יְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה
... לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהוָה (י"ג)
|
|
סיכום
יְהוֹאָשׁ מולך 40 שנה ומבצע שיפוץ\בֶּדֶק-בַּיִת של בית המקדש עם כספי התרומות הנמסרות לכוהנים שם. אח"כ הוא נאלץ למסור מאוצרות המקדש לחֲזָהאֵל מלך אֲרָם שעולה על יְרוּשָׁלַיִם. יְהוֹאָשׁ נרצח בקנונייה של שניים מעבדיו, נקבר בעיר דָּוִד, ואֲמַצְיָה בנו מולך אחריו.
תקציר
| ראשית מלכות יְהוֹאָשׁ: יְהוֹאָשׁ\יוֹאָשׁ החל למלוך בגיל 7 [*]אחרי שהתחבא 6 שנים במקדש בזמן מלכותה של עֲתַלְיָה בשנה ה-7 למלכותו של יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, והוא מָלַךְ 40 שָׁנָה ביְרוּשָׁלַיִם. יְהוֹאָשׁ היה בנה של צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"א פסוקים ג-ד: ג
וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ.
ד
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ.
[*]ושל אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה. . |
| א בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ. ב בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. |
| יְהוֹאָשׁ פועל בדרך ישרה בעיני ה' כל חייו, כפי שהדריך אותו לעשות יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. אבל יְהוֹאָשׁ הותיר את בָּמוֹת הפולחן שהיו מפוזרות בארץ [*]עוד מימי רְחַבְעָם והָעָם היה מעלה בהן זבחים וקטורת.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
, אָסָא
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ד: יד
וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהוָה כָּל יָמָיו.
ויְהוֹשָׁפָט
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"ב פסוקים מ"ב-מ"ד: מב
יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי.
מג
וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה.
מד
אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.
|
| ג וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. ד רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת. |
| יְהוֹאָשׁ אומר לכֹּהֲנִים שיש לקחת את כל הכֶּסֶף המוקדש למטרות שונות ואשר מובא ע"י התורמים למקדש (כולל את כֶּסֶף העוֹבֵר [*]מדובר במַחֲצִית שֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שנותן כל אדם אשר "עובר" מול עורכי מפקד האוכלוסין (הַפְּקֻדִים). המחוייבים בכך כוללים כל בוגר מעל 20, עָשִׁיר כְּעָנִי. הכסף שימש במקור כתרומה לעבודת אֹהֶל מוֹעֵד וכדי לְכַפֵּר על חטאי הנפש ולמנוע את מותו של התורם , כֶּסֶף פִּדְיוֹן הנפש כעֶרְכּוֹ של נפש התורם
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים י"ג-ט"ז: יג
זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה.
יד
כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה.
טו
הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
טז
וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
.[*]מדובר בכספי הפִּדְיוֹן של נֶדֶר שבו אָדָם נָדַר למסור לה' את עֵרֶךְ הנֶּפֶשׁ\החיים. ניתן לפדות נֶדֶר כזה בתשלום כַּסְפִּי לאוצרות המִקְדָּשׁ, כשגודל התשלום תלוי במצבו של התורם. , ושְׁלָמֵי "נְדָבָה" שבהם התורם נותן סכום ככל שירצה\שיעלה-על-לבו קורבן רשות מתוך נדבת הלב של המקריב[*]ראו עוד על שְׁלָמֵי הנְדָבָה בעמוד של ספר וַיִּקְרָא ובמיוחד בוַיִּקְרָא פרק ז. ) ולהפקיד את כל הכספים הללו במקדש. |
| ה וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית יְהוָה כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהוָה. |
| כל כהן יקבל את הכספים הללו מהתורם המוּכָּר לו, וכך הכהנים יוכלו לחזק\לתקן את כל הקלקולים הטעונים בדיקה שהצטברו במִבְנֶה בית-המקדש\הַבַּיִת, בכל קלקול-טעון-בדיקה\בָּדֶק שימצא בו. |
| ו יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק. |
| בֶּדֶק הַבָּיִת: עברו 16 שנה ויְהוֹאָשׁ כבר היה בן 23 אבל הַכֹּהֲנִים עדיין לא חִזְּקוּ את קלקולי\בֶּדֶק הַבָּיִת. יְהוֹאָשׁ קורא לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַשאר הכֹּהֲנִים, ושואל אותם מדוע אינם מבצעים את השיפוצים? הוא מצווה עליהם כעת שלא לקחת עוד לעצמם את כספי התרומות שנמסרות ע"י מַכָּרֵיהֶם אלא להעביר את התרומות למטרת בֶדֶק הַבַּיִת. הַכֹּהֲנִים מסכימים\נאותים שלא לקחת לעצמם עוד את הכספים הנתרמים ע"י הָעָם ובכך למנוע את בִּצּוּעַ בֶדֶק הַבַּיִת [*]או שהכוונה היא שהַכֹּהֲנִים הסכימו שלא לקחת לעצמם את כספי התרומות, אך סוכם גם שהם לא יהיו אלה שיבצעו את השיפוצים. . |
| ז וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. ח וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ. ט וַיֵּאֹתוּ הַכֹּהֲנִים לְבִלְתִּי קְחַת כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. |
| יְהוֹיָדָע לוקח אֲרוֹן אֶחָד ומנקב חור בְּדַלְתּוֹ ושָׂם אותו מיָּמִין למִּזְבֵּחַ [*]המִּזְבֵּחַ ניצב בחָצֵר שמול הכניסה למקדש . כל פעם שבא איש למקדש עם כספי תרומות, הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ס"ד: סד
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוק י"ב: יב
אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לַיהוָה עַל מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם.
, כלומר ממזרח למקדש. המילה "יָּמִין" משמשת גם במובן "דרום" (כלומר בצד הימיני של המביט קדימה\מזרחה
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוק י"ט: יט
וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַעֲרוֹעֵר יְמִין הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַגָּד וְאֶל יַעְזֵר.
). אם כך הרי שארון התרומות הוצב בצדו הימני\דרומי של המִּזְבֵּחַ שהוא צדו הימני של המִּזְבֵּחַ למי שמביט אליו מזרחה מכוון המקדש. אך בד"כ הכהנים ניצבו ממזרח למִּזְבֵּחַ כשהקריבו עליו קורבנות לה' במקדש ואז ארון התרומות היה בצדו השמאלי של הכוהן.[*]מדובר ב-3 כֹּהֲנִים שהופקדו על משמר 3 הכניסות לחצר הפנימית שהקיפה את המקדש היו שָׂמִים את כל הכסף שהובא למקדש בארון. כשהם רואים שכבר יש כסף רב בָּאָרוֹן, עולים למקום סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוק י"ח: יח
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף.
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 558-557 [*]משרה בכירה בממשלת המלך, אשר נזכרת למשל ברשימת השרים של דָּוִד וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ז: יז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר.
ושל שְׁלֹמֹה
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ב-ג: ב
וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן.
ג
אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.
. הסופר ניהל כנראה את כתיבת המכתבים המדיניים והצווים המלכותיים.[*]כנראה יְהוֹיָדָע עצמו ומחלקים את הכֶּסֶף לצרורות במשקל אחיד[*]כלומר "יָּצֻרוּ" משמעו "היו צוררים לצרורות\חבילות" של כֶּסֶף. אך יש המפרשים "יָּצֻרוּ" במובן של הִתִּיכוּ את הכֶּסֶף לצורה של מטבעות אחידים לקראת ספירתם. ואז סופרים\מונים את צרורות הַכֶּסֶף שהצטבר בארון במקדש. |
| י וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין [מִיָּמִין] בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהוָה וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה. יא וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהוָה. |
| הַכֹּהֲנִים נותנים את הַכֶּסֶף שנספר [*]"מַתְכֹּנֶת\תֹכֶן" משמעו "מִכְסָה" כמו בשְׁמוֹת פרק ה פסוקים ח, י"ח בידי בעלי הַמְּלָאכָה המופקדים על העבודות במקדש, והם מוסרים אותו לנגרים\חָרָשֵׁי-הָעֵץ ולבנאים הפועלים בעבודות השיפוץ, לבנאי-הקירות\גֹּדְרִים, לפועלים החוצבים ומְסַתְּתִים את האבן, וקונים בכסף את העֵצִים ואבני המחצבה ששימשו לבצוע השיפוצים ולכל שאר ההוצאות הקשורות בחיזוק המבנה.
[^]
שְׁמוֹת פרק ה פסוקים ח, י"ח: ח
וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ.
... יח
וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנּוּ.
, וכאן הכוונה ש"הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן", כלומר מִכְסַת הַכֶּסֶף שאמור היה להיות שם בעקבות הספירה, נמסר לבעלי המלאכה |
| יב וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יד [יְדֵי] עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הפקדים [הַמֻּפְקָדִים] בֵּית יְהוָה וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית יְהוָה. יג וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהוָה וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה. |
| אבל לא השתמשו בכסף כדי להכין או לתקן את כלי המקדש היקרים [*]אשר נזכרים כולם ברשימת כלי המקדש שבמְלָכִים-א פרק ז פסוק נ , הכוללים את הַסִּפּוֹת
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק נ: נ
וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.
, וראו שם.[*]כלי לקיבול נוזלים ששימש כמשוער את שולחן לחם הַפָּנִים , הַמְזַמְּרוֹת[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 84 [*]יש המזהים את הַמְזַמְּרוֹת ככלי חיתוך כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד , הַמִּזְרָקוֹת
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד: ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
, אשר שימשו אולי לחיתוך פתילות המנורה, ויש המזהים אותן ככלי זֶמֶר ונגינה[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 84 [*]כְּלֵי אגירה לדם מהם היו אֶת זורקים הַדָּם מסָבִיב למִּזְבֵּחַ הגדול, כפי שצויין ברשימת כלי המִּשְׁכָּן והחֲצֹצְרוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט"ז: טז
וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
, או שהכוונה לכלי דומה ששימש את מזבח הקְטֹרֶת, שגם אותו היו מכפרים בדם ביום הַכִּפֻּרִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוק י: י
וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י פסוק ב: ב
עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת.
, או כל כלי זָהָב או כֶּסֶף ששימש במקדש, כי כל הכֶּסֶף נמסר רק לפועלים כדי שיחזקו את מבנה המקדש. |
| יד אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְהוָה סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה. טו כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית יְהוָה. |
| לא עשו חשבון עם מנהלי העבודות אשר נתנו את הכספים לידי הפועלים כדי לוודא שכל הכספים אמנם שימשו לצורכי המלאכות, כי האחראים על העבודות היו עושים את תפקידם בנאמנות. הכספים ששימשו [*]או שנותרו בעקבות הקורבן. ראו על קורבנות האָשָׁם והחַטָּאת הנזכרים כאן בעמוד של ספר וַיִּקְרָא. לקורבנות האָשָׁם[*]קורבן הבא לכפר לאָדָם על אשמה כלשהי, המובא כאַיִל תמים או כערכו של האַיִל בכסף. והחַטָּאת[*]קורבן הבא לכפר על חטא פרטי או ציבורי שנעשה בשגגה לא הובאו לארון לצורך שיפוץ המקדש אלא נמסרו לשימוש הכֹּהֲנִים[*]האָשָׁם והחַטָּאת הם מדרגת קְדוּשָׁה גבוהה של קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ולכן הם נאכלים רק ע"י זכרי הכוהנים ורק בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד או המקדש. ראו שוב בעמוד של ספר וַיִּקְרָא. . |
| טז וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים. יז כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית יְהוָה לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ. |
| שאר תולדות מלכותו של יְהוֹאָשׁ ומותו: חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם עולה על ממלכת יְהוּדָה, נלחם על גַּת (או גִּתָּיִם?) וכובש אותה, ואז פונה לעלות על יְרוּשָׁלַיִם. יְהוֹאָשׁ לוקח את כל אוצרות המקדש שהוקדשו בידי אבותיו יְהוֹשָׁפָט, יהוֹרָם, ואֲחַזְיָהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה ואת האוצרות שהקדיש בעצמו, יחד עם שאר הַזָּהָב שבאוצרות המקדש והארמון, ושולח אותם לחֲזָהאֵל, שעוזב את יְרוּשָׁלַיִם. |
| יח אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם. יט וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם. |
| שאר תולדות יְהוֹאָשׁ כְּתוּבִים בסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה מרְחַבְעָם .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ועד יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(יְהוֹיָכִין וצִדְקִיָּהוּ שמלכו אחרי יְהוֹיָקִים יצאו לגלות) |
| כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. |
| כמה מעבדיו של יְהוֹאָשׁ קושרים קָשֶׁר כנגדו, ושניים מהם, יוֹזָבָד ויהוֹזָבָד הורגים\מַכִּים אותו ב"בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא" [*]משוער כאזור או מבנה ממולא בעפר בדרך היורדת לישוב סִלָּא\כפר-הַשִּׁלֹחַ שממזרח לנִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ . יְהוֹאָשׁ מובא לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, ובנו אֲמַצְיָה עולה למלוכה אחריו.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 136 . לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים יְהוֹאָשׁ נרצח במיטתו, והובא לקבורה בְּעִיר דָּוִד, אבל לא בקברי אבותיו הַמְּלָכִים כפי שנמסר בפסוק הבא
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים [בְּמַחֲלוּיִם] רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.
כו
וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית.
. |
| כא וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא. כב וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת? וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ". |
| כ"א | וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר, וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא. |