שעֲזֵקָה שכנה בימיו בין בית-גוברין לירושלים, כלומר מזרחית לתל זַכַּרִיֶה, ולכן יש המשערים שהעיר נדדה מעט מזרחה בתקופה הביזנטית אולי לאזור הכפר זַכַּרִיֶה שמצפון מזרח לתל הנקרא על שמו
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 134
.
תל עֲזֵקָה\זַכַּרִיֶה נמצא בצפון רכס השולט על צומת המפגישה את הדרך המגיעה מפְלֶשֶׁת במערב דרך נחל הָאֵלָה לכוון יהודה, ודרך אורך חשובה מבית גוברין ולכיש שבדרום לכוון עֵמֶק אַיָּלוֹן בצפון
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 44
. שטח האתר הקדום הוא כ-45 דונם ונמצאו בו עדויות להתיישבות שהגיעה לשיאה בתקופת הברונזה (הכנענית) המאוחרת והברזל 2 (הישראלית). מלבד אלפי החרסים שנמצאו באתר מתקופות אלה, הממצא העיקרי שנמצא בראש התל הוא מצודה בעלת 6 מגדלים, ועוד 3 מגדלים בדרום-מערב התל שהיו כמשוער חלק מחומת העיר. סגנון הבנייה של מגדלי המצודה שונה משל המצודה עצמה, ויש המשערים לכן שהם נבנו בנפרד בתקופה מאוחרת יותר, אולי בימי רְחַבְעָם או אף בתקופה הרומית-ביזנטית. כך, אין וודאות לגבי תקופת הבנייה של המצודה, אך ברור שהיא המשיכה להתקיים גם בימי סוף בית ראשון כיוון שנמצאו בה חותמות "למלך" המתוארכות לתקופה זו. סביב האתר נמצאו גם בורות קדומים, מערות קולומבריות, ומערות מסתור מימי בר-כוכבא.
פרקים המזכירים את עֲזֵקָה
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
תל עזקה. באתר קק"ל.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.