..וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (י)
|
|
סיכום
יֹאשִׁיָּהוּ מולך ביְהוּדָה 31 שנים והולך בדרכי ה'. בזמן עבודות בֶּדֶק הַבָּיִת מתגלה ספר הַתּוֹרָה בבית המקדש והמֶּלֶךְ קורע את בגדיו כששָׁפָן הסופר מקריא לו אותו. הוא מתייעץ עם חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה שמאשרת את החורבן הצפוי לממלכה, אך מנבאת שהאסון יִדָּחֶה בשל חזרת המֶּלֶךְ בתשובה.
תקציר
| מלכות יֹאשִׁיָּהוּ ובֶּדֶק הַבָּיִת: יֹאשִׁיָּהוּ בן אָמוֹן [*]אָמוֹן נרצח בידי עבדיו, ו"עַם הָאָרֶץ" הרגו את הקושרים והמליכו את בנו יֹאשִׁיָּהוּ על יְהוּדָה ויְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוקים כ"ג-כ"ו: כג
וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי אָמוֹן עָלָיו וַיָּמִיתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ.
כד
וַיַּךְ עַם הָאָרֶץ אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
כה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
כו
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
[*]מקומה של בָּצְקַת לא זוהה, אך ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ל"ט עולה למלוכה בגיל 8 והוא מולך ביְרוּשָׁלַיִם 31 שנים, בהן הוא עושה מעשים ישרים בעיני ה' והולך בדֶּרֶךְ ה' בלי לסטות\לסור ממנה, כפי שעשה אָבִיו הקדמון דָוִד.
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ל"ט: לט
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן.
היא נזכרת ברשימת ערי שפלת יְהוּדָה בין לָכִישׁ ועֶגְלוֹן |
| א בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת. ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול. |
| בשנת 18 למלכותו שולח יֹאשִׁיָּהוּ את שָׁפָן הסופר למקדש אל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כדי שישלים\יַתֵּם [*]אך יש מפרשים יַתֵּם מלשון "יִתֵּן להם" כמו בגרסת שם את מלאכת מניית כספי התרומות שאספו שֹׁמְרֵי הַסַּף
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ד פסוק ט: ט
וַיָּבֹאוּ אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית אֱלֹהִים אֲשֶׁר אָסְפוּ הַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי הַסַּף מִיַּד מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וּמִכֹּל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וישבי [וַיָּשֻׁבוּ] יְרוּשָׁלִָם.
או "יתיך" כמו בפסוק ט להלן
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק ט: ט
וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה.
[*]מדובר ב-3 הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף שהופקדו על משמר 3 הכניסות לחצר הפנימית שהקיפה את המקדש מהָעָם.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוק י"ח: יח
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף.
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 558-557 . ראו גם את אזכור הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף שמילאו תפקיד דומה בזמן בֶּדֶק הַבָּיִת תחת יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י: י
וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין [מִיָּמִין] בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהוָה וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה.
. |
| ג וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר. ד עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם. |
| שָׁפָן וחִלְקִיָּהוּ נותנים את הַכֶּסֶף למנהלי העבודות הַמֻּפְקָדִים על העבודות במקדש, ואלה מעבירים את הַכֶּסֶף לבעלי המלאכה עצמם כדי שיעבדו במקדש ויבצעו את חיזוק\תיקון כל הקלקולים שהצטברו במִבְנֶה בית-המקדש\הַבַּיִת [*]בֶּדֶק הַבַּיִת הקודם בוצע כאמור בימי יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה . מנהלי העבודה מוסרים את הַכֶּסֶף לנגרים\חָרָשֵׁי-הָעֵץ, לבנאים, לבנאי-הקירות\גֹּדְרִים, ולתשלום עבור העֵצִים ואבני המחצבה ששימשו לתיקון מבנה המקדש. |
| ה ויתנה [וְיִתְּנֻהוּ] עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בבית [בֵּית] יְהוָה וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת. ו לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת. |
| שָׁפָן וחִלְקִיָּהוּ לא עושים חשבון עם מנהלי העבודות על הכסף שנמסר לידיהם ושהם אמורים לשלם לפועלים, כי האחראים על העבודות עושים את תפקידם בנאמנות [*]ראו מנגנון תשלום דומה גם בבֶּדֶק הַבַּיִת של יְהוֹאָשׁ .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוקים י"ב-י"ג, ט"ז: יב
וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יד [יְדֵי] עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הפקדים [הַמֻּפְקָדִים] בֵּית יְהוָה וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית יְהוָה.
יג
וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהוָה וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.
... טז
וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים.
|
| ז אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים. |
| מציאת סֵפֶר הַתּוֹרָה במקדש: חִלְקִיָּהוּ מדווח לשָׁפָן שמצא את סֵפֶר הַתּוֹרָה במקדש, והוא מוסר את הספר לשָׁפָן שקורא אותו. |
| ח וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. |
| שָׁפָן בא ליֹאשִׁיָּהוּ ומעדכן אותו לבקשתו בעניין הכספים ומדווח שעבדי המֶּלֶךְ הִתִּיכוּ את כספי התרומות שנמצאו במקדש ומסרו את הַכֶּסֶף הַמוּתָך לידי מנהלי העבודה המופקדים על העבודות במקדש. שָׁפָן גם מספר למֶּלֶךְ על הספר שנתן לו חִלְקִיָּהוּ ומקריא ליֹאשִׁיָּהוּ את תוכנו. המֶּלֶךְ שומע את הדברים הכתובים בספר [*]משתמע מפסוק י"ג שמדובר בדברי הספר הנוגעים לעונשים שיענש העם על אי קיום מצוות התורה הכתובות בספר וקורע את בגדיו. |
| ט וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה. י וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. |
| המֶּלֶךְ שולח משלחת של 5 שליחים (הכוללים מלבד חִלְקִיָּהוּ ושָׁפָן גם את אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן, את עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאת עֲשָׂיָה) כדי שישאלו\יתפללו לה' למען יֹאשִׁיָּהוּ, הָעָם וכל ממלכת יְהוּדָה, בעקבות הדברים הכתובים בספר הזה שנמצא כעת במקדש. כי מסתבר שאש הכעס\חֵמָה שנִצְּתָה אצל ה' היא גדולה על כך שאבות העם לא שמעו לדברי הספר הנוגעים למצוות שנמסרו להם. |
| יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר. יג לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ. |
| המשלחת הולכת אל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה, אשת שַׁלֻּם שהיה שומר הבגדים [*]כנראה הכוונה לבגדי הכהנים המשרתים במקדש - ראו למשל במְלָכִים-ב פרק י פסוק כ"ב , ואשר גרה ברובע המִּשְׁנֶה שביְרוּשָׁלַיִם
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק כ"ב: כב
וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ.
. אך יש המשערים שמדובר בשומר בגדי המֶּלֶךְ.[*]מדובר ברובע החדש שנבנה בגבעה שמצפון-מערב לעיר דָּוִד המקורית, כלומר באזור הרובע היהודי, הארמני והר ציון של ימינו. רובע המִּשְׁנֶה נזכר גם אצל הנביא צְפַנְיָה .
[^]
צְפַנְיָה פרק א פסוק י: י
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת.
- וראו גם מפה של המִּשְׁנֶה בעמוד של צְפַנְיָה פרק א. |
| יד וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ. |
| נבואת חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה: חֻלְדָּה קוראת לחברי המשלחת להשיב לזה ששלח אותם (כלומר ליֹאשִׁיָּהוּ) את דברי ה': |
| טו וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי. |
| ה' הודיע שהוא עומד להביא אסון על המקום (יְרוּשָׁלַיִם ויְהוּדָה) ועל תושביו כפי שנכתב בסֵּפֶר שיֹאשִׁיָּהוּ קרא. וזאת בתמורה\תַּחַת לכך שהם עזבו את ה' והקטירו קטורת לאלים אחרים כדי להכעיסו בכל מעשיהם הרעים, ואש כעסו\חמתו של ה' כבר נִצְּתָה כאן והיא לא תִכְבֶּה עוד. |
| טז כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. יז תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה. |
| חֻלְדָּה ביקשה עוד מהשליחים למסור ליֹאשִׁיָּהוּ בנוגע לדברים ששמע כשהקריאו לו את הספר את הדברים הבאים הנוגעים אליו אישית: כיוון שיֹאשִׁיָּהוּ הוכיח שֶׁלִּבּוֹ רַךְ ולא גאה, ושהוא נכנע בפני ה' אחרי ששמע את הדברים שה' אמר בספר שיעשה למקום הזה ולתושביו ולפיהם הוא יביא עליהם שְׁמָמָה וקללה, וכיוון שיֹאשִׁיָּהוּ קרע את בגדיו ובכה לשמע הדברים, אז גם ה' מצהיר שהוא ישמע את קולו של יֹאשִׁיָּהוּ. |
| יח וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ. יט יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהוָה בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם יְהוָה. |
| לכן ה' ידאג לכך שיֹאשִׁיָּהוּ ימות בְּשָׁלוֹם [*]לפי הפרק הבא יֹאשִׁיָּהוּ למעשה מת בשדה הקרב ואז הובא לקבורה ויובא לקבורה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוקים כ"ט-ל: כט
בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.
ל
וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.
, אך לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים יֹאשִׁיָּהוּ רק נפצע בקרב ואח"כ מת ביְרוּשָׁלַיִם
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ה פסוקים כ"ג-כ"ד: כג
וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.
כד
וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִתְאַבְּלִים עַל יֹאשִׁיָּהוּ.
[*]עצמותיו "יֵאָסְפוּ" בסופו של דבר באחוזת הקבר של אבותיו. כך יֹאשִׁיָּהוּ עצמו לא יראה במו עיניו את האסון שה' יביא על יְרוּשָׁלַיִם ויְהוּדָה. השליחים מוסרים את דברי חֻלְדָּה למֶּלֶךְ. |
| כ לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר: "סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה", וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. |
| י"ד | וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים, וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה, וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ. |
שושלת שָׁפָן הסופר