משה בהר סיני
|
|
סיכום
העם מגיע להר סִּינִי. מֹשֶׁה עולה על הָהָר, וה' מזכיר לָעַם לקיים את הברית איתו. ה' מצווה להתכונן ולהתקדש ליום השלישי בו הוא יֵרֵד וידבר לָעַם ישירות. במועד זה נשמעים קולות ושופר והָהָר מעשן ורועד כשה' יורד אל ראשו באש.
תקציר
| מֹשֶׁה שומע את דברי ה' בהָר סִּינִי ומוסר אותם לעַם: בראש החודש ה-3 ליציאת מִצְרָיִם [*]חודש סִיוָן העַם נוסע מרְפִידִים[*]ראו הסבר בפרק י"ז פסוק א וחונה במִדְבַּר שמול הר סִּינִי. |
| א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. |
| מֹשֶׁה עולה על הָהָר וה' מצווה עליו להזכיר לבְנֵי יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב שהוא קִיֵּם את הברית [*]שכרת עם יַעֲקֹב והביאם ממִצְרָיִם עד אליו בהר סִּינִי "עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". אם ישמרו את חוקיו אז הם יהיו עבורו דבר יקר ערך ונבחר (סְגֻלָּה) מבין כל הָעַמִּים באָרֶץ (שגם הם שייכים לו). הם יהיו לגוי קדוש שממנו יבואו כוהניו.
[^]
שְׁמוֹת פרק ב פסוק כ"ד: כד
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.
|
| ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
| מֹשֶׁה יורד ומוסר את הדברים לזקנים, כל העַם עונה ביחד שכך יעשה ומֹשֶׁה מודיע זאת לה'. |
| ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה. ח וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה. |
| ה' מכין את מֹשֶׁה ואת העַם להופעתו לפניהם בהָר סִּינִי: ה' מודיע למֹשֶׁה שעוד 3 ימים הוא יופיע מולו בענן עַל הָהָר כך שהעַם ישמע את דבריו למֹשֶׁה ישירות, ויאמינו שמֹשֶׁה הוא נביא ה'. בינתיים על העַם להתקדש, לכבס את בגדיהם (ולא לשכב עם אישה, לפי פסוק ט"ו). |
| ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה. י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי. |
| על מֹשֶׁה לגדר את הָהָר כיוון שכל אדם או בהמה שיגעו בו ימותו (בסקילה או בירי חיצים). אפשר יהיה שוב לעלות על הָהָר רק אחרי שיתקעו\ימשכו בשופר\יּוֹבֵל [*]בקֶרֶן הַיּוֹבֵל, כמו ב .
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ו פסוק ה: ה
וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל בשמעכם [כְּשָׁמְעֲכֶם] אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ.
|
| יב וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. יג לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. |
| מֹשֶׁה יורד ומוסר את הדברים לעַם, ומקדש אותם כנדרש. ביום השלישי בבוקר נשמעים קולות, ברקים ושופר וענן כבד הגורמים לַפַּחַד בעָם. מֹשֶׁה מוציא את העם אל תחתית הָהָר מול ה', כדי לשמוע את דבריו. |
| יד וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. טו וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. |
| הָהָר מעשן כמו תנור\כִּבְשָׁן ורועד\חרד כשה' יורד אל ראשו באש. קוֹל הַשּׁוֹפָר מתגבר כשמֹשֶׁה וה' מדברים, וה' קורא למֹשֶׁה לעלות לַהַר. |
| יח וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. יט וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. כ וַיֵּרֶד יְהוָה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה. |
| ה' קורא למֹשֶׁה לרדת מהָהָר ולהזהיר את העַם שלא יפרצו\יֶהֶרְסוּ את גבול הָהָר, כדי שה' לא יעשה בהם גם הוא פריצה, וכך ימותו רבים מהעַם או אף מהכוהנים שהתקדשו. מֹשֶׁה עונה שזה לא יקרה כי ה' ציווה שיתרחקו מהָהָר, אך ה' בכל זאת שולח אותו לרדת ולהזהיר את העַם, וכך הוא עושה. |
| כא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב. כב וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָה. כג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ. כד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְהוָה פֶּן יִפְרָץ בָּם. כה וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ב | וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר: 'הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת'. |
| י"ח- י"ט | וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד.. |