מְלָכִים-ב י

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Depiction of Jehu King of Israel giving tribute to King Shalmaneser III of Assyria, on the Black Obelisk of Shalmaneser III from Nimrud (circa 827 BC) in the British Museum (London). Photo by Steven G. Johnson. See page for author [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons

קטע מתוך האובליסק השחור מכָּלַח\נִמְרֹד המציג את יֵהוּא משתחווה לפני שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר (מָלַךְ 858–824 לפנה"ס)

סיכום

יֵהוּא מצווה על כריתת ראשי 70 האחים של המלך יוֹרָם אותו הרג, ואח"כ הוא משמיד את כל שאר מקורביו וגם את כל 42 האחים של אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה שפגש במקרה בדרך. יֵהוּא הורג בתחבולה את כל עובדי הבַּעַל בממלכתו והורס את פולחנו. יֵהוּא מת ובנו יְהוֹאָחָז מולך אחריו.

תקציר

יֵהוּא הורג אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב: לְאַחְאָב היו עוד 70 בָּנִים בבירה שֹׁמְרוֹן ויֵהוּא שולח מכתבים\ספרים לשָׂרֵי המלך שמשלו איתו עד כה ביִזְרְעֶאל ואל ראשי-העם\הַזְּקֵנִים ואל הָאֹמְנִים של משפחת אַחְאָב ובהם כתב את הדברים הבאים...

א וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב לֵאמֹר.

יֵהוּא קורא להם בציניות, שכיוון שהם מחזיקים בבני אַחְאָב אדונם, וכיוון יש להם מרכבות וסוסים ועיר מבוצרת ונשק רב, הרי יוכלו לבחור את הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מבין בני אַחְאָב ולשים אותו על כס המלכות של אָבִיו ואז להלחם ביֵהוּא למען משפחת\בֵּית המלוכה של אַחְאָב.

ב וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק. ג וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם.

ראשי העם שבשֹׁמְרוֹן פוחדים מאוד, ואומרים זה לזה שהרי שני מלכים נפלו כבר מול יֵהוּא, ולכן איך יוכלו הם לעמוד מולו? השר האחראי עַל הַבַּיִת, ראש הָעִיר שֹׁמְרוֹן, הַזְּקֵנִים והָאֹמְנִים השיבו ליֵהוּא שהם כעת יהיו עבדיו ויעשו כל מה שיצווה עליהם. הם לא ימליכו אף אחד במקומו והוא יכול לעשות מה שטוב בעיניו.

ד וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ. ה וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.

יֵהוּא כותב מכתב שני למנהיגי העם בשֹׁמְרוֹן בו הוא אומר שאם אמנם הם עומדים לְצִדּוֹ ושומעים לקולו, אז עליהם לקחת את ראשיהם הכרותים של בני אַחְאָב אדונם, ולבוא אליו עד למחרת ליִזְרְעֶאל. בכירי\גדולי הָעִיר שֹׁמְרוֹן כאמור גידלו את 70 בני אַחְאָב, וכשקיבלו את המכתב הם לקחו את בְּנֵי הַמֶּלֶךְ ושחטו את כולם. הם שמו את ראשיהם הכרותים בסַלִּים\דּוּדִים ושלחו אותם ליִזְרְעֶאל ליֵהוּא.

ו וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר אִם לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם. ז וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה.

השליח\מלאך מבשר ליֵהוּא שהגיעו ראשיהם הכרותים של בני אַחְאָב, ויֵהוּא מצווה לשים אותם בשתי ערמות\צִבֻּרִים בפתח שער העיר עד הַבֹּקֶר.

ח וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר.

בבוקר, יֵהוּא יוצא ועומד מול הקהל ומצהיר (בציניות) שכולם שם צדיקים! הוא אמנם התחיל בקֶשֶׁר כנגד יוֹרָם אדונו והרג אותו, אבל הם כולם הצטרפו גם כן למעשה הַצְּדָקָה הזה והרגו את כל בני אַחְאָב האלה ובכך קיימו את דבר ה'. עליהם לדעת לכן שאף מילה ממה שאמר ה' עַל השמדת בֵּית אַחְאָב לא תיפול ארצה, וה' יקיים את כל מה שאמר באמצעות אֵלִיָּהוּ.

ט וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם צַדִּקִים אַתֶּם הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה. י דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהוָה אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עַל בֵּית אַחְאָב וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ.

יֵהוּא מכה\הורג את כל בני ביתו של אַחְאָב שנותרו בְּיִזְרְעֶאל, וגם את כל הבכירים שקידם, את מקורביו ואת כוהניו, עד שלא נשאר לאַחְאָב אף שָׂרִיד.

יא וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל וְכָל גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.

יֵהוּא הורג אֵת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ואת שאר קרובי אַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן: אח"כ יֵהוּא קם והולך מיִזְרְעֶאל לשֹׁמְרוֹן ומגיע בדרכו לבֵּית עֵקֶד הָרֹעִים. יֵהוּא מוצא במקום את אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אותו הרג ושואל אותם מי הם? הם עונים שהם אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ושהם באו ליִזְרְעֶאל כדי לשאול לשלום בְּנֵי הַמֶּלֶךְ ובני הַגְּבִירָה.

יב וַיָּקָם וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן הוּא בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ. יג וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה.

יֵהוּא מצווה לתפוש אותם בחיים ואנשיו שוחטים אותם בבור שהיה במקום, וכך הורגים את כל 42 אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ולא מותירים אף אחד בחיים.

יד וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם.

יֵהוּא הולך משם ונתקל בדרך ביְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שבא לקראתו, ויֵהוּא מברך אותו ושואל אם גם לִבּוֹ של יְהוֹנָדָב יָשָׁר\נאמן איתו כפי שלִבּוֹ של יֵהוּא יָשָׁר עם יְהוֹנָדָב, ויְהוֹנָדָב עונה שאמנם כן. יֵהוּא קורא ליְהוֹנָדָב לתת לו את ידו ואז יֵהוּא מעלה אותו אל מרכבתו, וקורא לו להצטרף אליו ולראות איך הוא פועל בקנאות למען ה', וכך יֵהוּא מרכיב את יְהוֹנָדָב במֶּרְכָּבָה.

טו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה. טז וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ.

יֵהוּא מגיע לשֹׁמְרוֹן והורג\מכה שם את כל מי שנשאר שם לבית אַחְאָב עד שהוא משמיד אותו כליל, כפי שאמר ה' לאֵלִיָּהוּ.

יז וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִידוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ.

יֵהוּא הורג כל עובדי הַבַּעַל בממלכתו: יֵהוּא אוסף את הָעָם ואומר שבעוד שאַחְאָב עבד את אל הַבַּעַל מעט, הרי שהוא עצמו יעבוד אותו הרבה.

יח וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה.

כעת יֵהוּא קורא לכל נְבִיאֵי הַבַּעַל, ולכל מי שעובד את הַבַּעַל ואת כל כֹּהֲנָיו להאסף אליו בלי שיעדר\יִפָּקֵד איש מהם, כי הוא עומד לערוך זֶבַח ציבורי גדול לַבַּעַל, ואם מישהו מתומכיו יעדר מהארוע אז הוא יומת. כך נהג יֵהוּא בעָרְמָה\בְעָקְבָּה כי למעשה הוא תכנן להשמיד\להאביד את כל עֹבְדֵי הַבָּעַל בממלכתו.

יט וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל יִפָּקֵד כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל.

יֵהוּא קורא לתומכי הַבָּעַל לקדש אספה\עֲצֶרֶת פולחן לכבוד הַבָּעַל, והם אמנם קוראים לעֲצֶרֶת. יֵהוּא שולח לאסוף מכל רחבי יִשְׂרָאֵל את עובדי הַבָּעַל לעֲצֶרֶת, והם באים כולם ואף אחד מהם לא נעדר, וכך מקדש\בֵּית הַבַּעַל מתמלא בתומכיו מהפתח\פֶּה האחד שלו ועד לפתח השני.

כ וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל וַיִּקְרָאוּ. כא וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה.

יֵהוּא מצווה על הפקיד האחראי על מחסן הבגדים\הַמֶּלְתָּחָה להוציא בגדי חג לכל עֹבְדֵי הַבָּעַל וכך הוא עושה. יֵהוּא וִיהוֹנָדָב באים בעצמם לבֵּית-הַבַּעַל, ויֵהוּא מצווה על עֹבְדֵי הַבַּעַל שבתוך המקדש לחפש ולראות אם יש איתם שם אולי גם כמה מֵעַבְדֵי ה' ויוודאו שישארו שם רק עֹבְדֵי הַבַּעַל.

כב וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ. כג וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בֵּית הַבָּעַל וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהוָה כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם.

כל עֹבְדֵי הַבַּעַל באים למקדש הַבַּעַל לזבוח ולהקריב עולות וְיֵהוּא מפקיד 80 איש מחוץ למבנה ואומר להם שמי מהם שיאפשר לאחד מעֹבְדֵי הַבַּעַל שהוא יביא לשם להמלט, ישלם על הנפש שמילט בנפשו שלו.

כד וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ.

כשכל אחד מהמוזמנים סיים להקריב את הָעֹלָה קורא יֵהוּא לרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים לבוא ולהרוג\להכות את כל הנוכחים כך שאיש לא יצא משם בחיים. הם הורגים את כולם בחרב ומשליכים את הגופות אל מחוץ לעיר ואז שבים לעיר בה שכן בֵּית הַבַּעַל.

כה וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל יֵצֵא וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל.

אנשי יֵהוּא מוציאים את המַצְּבוֹת שהיו בבֵּית הַבַּעַל ושורפים אותן. הם מנתצים את מַצְּבַת הַבָּעַל ואת כל המבנה של בֵּית הַבַּעַל, והופכים את האתר למקום עשיית צרכים\מחראות\מוֹצָאוֹת וכך הוא משמש עד ימינו.

כו וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ. כז וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ למחראות [לְמוֹצָאוֹת] עַד הַיּוֹם.

מלכות יֵהוּא: כך השמיד יֵהוּא את עבודת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל, אבל\רק הוא בכל זאת לא נטש\סָר מחטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם ושבהם החטיא גם את כל עם יִשְׂרָאֵל, והמשיך לקיים את הפולחן לעֶגְלֵי הַזָּהָב שהנהיג יָרָבְעָם בבֵּית-אֵל ובדָּן.

כח וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל. כט רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן.

ה' אומר ליֵהוּא שכיוון\יַעַן שהיטיב לעשות דברים ישרים\טובים בעיני ה', ובִּיצֵּעַ את כל תוכניות השְׁמָד שה' תכנן לעשות לבֵית אַחְאָב, אז צאצאיו ישבו על כסא המלכות ביִשְׂרָאֵל עוד 4 דורות אחריו.

ל וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.

אבל יֵהוּא לא הקפיד\שמר ללכת לפי מצוות תורת ה' בְּכָל לְבָבוֹ, וכאמור לא נטש\סָר מחטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם וכך המשיך גם יֵהוּא להחטיא את העם.

לא וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.

ולכן בימי מלכותו של יֵהוּא מתחיל ה' לקצץ את שטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל, וחֲזָהאֵל מלך אֲרָם מכה את כל גבולות הממלכה, וכובש את השטחים שבעבר המזרחי של נהר היַרְדֵּן כולל את כל תחום הַגִּלְעָד ושטחי הנחלות של שבטי גָּד ורְאוּבֵן ומְנַשֶּׁה, מֵהעיר עֲרוֹעֵר שעל גדות נחל אַרְנוֹן בדרום, דרך הַגִּלְעָד ועד לבָּשָׁן בצפון עבר היַרְדֵּן.

לב בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. לג מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.

שאר מעשי יֵהוּא מתועדים בספר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל". יֵהוּא מובא לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּשֹׁמְרוֹן ובנו יְהוֹאָחָז עולה למלוכה אחריו. יֵהוּא מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל סה"כ 28 שנים בְּשֹׁמְרוֹן.

לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו. לו וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ז	וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ, וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה.
י"ג- י"ד	וַיֹּאמְרוּ: "אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה". יד וַיֹּאמֶר: "תִּפְשׂוּם חַיִּים!"
כ"ד	וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת, וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ, וַיֹּאמֶר: "הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם, נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ".