פרטי היוצר\ת
Depiction of Jehu King of Israel giving tribute to King Shalmaneser III of Assyria, on the Black Obelisk of Shalmaneser III from Nimrud (circa 827 BC) in the British Museum (London). Photo by Steven G. Johnson. See page for author [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
|
סיכום
יֵהוּא מצווה על כריתת ראשי 70 האחים של המלך יוֹרָם אותו הרג, ואח"כ הוא משמיד את כל שאר מקורביו וגם את כל 42 האחים של אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה שפגש במקרה בדרך. יֵהוּא הורג בתחבולה את כל עובדי הבַּעַל בממלכתו והורס את פולחנו. יֵהוּא מת ובנו יְהוֹאָחָז מולך אחריו.
תקציר
יֵהוּא הורג אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב: לְאַחְאָב היו עוד 70 בָּנִים בבירה שֹׁמְרוֹן [*]כלומר האחים של יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל אותו הרג יֵהוּא - ראו בפרק הקודם ויֵהוּא שולח מכתבים\ספרים לשָׂרֵי המלך שמשלו איתו עד כה ביִזְרְעֶאל[*]אך כעת היו בשֹׁמְרוֹן, אולי בגלל ההפיכה האלימה ביִזְרְעֶאל ואל ראשי-העם\הַזְּקֵנִים ואל הָאֹמְנִים[*]המטפלים האחראים על גידול הילדים. ראו למשל גם בשְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ד של משפחת אַחְאָב ובהם כתב את הדברים הבאים...
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ד: ד וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת.
. |
א וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב לֵאמֹר. |
יֵהוּא קורא להם בציניות, שכיוון שהם מחזיקים בבני אַחְאָב אדונם, וכיוון יש להם מרכבות וסוסים ועיר מבוצרת ונשק רב, הרי יוכלו לבחור את הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מבין בני אַחְאָב ולשים אותו על כס המלכות של אָבִיו ואז להלחם ביֵהוּא למען משפחת\בֵּית המלוכה של אַחְאָב. |
ב וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק. ג וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם. |
ראשי העם שבשֹׁמְרוֹן פוחדים מאוד, ואומרים זה לזה שהרי שני מלכים [*]יוֹרָם ואֲחַזְיָהו - ראו בפרק הקודם נפלו כבר מול יֵהוּא, ולכן איך יוכלו הם לעמוד מולו? השר האחראי עַל הַבַּיִת[*]משרה בכירה שכללה אולי גם אחריות כללית על ניהול הארמון. נזכרו במקרא עוד שרים בממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה ששימשו בתפקיד זה , ראש הָעִיר שֹׁמְרוֹן, הַזְּקֵנִים והָאֹמְנִים השיבו ליֵהוּא שהם כעת יהיו עבדיו ויעשו כל מה שיצווה עליהם. הם לא ימליכו אף אחד במקומו והוא יכול לעשות מה שטוב בעיניו.
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוקים א, ו: א
וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
... ו
וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ח פסוק ג: ג
וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ה: ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ח: יח
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ט"ו: טו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.
. |
ד וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ. ה וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. |
יֵהוּא כותב מכתב שני למנהיגי העם בשֹׁמְרוֹן בו הוא אומר שאם אמנם הם עומדים לְצִדּוֹ ושומעים לקולו, אז עליהם לקחת את ראשיהם הכרותים של בני אַחְאָב אדונם, ולבוא אליו עד למחרת ליִזְרְעֶאל. בכירי\גדולי הָעִיר שֹׁמְרוֹן כאמור גידלו את 70 בני אַחְאָב, וכשקיבלו את המכתב הם לקחו את בְּנֵי הַמֶּלֶךְ ושחטו את כולם. הם שמו את ראשיהם הכרותים בסַלִּים\דּוּדִים [*]ראו דּוּד במובן סַל גם בתְּהִלִּים פרק פ"א פסוק ז ושלחו אותם ליִזְרְעֶאל ליֵהוּא.
[^]
תְּהִלִּים פרק פ"א פסוק ז: ז
הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה.
|
ו וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר אִם לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם. ז וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה. |
השליח\מלאך מבשר ליֵהוּא שהגיעו ראשיהם הכרותים של בני אַחְאָב, ויֵהוּא מצווה לשים אותם בשתי ערמות\צִבֻּרִים בפתח שער העיר עד הַבֹּקֶר. |
ח וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר. |
בבוקר, יֵהוּא יוצא ועומד מול הקהל ומצהיר (בציניות) שכולם שם צדיקים! הוא אמנם התחיל בקֶשֶׁר כנגד יוֹרָם אדונו והרג אותו, אבל הם כולם הצטרפו גם כן למעשה הַצְּדָקָה הזה והרגו את כל בני אַחְאָב האלה [*]יֵהוּא מצביע כנראה על ראשיהם הכרותים ובכך קיימו את דבר ה'. עליהם לדעת לכן שאף מילה ממה שאמר ה' עַל השמדת בֵּית אַחְאָב לא תיפול ארצה, וה' יקיים את כל מה שאמר באמצעות אֵלִיָּהוּ[^]מְלָכִים-א פרק כ"א פסוקים כ"א-כ"ד: כא
הִנְנִי מבי [מֵבִיא] אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל.
כב
וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל.
כג
וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל.
כד
הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם.
. |
ט וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם צַדִּקִים אַתֶּם הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה. י דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהוָה אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עַל בֵּית אַחְאָב וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ. |
יֵהוּא מכה\הורג את כל בני ביתו של אַחְאָב שנותרו בְּיִזְרְעֶאל, וגם את כל הבכירים שקידם, את מקורביו ואת כוהניו, עד שלא נשאר לאַחְאָב אף שָׂרִיד. |
יא וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל וְכָל גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד. |
יֵהוּא הורג אֵת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ואת שאר קרובי אַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן: אח"כ יֵהוּא קם והולך מיִזְרְעֶאל לשֹׁמְרוֹן ומגיע בדרכו לבֵּית עֵקֶד הָרֹעִים [*]מקום שבו הָרֹעִים היו עוקדים את הצאן - כלומר קושרים לחייה את הגפיים לקראת הגֵּז. וראו אתרים משוערים למקום זה במפה. . יֵהוּא מוצא במקום את אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אותו הרג[^]מְלָכִים-ב פרק ט פסוק כ"ז: כז
וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם.
ושואל אותם מי הם? הם עונים שהם אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ושהם באו ליִזְרְעֶאל כדי לשאול לשלום בְּנֵי הַמֶּלֶךְ ובני הַגְּבִירָה[*]גְּבִירָה הוא התואר המקובל של אם המלך או של אשתו .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוק י"ט: יט
וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ג: יג
וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק ב: ב
אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם.
ושהיתה האישה החזקה בבית המלוכה. כאן הכוונה לאִיזֶבֶל אמו של יוֹרָם. |
יב וַיָּקָם וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן הוּא בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ. יג וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה. |
יֵהוּא מצווה לתפוש אותם בחיים ואנשיו שוחטים אותם בבור שהיה במקום, וכך הורגים את כל 42 אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ולא מותירים אף אחד בחיים [*]לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים פלשו פְּלִשְׁתִּים, עַרְבִים, וכּוּשִׁים לממלכת יהוּדָה, בזזו את הארמון ושבו את כל נשותיו ובניו של יְהוֹרָם מלך יהוּדָה, מלבד את יְהוֹאָחָז\אֲחַזְיָהוּ הקטן .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"א פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיָּעַר יְהוָה עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים.
יז
וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו.
. לכן לא היו לאֲחַזְיָהוּ אחים בימי הקֶשֶׁר של יֵהוּא, ויֵהוּא הרג את "בְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ"
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ב פסוק ח: ח
וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם.
ולא את "אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ" כפי שכתוב בגרסת מְלָכִים כאן. |
יד וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם. |
יֵהוּא הולך משם ונתקל בדרך ביְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב [*]יְהוֹנָדָב היה מאבותיהם הקדמונים של משפחת הָרֵכָבִים, וקבע מנהגים משפחתיים מיוחדים כולל את האיסור לשתות יין, וקבע גם שיעסקו כולם בחקלאות ויגורו באוהלים ולא בבתים. ראו ביִרְמְיָהוּ פרק ל"ה פסוקים ה-י שבא לקראתו, ויֵהוּא מברך אותו ושואל אם גם לִבּוֹ של יְהוֹנָדָב יָשָׁר\נאמן איתו כפי שלִבּוֹ של יֵהוּא יָשָׁר עם יְהוֹנָדָב, ויְהוֹנָדָב עונה שאמנם כן. יֵהוּא קורא ליְהוֹנָדָב לתת לו את ידו ואז יֵהוּא מעלה אותו אל מרכבתו, וקורא לו להצטרף אליו ולראות איך הוא פועל בקנאות למען ה', וכך יֵהוּא מרכיב את יְהוֹנָדָב במֶּרְכָּבָה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ה פסוקים ה-י: ה
וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן.
ו
וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם.
ז
וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם.
ח
וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ.
ט
וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע לֹא יִהְיֶה לָּנוּ.
י
וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ.
. |
טו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה. טז וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ. |
יֵהוּא מגיע לשֹׁמְרוֹן והורג\מכה שם את כל מי שנשאר שם לבית אַחְאָב עד שהוא משמיד אותו כליל, כפי שאמר ה' לאֵלִיָּהוּ [^]מְלָכִים-א פרק כ"א פסוקים כ"א-כ"ד: כא
הִנְנִי מבי [מֵבִיא] אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל.
כב
וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל.
כג
וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל.
כד
הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם.
. |
יז וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִידוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ. |
יֵהוּא הורג כל עובדי הַבַּעַל בממלכתו: יֵהוּא אוסף את הָעָם ואומר שבעוד שאַחְאָב עבד את אל הַבַּעַל מעט, הרי שהוא עצמו יעבוד אותו הרבה [*]למעשה אַחְאָב תמך רבות בפולחן הַבַּעַל והאֲשֵׁרָה בהשפעת אשתו אִיזֶבֶל .
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ל-ל"ג: ל
וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.
לא
וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.
לב
וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
לג
וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.
, ויֵהוּא מדבר כאן כביכול מתוך גאווה על תמיכתו הרבה בפולחן הַבַּעַל כאילו היא רבה אפילו מזו של אַחְאָב. |
יח וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה. |
כעת יֵהוּא קורא לכל נְבִיאֵי הַבַּעַל, ולכל מי שעובד את הַבַּעַל ואת כל כֹּהֲנָיו להאסף אליו בלי שיעדר\יִפָּקֵד איש מהם, כי הוא עומד לערוך זֶבַח ציבורי גדול לַבַּעַל, ואם מישהו מתומכיו יעדר מהארוע אז הוא יומת. כך נהג יֵהוּא בעָרְמָה\בְעָקְבָּה כי למעשה הוא תכנן להשמיד\להאביד את כל עֹבְדֵי הַבָּעַל בממלכתו. |
יט וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל יִפָּקֵד כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל. |
יֵהוּא קורא לתומכי הַבָּעַל לקדש אספה\עֲצֶרֶת פולחן לכבוד הַבָּעַל, והם אמנם קוראים לעֲצֶרֶת. יֵהוּא שולח לאסוף מכל רחבי יִשְׂרָאֵל את עובדי הַבָּעַל לעֲצֶרֶת, והם באים כולם ואף אחד מהם לא נעדר, וכך מקדש\בֵּית הַבַּעַל [*]מדובר כנראה בבֵּית הַבַּעַל שהקים אַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן מתמלא בתומכיו מהפתח\פֶּה האחד שלו ועד לפתח השני.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ל"ב: לב
וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
|
כ וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל וַיִּקְרָאוּ. כא וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה. |
יֵהוּא מצווה על הפקיד האחראי על מחסן הבגדים\הַמֶּלְתָּחָה להוציא בגדי חג לכל עֹבְדֵי הַבָּעַל וכך הוא עושה. יֵהוּא וִיהוֹנָדָב באים בעצמם לבֵּית-הַבַּעַל, ויֵהוּא מצווה על עֹבְדֵי הַבַּעַל שבתוך המקדש לחפש ולראות אם יש איתם שם אולי גם כמה מֵעַבְדֵי ה' ויוודאו שישארו שם רק עֹבְדֵי הַבַּעַל. |
כב וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ. כג וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בֵּית הַבָּעַל וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהוָה כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם. |
כל עֹבְדֵי הַבַּעַל באים למקדש הַבַּעַל לזבוח ולהקריב עולות [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. וְיֵהוּא מפקיד 80 איש מחוץ למבנה ואומר להם שמי מהם שיאפשר לאחד מעֹבְדֵי הַבַּעַל שהוא יביא לשם להמלט, ישלם על הנפש שמילט בנפשו שלו. |
כד וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ. |
כשכל אחד מהמוזמנים סיים להקריב את הָעֹלָה [*]ובכך הוכיח שהוא אמנם עובד את הַבַּעַל קורא יֵהוּא לרָצִים[*]משרתים הרצים לבצע שליחויות שונות. במְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ז-כ"ח וְלַשָּׁלִשִׁים
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.
כח
וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים.
נזכרים רָצִים שהיו שומרים על פתח הארמון, וכל פעם שהַמֶּלֶךְ היה הולך מהארמון למקדש היו הָרָצִים נושאים את המגינים ואח"כ הם היו משיבים אותם לתאיהם.[*]השָׁלִשִׁים הם החיילים המפקדים על המרכבות, כמו בשְׁמוֹת פרק י"ד פסוק ז לבוא ולהרוג\להכות את כל הנוכחים כך שאיש לא יצא משם בחיים. הם הורגים את כולם בחרב ומשליכים את הגופות אל מחוץ לעיר ואז שבים לעיר בה שכן בֵּית הַבַּעַל.
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ד פסוק ז: ז
וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ.
או בשְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק ד
[^]
שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק ד: ד
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 51 |
כה וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל יֵצֵא וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל. |
אנשי יֵהוּא מוציאים את המַצְּבוֹת [*]המַצֵּבָה היא בד"כ אבן ניצבת המקודשת לאל, וכאן מדובר כנראה במַצְּבוֹת דומות מעץ שניתן לשרוף שהיו בבֵּית הַבַּעַל ושורפים אותן. הם מנתצים את מַצְּבַת הַבָּעַל[*]וכאן הכוונה למַצֵּבָה רגילה מאבן ואת כל המבנה של בֵּית הַבַּעַל, והופכים את האתר למקום עשיית צרכים\מחראות\מוֹצָאוֹת[*]לשון הקרי ("מוֹצָאוֹת") נקייה יותר מאשר לשון הכתיב ("מחראות") וכך הוא משמש עד ימינו. |
כו וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ. כז וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ למחראות [לְמוֹצָאוֹת] עַד הַיּוֹם. |
מלכות יֵהוּא: כך השמיד יֵהוּא את עבודת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל, אבל\רק הוא בכל זאת לא נטש\סָר מחטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם ושבהם החטיא גם את כל עם יִשְׂרָאֵל, והמשיך לקיים את הפולחן לעֶגְלֵי הַזָּהָב שהנהיג יָרָבְעָם בבֵּית-אֵל ובדָּן [*]יָרָבְעָם, מַלְכָּהּ הראשון של ממלכת יִשְׂרָאֵל אחרי שהתפצלה הממלכה, הקים בבֵּית-אֵל ובדָן אתרים של פולחן חליפי לפולחן סביב בית המקדש ביְרוּשָׁלַיִם, ושָׂם שָׁם פסלי עֵגֶל מוזהבים ובמות פולחן .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ב פסוקים כ"ו-כ"ט: כו
וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד.
כז
אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה.
כח
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כט
וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.
. |
כח וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל. כט רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן. |
ה' אומר ליֵהוּא שכיוון\יַעַן שהיטיב לעשות דברים ישרים\טובים בעיני ה', ובִּיצֵּעַ את כל תוכניות השְׁמָד שה' תכנן לעשות לבֵית אַחְאָב, אז צאצאיו ישבו על כסא המלכות ביִשְׂרָאֵל עוד 4 דורות אחריו [*]בנו יְהוֹאָחָז, נכדו יוֹאָשׁ, נִינוֹ יָרָבְעָם (השני), ובן-נִינוֹ זְכַרְיָה, שנרצח בידי שַׁלֻּם. . |
ל וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל. |
אבל יֵהוּא לא הקפיד\שמר ללכת לפי מצוות תורת ה' בְּכָל לְבָבוֹ, וכאמור לא נטש\סָר מחטאי הפולחן שהנהיג יָרָבְעָם וכך המשיך גם יֵהוּא להחטיא את העם. |
לא וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. |
ולכן בימי מלכותו של יֵהוּא מתחיל ה' לקצץ את שטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל, וחֲזָהאֵל מלך אֲרָם מכה את כל גבולות הממלכה, וכובש את השטחים שבעבר המזרחי של נהר היַרְדֵּן כולל את כל תחום הַגִּלְעָד ושטחי הנחלות של שבטי גָּד ורְאוּבֵן ומְנַשֶּׁה, מֵהעיר עֲרוֹעֵר שעל גדות נחל אַרְנוֹן בדרום, דרך הַגִּלְעָד ועד לבָּשָׁן בצפון עבר היַרְדֵּן [*]נחלת רְאוּבֵן שכנה בדרום עבר היַרְדֵּן מצפון לנחל אַרְנוֹן, נחלת גָּד שכנה מצפון לה, ונחלת חצי שבט המְנַשֶּׁה שהתנחל ממזרח ליַרְדֵּן שכנה בצפון עד ארץ הַבָּשָׁן. ראו מפה ופירוט הגבולות של שבטי עבר היַרְדֵּן ביְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג. . |
לב בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. לג מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן. |
שאר מעשי יֵהוּא מתועדים בספר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יִשְׂרָאֵל מיָרָבְעָם . יֵהוּא מובא לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּשֹׁמְרוֹן ובנו יְהוֹאָחָז עולה למלוכה אחריו. יֵהוּא מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל סה"כ 28 שנים בְּשֹׁמְרוֹן.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק י"ט: יט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
ועד פֶקַח
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ל"א: לא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
(הוֹשֵׁעַ שמלך אחרי פֶקַח נעצר ע"י מלך אַשּׁוּר שהגלה את תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ד-ו: ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
) |
לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו. לו וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ז | וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ, וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה. |
י"ג- י"ד | וַיֹּאמְרוּ: "אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה". יד וַיֹּאמֶר: "תִּפְשׂוּם חַיִּים!" |
כ"ד | וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת, וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ, וַיֹּאמֶר: "הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם, נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ". |