|
|
סיכום
רשימת בתי אבות הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם (כולל המשוררים והשומרים) מימי העולים עם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ הכֹּהֲן הגדול בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ ועד לימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה. מתואר גם טקס חנוכת החומות (בהנחית נְחֶמְיָה) הכולל שתי תהלוכות הצועדות על החומות מדרום ועד אזור המקדש, שם חוגגים עם שירת המשוררים ובלווי כלי נגינה. מוסדרות התרומות לכֹּהֲנִים וְללְוִיִּם ולשאר משרתי המקדש.
תקציר
| רשימת בתי אבות הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מתקופתם של העולים עם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ (הכֹּהֲן הגדול) בימי ראשית שיבת ציון בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ. הרשימה נפתחת עם 23 בתי אבות של כֹּהֲנִים מימי זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ ואחריה רשימת בתי האב הלְוִיִּם של התקופה, הכוללת את בתי משמרות המשוררים מַתַּנְיָה, בַקְבֻּקְיָה ועֻנִּי, שהיו אחראים על שירת התודות\הֻיְּדוֹת. |
| א וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ שְׂרָיָה יִרְמְיָה עֶזְרָא. ב אֲמַרְיָה מַלּוּךְ חַטּוּשׁ. ג שְׁכַנְיָה רְחֻם מְרֵמֹת. ד עִדּוֹא גִנְּתוֹי אֲבִיָּה. ה מִיָּמִין מַעַדְיָה בִּלְגָּה. ו שְׁמַעְיָה וְיוֹיָרִיב יְדַעְיָה. ז סַלּוּ עָמוֹק חִלְקִיָּה יְדַעְיָה אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ. ח וְהַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה עַל הֻיְּדוֹת הוּא וְאֶחָיו. ט וּבַקְבֻּקְיָה וענו [וְעֻנִּי] אֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְמִשְׁמָרוֹת. |
| שושלת הכֹּהֲנִים הגדולים בימי שיבת ציון: (1) יֵשׁוּעַ (המנהיג שעלה עם זְרֻבָּבֶל בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ [^]נְחֶמְיָה פרק ז פסוקים ו-ז: ו
אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ.
ז
הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי נְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל.
), (2) יוֹיָקִים, (3) אֶלְיָשִׁיב, (4) יוֹיָדָע (שני האחרונים פעלו בימי נְחֶמְיָה[^]נְחֶמְיָה פרק י"ג פסוקים ד-ו, כ"ח: ד
וְלִפְנֵי מִזֶּה אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן נָתוּן בְּלִשְׁכַּת בֵּית אֱלֹהֵינוּ קָרוֹב לְטוֹבִיָּה.
ה
וַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה וְשָׁם הָיוּ לְפָנִים נֹתְנִים אֶת הַמִּנְחָה הַלְּבוֹנָה וְהַכֵּלִים וּמַעְשַׂר הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר מִצְוַת הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וּתְרוּמַת הַכֹּהֲנִים.
ו
וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלִָם כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ.
... כח
וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וָאַבְרִיחֵהוּ מֵעָלָי.
), (5) יוֹנָתָן (כנראה שיבוש של יוֹחָנָן[1]עולם התנ"ך, ספר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא ונְחֶמְיָה עמ' 303-302. ) (6) וְיַדּוּעַ. |
| י וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. יא וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ. |
| רשימת הַכֹּהֲנִים מימי הכֹּהֲן הגדול יוֹיָקִים בן יֵשׁוּעַ [*]יֵשׁוּעַ הוא (1) ויוֹיָקִים הוא (2) ברשימת הכוהנים הגדולים מימי שיבת ציון שבפסוקים י-י"א : כולם בנים (או צאצאים) של 23 הַכֹּהֲנִים מימי יֵשׁוּעַ הנזכרים בפסוקים א-ז (מלבד חַטּוּשׁ). |
| יב וּבִימֵי יוֹיָקִים הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִשְׂרָיָה מְרָיָה לְיִרְמְיָה חֲנַנְיָה. יג לְעֶזְרָא מְשֻׁלָּם לַאֲמַרְיָה יְהוֹחָנָן. יד למלוכי [לִמְלִיכוּ] יוֹנָתָן לִשְׁבַנְיָה יוֹסֵף. טו לְחָרִם עַדְנָא לִמְרָיוֹת חֶלְקָי. טז לעדיא [לְעִדּוֹא] זְכַרְיָה לְגִנְּתוֹן מְשֻׁלָּם. יז לַאֲבִיָּה זִכְרִי לְמִנְיָמִין לְמוֹעַדְיָה פִּלְטָי. יח לְבִלְגָּה שַׁמּוּעַ לִשְׁמַעְיָה יְהוֹנָתָן. יט וּלְיוֹיָרִיב מַתְּנַי לִידַעְיָה עֻזִּי. כ לְסַלַּי קַלָּי לְעָמוֹק עֵבֶר. כא לְחִלְקִיָּה חֲשַׁבְיָה לִידַעְיָה נְתַנְאֵל. |
| רשימת הַלְוִיִּם עד ימי דָּרְיָוֶשׁ ה-2 מלך פָּרַס [*]על זיהוי דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי הנזכר בפסוק זה עם דָּרְיָוֶשׁ ה-2 מלך פָּרַס ראו בעמוד על דָּרְיָוֶשׁ ה-2 בימי הכֹּהֲנִים הגדולים אֶלְיָשִׁיב בן יוֹיָקִים ועד יַדּוּעַ[*]הכוהנים הגדולים מספר 6-3 ברשימת הכוהנים הגדולים מימי שיבת ציון שבפסוקים י-י"א . אלה כוללים כמה מבתי האב הַלְוִיִּם הנזכרים בפסוקים ח-ט, כולל משמרות המשוררים, ומשמרות השומרים בשערים (טַלְמוֹן ועַקּוּב). רשימת הַלְוִיִּם הובאה מתוך סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים[*]כנראה ספר שכלל את תולדות המקדש ומשרתיו לאורך הדורות והתקופה המפורטת כאן כוללת את ימי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר[*]עולם התנ"ך, ספר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא ונְחֶמְיָה עמ' 303. [*]אֶלְיָשִׁיב ובנו יוֹיָדָע פעלו כאמור בימי נְחֶמְיָה .
[^]
נְחֶמְיָה פרק י"ג פסוקים ד-ו, כ"ח: ד
וְלִפְנֵי מִזֶּה אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן נָתוּן בְּלִשְׁכַּת בֵּית אֱלֹהֵינוּ קָרוֹב לְטוֹבִיָּה.
ה
וַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה וְשָׁם הָיוּ לְפָנִים נֹתְנִים אֶת הַמִּנְחָה הַלְּבוֹנָה וְהַכֵּלִים וּמַעְשַׂר הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר מִצְוַת הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וּתְרוּמַת הַכֹּהֲנִים.
ו
וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלִָם כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ.
... כח
וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וָאַבְרִיחֵהוּ מֵעָלָי.
, ויְהוֹחָנָן כיהן בימי עֶזְרָא
[^]
עֶזְרָא פרק י פסוק ו: ו
וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל לִשְׁכַּת יְהוֹחָנָן בֶּן אֶלְיָשִׁיב וַיֵּלֶךְ שָׁם לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה כִּי מִתְאַבֵּל עַל מַעַל הַגּוֹלָה.
|
| כב הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי. כג בְּנֵי לֵוִי רָאשֵׁי הָאָבוֹת כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים וְעַד יְמֵי יוֹחָנָן בֶּן אֶלְיָשִׁיב. כד וְרָאשֵׁי הַלְוִיִּם חֲשַׁבְיָה שֵׁרֵבְיָה וְיֵשׁוּעַ בֶּן קַדְמִיאֵל וַאֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר. כה מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם טַלְמוֹן עַקּוּב שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים. כו אֵלֶּה בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר. |
| טקס חנוכת החומות (בהנחית נְחֶמְיָה): מחפשים לְוִיִּם ומשוררים מסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם [*]ראו את המקומות הנזכרים כאן במפה לצורכי קיום הטקס ולנגינה ולשירה שיבוצעו בו. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מטהרים את העם, את השערים ואת החומות לקראת הטקס. |
| כז וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת. כח וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים וּמִן הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי. כט וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע וְעַזְמָוֶת כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרֲרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם. ל וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם וְאֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַחוֹמָה. |
| תהלוכת התודות המזרחית (ראו במפה למטה): התהלוכה צועדת מעל החומה משַׁעַר הָאַשְׁפֹּת וכנגד כוון השעון. באזור שַׁעַר הָעַיִן מצטרפים אליהם צועדים ממעלות עִיר דָּוִיד ומשם הם מתקדמים צפונה לכוון שַׁעַר הַמַּיִם. עֶזְרָא מוביל את הצועדים, ואחריו הולכים הוֹשַׁעְיָה עם מחצית משָׂרֵי יְהוּדָה [*]נזכרים 7 שמות, ואח"כ, בפסוק מ' להלן, נזכר שהמחצית השנייה של שָׂרֵי יְהוּדָה\הַסְּגָנִים צעדה בתהלוכה המערבית , הכֹּהֲנִים בחצוצרות, המשורר זְכַרְיָה (דור שביעי למשורר אָסָף), ועוד 8 משוררים ונגנים, על פי המסורת מימי דָוִד. |
| לא וָאַעֲלֶה אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה לְשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת. לב וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה. לג וַעֲזַרְיָה עֶזְרָא וּמְשֻׁלָּם. לד יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה. לה וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת זְכַרְיָה בֶן יוֹנָתָן בֶּן שְׁמַעְיָה בֶּן מַתַּנְיָה בֶּן מִיכָיָה בֶּן זַכּוּר בֶּן אָסָף. לו וְאֶחָיו שְׁמַעְיָה וַעֲזַרְאֵל מִלֲלַי גִּלֲלַי מָעַי נְתַנְאֵל וִיהוּדָה חֲנָנִי בִּכְלֵי שִׁיר דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִפְנֵיהֶם. לז וְעַל שַׁעַר הָעַיִן וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח. |
| תהלוכת התודות המערבית: החצי השני של העם צועד בתהלוכה המערבית אל מול\לְמוֹאל לתהלוכה המזרחית, והתהלוכה מתקדמת מעל החומה כשנְחֶמְיָה צועד במְאַסֵּף יחד עם החצי השני של שָׂרֵי יְהוּדָה\הַסְּגָנִים [*]החצי הראשון צעד בתהלוכה המזרחית כנזכר בפסוק ל"ב . התהלוכה מתקדמת בכוון השעון דרך מגדל הַתַּנּוּרִים, החומה הרחבה, שערי אֶפְרַיִם (=הַדָּגִים), הַיְשָׁנָה, והַצֹּאן, ומגדלי חֲנַנְאֵל והַמֵּאָה, ומשם לשַׁעַר הַמַּטָּרָה הפנימי להר הבית, אשר מולו נפגשות שתי התהלוכות. התהלוכה המערבית כוללת 7 כֹּהֲנִים בחצוצרות, ו-8 משוררים, אשר שרים בניצוחו של יִזְרַחְיָה. העם זובח זבחים רבים ויש שמחה גדולה כולל לנָּשִׁים וְליְלָדִים. |
| לח וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה. לט וּמֵעַל לְשַׁעַר אֶפְרַיִם וְעַל שַׁעַר הַיְשָׁנָה וְעַל שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה וְעַד שַׁעַר הַצֹּאן וְעָמְדוּ בְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה. מ וַתַּעֲמֹדְנָה שְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְּבֵית הָאֱלֹהִים וַאֲנִי וַחֲצִי הַסְּגָנִים עִמִּי. מא וְהַכֹּהֲנִים אֶלְיָקִים מַעֲשֵׂיָה מִנְיָמִין מִיכָיָה אֶלְיוֹעֵינַי זְכַרְיָה חֲנַנְיָה בַּחֲצֹצְרוֹת. מב וּמַעֲשֵׂיָה וּשְׁמַעְיָה וְאֶלְעָזָר וְעֻזִּי וִיהוֹחָנָן וּמַלְכִּיָּה וְעֵילָם וָעָזֶר וַיַּשְׁמִיעוּ הַמְשֹׁרְרִים וְיִזְרַחְיָה הַפָּקִיד. מג וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק. |
| ממנים פקידים על לשכות\נְּשָׁכוֹת האוצר, שם מכנסים את תרומות רֵאשִׁית הביכורים והמַּעַשְׂרוֹת היומיים. התרומות נִגְבּות משדות הערים שברחבי המחוז (ראו מפה) כמנות\מְנָאוֹת המגיעות לכֹּהֲנִים וְללְוִיִּם המשרתים במקדש יחד עם המשוררים והשוערים, כי פעולתם היא מקור השמחה של הָעָם. מנהג המשוררים במקדש נהוג עוד מימי דָוִד ושְׁלֹמֹה, ואָסָף שהיה אז ראש המשוררים. מימי זְרֻבָּבֶל [*]כלומר מימי ראשית שיבת ציון ועד ימי נְחֶמְיָה תורם כל הָעָם את המנות\מְנָאוֹת היומיות לללְוִיִּם ואלה מוסרים לכֹּהֲנִים את חלקם. |
| מד וַיִּפָּקְדוּ בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל הַנְּשָׁכוֹת לָאוֹצָרוֹת לַתְּרוּמוֹת לָרֵאשִׁית וְלַמַּעַשְׂרוֹת לִכְנוֹס בָּהֶם לִשְׂדֵי הֶעָרִים מְנָאוֹת הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים. מה וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ. מו כִּי בִימֵי דָוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם ראש [רָאשֵׁי] הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים. מז וְכָל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וּמַקְדִּשִׁים לַלְוִיִּם וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים לִבְנֵי אַהֲרֹן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ל"א | וָאַעֲלֶה אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה, וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת.. |
| כ"ז | וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם, לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת. |
| מ"ב | ...וַיַּשְׁמִיעוּ הַמְשֹׁרְרִים וְיִזְרַחְיָה הַפָּקִיד. |
שושלת הַכֹּהֲנִים הגדולים
אתרי התַהֲלֻכֹת על החומה
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
אתרי הַתַּהֲלוּכוֹת על חומות ירושלים בימי נְחֶמְיָה. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים ששמם נמסר בספר נְחֶמְיָה. למעשה, תיאורי מהלך החומות בספר נְחֶמְיָה (פרקים ב, ג, י"ב) הם מהמקורות העיקריים להשערת המיקום היחסי של השערים והמגדלים, וזאת מכיוון שהתיאורים עוקבים באופן רצוף אחר אתרי החומה (בסיבוב כנגד השעון בפרק ג ובשני הכוונים בפרק י"ב).
- התהלוכה הראשונה (המזרחית) יצאה מאזור "שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת" (שער 5 במפה) ששימש כמקום לשפיכת האשפה של העיר מטה למדרון בכוון גֵיא בֶן הִנֹּם הטמא. ממיקומו היחסי בתיאור חלקי החומה בנְחֶמְיָה פרק ג נראה שהשער אמור להמצא בדרום עיר דָּוִד.
-
התהלוכה הראשונה צעדה צפונה בחומה המזרחית לכוון שַׁעַר הָעַיִן. שער זה היה סמוך לבְּרֵכַת הַשֶּׁלַח היא בריכת השילוח שבתוך החומה ששימשה גם להשקיית
גַן הַמֶּלֶךְ ממזרח לחומה הסמוכה. הבריכה נמצאת ליד היציאה של נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ שבנה חִזְקִיָּהוּ לקראת המצור של אַשּׁוּר (ממעיין הגִּחוֹן
שנסתם ועד בריכת השילוח[^]מְלָכִים-ב פרק כ פסוק כ: כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.). בסמוך למקום נחשפו שרידי שער ומדרגות חצובות אל מחוץ לחומה - אולי מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד הנזכרות בפסוק ל"ז?).
-
התהלוכה הראשונה המשיכה לצעוד צפונה בחומה המזרחית לכוון שַׁעַר הַמַּיִם. מקומו של שַׁעַר הַמַּיִם שנוי במחלוקת. בנְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ו: כו וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא.הוא מופיע כנמצא ממזרח למגדל היוצא (מבית המלך העליון שבדרום הר הבית), בנְחֶמְיָה פרק ח פסוק אנְחֶמְיָה פרק ח פסוק א: א וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל."הָרְחוֹב" (הרְחָבָה) שמול השער נזכר כמקום כינוס העם לשמיעת התורה, ובנְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"זנְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"ז: לז וְעַל שַׁעַר הָעַיִן וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח.שַׁעַר הַמַּיִם נזכר כנמצא מצפון לשַׁעַר הָעַיִן. מקום השַׁעַר במפה שכאן עוקב אחרי דעתו של עמיחי מזר בספר ירושלים - תקופת המקרא לפיה נמצא שער המים בחומה המזרחית סמוך למעיין הגיחון. המעיין נסתם מאות שנים לפני ימי נְחֶמְיָה (ומֵימַיו הוסבו אל נקבת השילוח המובילה אל בריכת השילוח) וספק אם בכלל היה ידוע בימי נְחֶמְיָה, אבל יתכן שהקשר של השער למי הגיחון שרד בשמו הקדום של השער. אחרים (כולל עולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה") ממקמים את שַׁעַר הַמַּיִם במזרח הר הבית - כשער פנימי של מתחם המקדש סמוך לבית המלך.
- התהלוכה השנייה (המערבית) יצאה מאזור מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים שבחומה המערבית וצעדה משם צפונה עד הַחוֹמָה הָרְחָבָה. לפי עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות היה האזור ממערב לעיר דָּוִד מוקף בחומה לפחות מימי החשמונאים (כלומר כמה מאות שנים לאחר ימי נְחֶמְיָה) אך לא היה מיושב יישוב עירוני לפני ימי החשמונאים. השכונה נקראה "העיר העליונה" בידי יוספוס פלביוס (בספרו - "מלחמות היהודים"). בעקבות חפירות באזור העיר העתיקה שנערכו אחרי 1967 התגלה קטע מחומה רחבה באזור הצפוני של קו החומה המשוער כפי שהוא מופיע במפה להלן. קטע החומה שהתגלה הוא מתקופת בית ראשון וקו החומה המשתמע ממנו נפגש עם הר הבית באזור המתאים לנקודה בה מציין נְחֶמְיָה עצמו את מיקומה של חומה רחבה (נְחֶמְיָה ג פסוק ח). עובדות אלה חיזקו את ההשערה שאזור העיר העליונה היה מוקף חומה כבר מימי בית ראשון אך לא היה מיושב אז עדיין ביישוב עירוני צפוף. אחת ההנחות היא שחִזְקִיָּהוּ הקים את החומה הרחבה כחלק מהביצורים שבנה כהכנה למצור האשורי - בנסיון להגן על איזור פרזות כפרי סמוך לעיר. ההשערה היא ש"העיר העליונה" היא שכונת ה"מִּשְׁנֶה" בירושלים הנזכרת למשל בצְפַנְיָה א או כמקום מושבה של חֻלְדָּה הנביאה במְלָכִים-ב כ"ב.
- התהלוכה השנייה המשיכה צפונה לשַׁעַר הַיְשָׁנָה ולשַׁעַר אֶפְרַיִם. שַׁעַר אֶפְרַיִם נזכר במְלָכִים-ב י”ד פסוק י"ג, וצְפַנְיָה א פסוק י. השער זהה כנראה עם שַׁעַר הַדָּגִים. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת אֶפְרַיִם והתפצלה גם מערבה לכוון יפו משם אולי הובאו הדגים לשווקי העיר.
- התהלוכה השנייה המשיכה לשַׁעַר הַצֹּאן שלידו עמדו מִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה. שַׁעַר הַצֹּאן שימש כנראה להבאת בעלי חיים לקורבן במקדש.
- הסברים על שאר השערים הנזכרים במפה מופיעים בנְחֶמְיָה ג.