הַכֻּתֹּנֶת (בגד תחתון) ומעליה הַמְּעִיל, ומעליו הָאֵפֹד חגור בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד, ועליו מונח הַחֹשֶׁן. על הראש הַמִּצְנֶפֶת ועל המצח צִיץ הַזָּהָב
וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן...רָבוּעַ יִהְיֶה...וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים (ט"ו-יז). זוג "שַׁרְשְׁרֹת עֲבֹתֹת" מלמעלה, וזוג פְּתִילֵי תְּכֵלֶת מלמטה משמשים לחיבור החֹשֶׁן לטבעות שבכתפי הָאֵפֹד.
סיכום
תאור בגדי הכהנים (אַהֲרֹן ובניו): לאַהֲרֹן כְתֹנֶת, מעליה מְעִיל, ועליו אֵפוֹד, שעליו תלוי החֹשֶׁן עם 12 אבניו, חגורה (אַבְנֵט), צִּיץ (סרט) על המצח, ומִּצְנָפֶת לראש. על בניו ללבוש רק כְתֹנֶת, אַבְנֵט, מִגְבָּעוֹת לראש, ומכנסי בד.
תקציר
| אַהֲרֹן ו-4 בניו [*]נָדָב, אֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ראו גם ימונו לְכַהֵן לפני ה', ויש להכין להם בגדי קודש מיוחדים בעזרת אנשים שמולאו בחכמה כדי לעשותם: חֹשֶׁן, אֵפוֹד, מְעִיל, כְתֹנֶת, מִצְנֶפֶת ואַבְנֵט שיתוארו כולם להלן. הבגדים יהיו עשויים מִבַּדֵּי זָּהָב, תְּכֵלֶת
[^]
שְׁמוֹת פרק ו פסוק כ"ג: כג
וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר.
.[*]צבע כחול או סגול כהה, שהופק מחלזונות , אַרְגָּמָן[*]צבע אדום, שגם כן הופק מחלזונות. , תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי[*]צמר צבוע בצבע זוהר, מופק מביצי כנימות מיוחדות , ושֵּׁשׁ[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 154. .[*]מפורש בד"כ כחוטי פִּשְׁתָּה . |
| א וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן. ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. ג וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי. ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי. ה וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ. |
| הָאֵפֹד: מעין סינר חיצוני המחוזק בכתפיות ובחֵשֶׁב [*]מפורש כסוג של חגורה להידוק הָאֵפֹד באזור החזה , התפור מהבדים שתוארו למעלה[*]ראו הסבר לפסוק ה . על כל אחת מ-2 כתפי האפוד יש לשים אבן שוהם חקוקה עם שמות 6 משבטי ישראל. השמות יהיו חקוקים על זוג האבנים לפי סדר לידתם, באותו האופן שבו הצורפים\חרשי-האבן חוקקים על החֹתָם את שם בעליו. כל אבן תהיה מוקפת במשבצות זהב, שמהן תצאנה זוג שַׁרְשְׁרֹת זָהָב (אחת מכל כתף) עשויות כחבלים סבוכים\עֲבֹתֹים הקלועים זה בזה[*]השַׁרְשְׁרֹת ישמשו לחיבור החֹשֶׁן לאֵפֹד - ראו להלן בפסוקים כ"ד-כ"ה . |
| ו וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. ז שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר. ח וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. ט וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. י שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם. יא מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם. יב וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן. יג וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב. יד וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת. |
| החֹשֶׁן: עשוי מבד בצורת ריבוע בעל צלע באורך זֶרֶת [*]מפורש כמרחק בין האגודל לזרת ביד פְּרוּשָׂה, או כחצי אַמָּה. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. התפור מהבדים שתוארו למעלה[*]ראו הסבר לפסוק ה , וריבוע הבד מְקוּפָּל על עצמו[*]כך ששתי הפינות התחתונות מובאות לקראת שתי הפינות העליונות . לחֹשֶׁן יחוברו 12 אבני חן משובצות בזהב ומסודרות ב-4 טורים, עם 3 אבנים בכל טור[*]הזיהוי של רוב האבנים הוא קשה, ורוב הצעות הזיהוי מבוססות על השערות. ניתן בכל זאת לשער שאבן האֹדֶם היא אדומה, והסַפִּיר תכולה (על פי תיאורה כ"כְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" . על האבנים יהיו חקוקים שמות השבטים, גם כן באותו האופן שבו חוקקים את השם על החֹתָם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ד פסוק י: י
וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.
). תרגומים עתיקים זיהו את הפִּטְדָה עם אבן הטופז הירוקה, ואת האַחְלָמָה עם האַמֶתִיסְט - אבן קווארץ בצבע ארגמן, סגול או גם צהוב. היָשְׁפֵה מזוהה בסבירות יחסית עם אבן ה-jasper - אבן קווארץ אטומה בגווני אדום חום או צהוב[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 171-168. .[*]כמו בזוג אבני הָאֵפֹד - ראו פסוק י"א . טור 1: אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת. טור 2: נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. טור 3: לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. טור 4: תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. |
| טו וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. טז רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. יז וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. יח וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. יט וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. כ וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם. כא וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט. |
| שתי שרשרות זהב מחברות בין זוג טבעות בפינות רִבּוּעַ החֹשֶׁן העליונות לבין זוג טבעות שבכתפיות האפוד [*]כנראה מדובר באותן שתי שרשרות שהוזכרו במסגרת תיאור האפוד בפסוק י"ד . לשתי טבעות נוספות בפינות התחתונות של רִבּוּעַ החֹשֶׁן מחובר פתיל תכלת. רִבּוּעַ החֹשֶׁן התלוי על זוג השרשרות מְקוּפָּל פנימה כלפי הגוף, והטבעות התחתונות (אשר אחרי הקיפול הן מקבילות לעליונות) נרכסות בעזרת פתיל התכלת אל זוג טבעות נוסף בכִתְפֹת הָאֵפֹד. כל זה נעשה כדי שהַחֹשֶׁן ינוח על חֵשֶׁב הָאֵפֹד[*]ראו פסוק ח ולא יזוז\יִזַּח ממנו. |
| כב וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר. כג וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן. כד וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן. כה וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו. כו וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה. כז וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מֶחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד. כח וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד. |
| בחֹשֶׁן (המְקוּפָּל) יָשִׂימוּ את האוּרִים והַתֻּמִּים [*]האוּרִים והַתֻּמִּים משמשים לצורך שאלה והתייעצות עם ה', כמו למשל ב . אַהֲרֹן ישא את החֹשֶׁן עַל חזהו מעל מקום לִבּוֹ כאשר הוא יכהן מול ה' במִשְׁכָּן.
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ז פסוק כ"א: כא
וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה.
או
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוקים ז-ח: ז
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בֶּן אֲחִימֶלֶךְ הַגִּישָׁה נָּא לִי הָאֵפֹד וַיַּגֵּשׁ אֶבְיָתָר אֶת הָאֵפֹד אֶל דָּוִד.
ח
וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל.
. החֹשֶׁן מכונה כאן "חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט", אולי בגלל שימוש זה בקבלת הכרעה בעלת תוקף חוקי מה'. |
| כט וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד. ל וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד. |
| הָאֵפֹד מולבש מעל למְעִיל העשוי כולו מבד צבוע תְּכֵלֶת עם פתח צוואר מבד חזק. מסביב לשוליו התחתונים של המְעִיל מחוברים רִמּוֹנִים מהבדים הצבעונים [*]ראו פסוק ה ופעמוני זהב (לסירוגין, אלו בין אלו). הפעמונים משמיעים צליל כשאַהֲרֹן בא ועוזב את המשכן, כדי שלא יומת. |
| לא וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת. לב וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ. לג וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב. לד פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. לה וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת. |
| יש להכין צִּיץ זהב (סרט מצח) עם לוח זהב אשר חרותות עליו המלים "קודש לה'" גם כן באותו האופן שבו חוקקים את השם על החֹתָם [*]כמו בזוג אבני הָאֵפֹד והחֹשֶׁן - ראו פסוקים י"א, כ"א . לוח הזהב קשור בפתיל תכלת מעל (או מתחת) לחזית מִּצְנָפֶת הראש - ונמצא תמיד על מצח אַהֲרֹן לצורך נשיאת "עוון הקודשים"[*]מפורש כאמצעי לכפר על טעויות שנעשות במהלך מלאכת הקודש של הכוהן .[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 107 . |
| לו וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוָה. לז וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה. לח וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָה. |
| הכְּתֹנֶת [*]שמתחת למְעִיל עשויה מבד שֵׁשׁ[*]כאמור, מפורש בד"כ כחוטי פִּשְׁתָּה בעל דגם משבצות (ראו להלן בבגדי בְנֵי אַהֲרֹן), והמִצְנֶפֶת עשוייה גם כן מבד שֵׁשׁ. את האַבְנֵט (חגורה) יש להכין מבד רקום[*]ב .
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ט פסוק כ"ט: כט
וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
מובהר שהאַבְנֵט עשוי מבד שֵׁשׁ שזור, ומבדים צבעוניים כמו בפסוק ה כאן. |
| לט וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם. |
| לבְּנֵי אַהֲרֹן יש להכין רק את חגורות האַבְנֵט, מִגְבָּעוֹת [*]מעין כובעים גבוהים מפוארים, במקום מִּצְנָפֶת הראש של אַהֲרֹן , ומכנסי בד (בין המותניים לירכיים) שיכסו את ערוותם כדי שלא יומתו בבואם לשרת בקודש במִּזְבֵּחַ. יש לקדש את אַהֲרֹן ובניו[*]ואת צאצאיהם אחריהם - כלומר את הכוהנים לכהונה ע"י הלבשתם, משיחתם, ומילוי ידיהם (כמפורט בפרק הבא). |
| מ וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. מא וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי. מב וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ. מג וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט, וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו, לְכַהֲנוֹ לִי. |
| י"ז- כ | וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר: אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת, הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי: נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי: לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי: תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. |