וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם (כ"ב)
וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם (כ"ד)
|
|
סיכום
תקציר
| הָעָם מגיע לים סוּף והמִצְרִים בעקבותיהם: ה' מצווה על הָעָם לחנות לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נוכח ים סוּף [*]מקומם של פִּי הַחִירֹת, מִגְדֹּל ובַּעַל צְפֹן הנזכרים כאן לא נודע, וכל הצעות הזיהוי הן בגדר השערות המותאמות לתיאוריות המתחרות של זיהוי מסלול הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר (ראו בעמוד על ים סוּף). . פַּרְעֹה יחשוב שהם וודאי התבלבלו בדרכם בַּמִּדְבָּר, ירדוף אחריהם ויוכה ע"י ה' וכך ידעו מִצְרַיִם שה' הוא אלוהים.כך, חסידי התיאוריה "הצפונית" המזהים את ים סוּף עם ימת ברדוויל שבצפון סיני, מזהים את בַּעַל צְפֹן עם גבעה ממערב לימת ברדוויל. חסידי התיאוריה "המרכזית" המזהים את ים סוּף עם אזור האגמים המרים, מזהים את בַּעַל צְפֹן עם תַּחְפַּנְחֵס, או מקומות נוספים ממערב לאגמים. חסידי התיאוריה "הדרומית" המזהים את ים סוּף עם מפרץ סואץ, מזהים את בַּעַל צְפֹן עם מקדש מבוצר בג'בל אבו חסן, כ-24 ק"מ מצפון לסואץ [*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 291 . מִגְדֹּל נזכרת במקרא שוב כמקום בגבול הצפוני של מִצְרַיִם
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ט פסוק י: י
לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ.
, וכמקום מושבם של יהודים
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ד פסוק א: א
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר.
, ויש הַמְּזַהִים אותה עם תל אל-חרי על הדרך ממצרים לארץ[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 636 [*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 91-90 . |
| א וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם. ג וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר. ד וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ כֵן. |
| פַּרְעֹה אמנם מתחרט על כך ששחרר את הָעָם, ורודף אחריהם עם 600 כלי רֶכֶב נבחרים, וגם עם כל מרכבות צבא מִצְרַיִם, ועליהם השָׁלִשִׁם [*]החיילים המפקחים על המרכבות . הצבא מגיע למקום חניית העַם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 51 |
| ה וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. ו וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. ז וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ. ח וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. ט וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן. |
| בני הָעָם רואים את המִצְרִים מתקרבים, והם מתלוננים לפני מֹשֶׁה. האם אין מקומות קבורה במִצְרַיִם שהם היו צריכים לבוא עד למִּדְבָּר כדי למות? הם הֲרֵי כבר אמרו לו עוד במִצְרַיִם שהם מעדיפים להשאר שם כעבדים מאשר למות כך בַּמִּדְבָּר. מֹשֶׁה מרגיע אותם שה' יילחם עבורם והם לא יראו יותר את מִצְרַיִם, ולא יצטרכו להתלונן עוד. |
| י וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה. יא וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. יב הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. יד יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. |
| חציית ים סוּף: ה' מצווה על מֹשֶׁה להורות על התקדמות המחנה. על מֹשֶׁה יהיה להרים את המטה ולהטות את ידו עַל הַיָּם כדי לבקע אותו, וכך הָעָם יוּכַל לעבור באדמה היבשה שתִּוָּוצֵר בתוך הַיָּם. אז ה' יגרום למִצְרִים להתעקש ולהמשיך את המרדף (אל תוך הַיָּם). ה' יכביד את כלי הרכב שלהם כדי לְעָקֵב אותם שם, וכך המִצְרִים יווכחו בכוחו של ה'. |
| טו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. טז וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. יז וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו. יח וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו. |
| מַלְאַךְ ה' ועמוד הענן שהיו מִלִּפְנֵי המחנה [*]ראו פרק קודם פסוק כ"א עברו אל מֵאֲחוֹרֵי המחנה כדי להפריד בין המחנה ובין צבא מִצְרַיִם, ולהאיר את הלילה. בינתיים, מֹשֶׁה עושה כפי שנצטווה[*]בפסוק ט"ז ומטה את ידו על הַיָּם. ה' מביא רוח מזרחית\קָדִים חזקה שנושבת עד שהַיָּם נבקע, ובמהלך הלַּיְלָה נוצר איזור שנותר יבש. הָעָם עובר שם כשהַמָּיִם עומדים לִצְדָדָיו כמו חומה. |
| יט וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. כ וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. כא וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. כב וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. |
| המִצְרִים טובעים בים סוּף: המִצְרִים רודפים אחרי המחנה אל תּוֹךְ הַיָּם, ולקראת הבוקר [*]אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר היא המשמרת האחרונה של הלילה, לפני הזריחה ה' מהמם את צבא מִצְרַיִם. ה' מנתק את גלגלי המרכבות ומכביד אותם כדי לֶעָקֵב את התקדמותם[*]כפי שאמר שיעשה בפסוק י"ז והמִצְרִים מבקשים לברוח. |
| כג וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם. כד וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. כה וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם. |
| ה' מצווה על מֹשֶׁה להטות שוב את ידו על הַיָּם, ועד הבוקר - הַיָּם חוזר למצבו המקורי, וה' מנער בו את צבא מִצְרַיִם, עד שהַמָּיִם מכסים ומטביעים את כולם. בעוד כל זה מתרחש, הָעָם מספיק לעבור בשלום ביבשה שבתוך הַיָּם [*]בחומת מים, כפי שגם תואר בפסוק כ"ב . |
| כו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. כז וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. כח וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. כט וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. |
| כך ה' הושיע את יִשְׂרָאֵל מהמִצְרִים, וכל הָעָם ראה איך ה' הכה את מִצְרַיִם, וראה גם את כל מֵתֵיהֶם שנסחפו לשְׂפַת הַיָּם. העַם התמלא יִרְאַת כבוד לה', והאמין בו ובמֹשֶׁה. |
| ל וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. לא וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט | וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם, כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ.. |
| כ"א- כ"ב | וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. |
| כ"ז- כ"ח | וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ, וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם, לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. |