שְׁמוֹת ט”ו

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Songs of Joy, c. 1896-1902, by James Jacques Joseph Tissot (French, 1836-1902) [Public domain], via Wikimedia Commons

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת (כ)

סיכום

מֹשֶׁה ובני יִשְׂרָאֵל פוצחים בשִׁירַת הַיָּם, ואח"כ מִרְיָם והנשים מצטרפות לשירה בתופים ובמחולות. בני יִשְׂרָאֵל יוצאים מים סוּף אל מדבר שׁוּר, ולא מוצאים מַיִם עד שמֹשֶׁה ממתיק את מי מָרָה בעזרת עץ. אח"כ הם חונים בנווה המדבר באֵילִם.

תקציר

שִׁירַת הַיָּם - פתיחה: מֹשֶׁה ובני יִשְׂרָאֵל שרים את שִׁירַת הַיָּם:

המזמר פוצח בשיר לה' שהתרומם\גָּאָה (יחד עם מי הַיָּם), וזרק\רָמָה לים את סוּסֵי מִצְרַיִם יחד עם רוכביהם.

א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

ה' הוא כוחי\עָזִּי ונשוא זִמְרָתי, והוא ימשיך להושיע אותי. הוא האלוהים שלי ושל אבותי ולכן אני אֲפָאֵר\אַנְוֵה ואשיר על גדולתו\אֲרֹמם-אותו. ה' נלחם (למעני) כמו לוחם במִלְחָמָה, ושמו הוא שם ההֲוָויָיה (כי הוא קיים).

ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.
ג יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמוֹ.

ה' שילח\יָרָה (כמו חץ) את מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה ואת חייליו ושָׁלִשָׁיו והטביע אותם בים סוּף, שם כיסו אותם מי התהומות, והם ירדו למצולות כמו אבן השוקעת במים.

ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.

יד ימין (החזקה) של ה' גדולה בכוחה, והיא תשבור\תִּרְעַץ את האויב. ה' יהרוס את הקמים כנגדו ברוממותו\גאונו הרב, וישלח בהם את כעסו\חֲרֹנו אשר יאכל אותם כמו אש האוכלת קַּשׁ. ברוּחַ שיצאה מאַפּוֹ של ה' נֶעֶרְמוּ מי הים עד שנִצְּבוּ כְמוֹ נֵד של נוזלים, כאשר תְהֹמֹת היָם העמוקים נעשו מוצקים\קָפְאוּ.

ו יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב.
ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.
ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.

האוֹיֵב תכנן לרדוף ולהשיג את העַם הנמלט, ולחלק בין החיילים את השָׁלָל שיבזוז עד שתתמלא כל תאוותו\נַפְשִו. האוֹיֵב תכנן לשלוף את חַרְבוֹ (וכך לרוקן את הנָדָן שלה), ולנַשֵּׁל\להוריש את העַם. אבל ה' נשף את רוחו עד שהיָם כיסה את האויב, אשר צלל בְּמַיִם הגדולים כמו אבן עוֹפֶרֶת.

ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.
י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.

איזה אל (מְדוּמֶּה) דומה לה', וכמוהו גדול\אדיר בקודשו, ומעורר יראה במעשי התהילה ובפלאים שלו? ה' רק הטה את יד ימינו (החזקה) ומיד האָרֶץ בלעה את אויביו. ואילו לעַם שלו אשר אותו הוא גאל (מעבדות) הוא עשה חסד והנחה\הדריך\ניהל אותו אל מעונו הקדוש.

יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.
יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.

עמי האזור שמעו על מעשי ה' למען עמו ורגזו\רעדו-מפחד. בפְּלִשְׁתִּים אחז רעד\חִיל, אַלּוּפֵי אֱדוֹם נבהלו, במנהיגי\אֵילֵי מוֹאָב אחד רעד, וכֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן נמסו\נָמֹגוּ מפחד. נפלו עליהם אימה ופחד בשל זרועו הגדולה והחזקה של ה', והם שתקו\דממו כמו אבן עד שכל העַם (שה' לקח\קנה לעצמו) סיים לעבור (בים סוּף).

יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.
טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ.

סיכום: ה' יביא את העַם ויטע אותו בהר הנחלה שלו (שיהיה כך לנחלת העַם), הבסיס\מָכוֹן למושבו אותו הוא הכין, שם נמצא מקדשו אותו הוא עשה\כונן. ה' יִמְלֹךְ לנצח! כי כאשר פַּרְעֹה נכנס עם חילו ליָּם, ה' השיב עליהם את מֵי הַיָּם, בעוד שאת עמו הוא העביר בו בַיַּבָּשָׁה.

יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.
יח יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

מִרְיָם (אחות מֹשֶׁה ואַהֲרֹן) יוצאת בתופים ובמחולות כשהנשים מאחוריה, והיא עונה למֹשֶׁה וּלבְנֵי יִשְׂרָאֵל כשהיא שרה שוב את שִׁירַת הַיָּם (או רק את החרוז הפותח - כמו בפסוק א).

כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

סיפור מי מָרָה: בני יִשְׂרָאֵל יוצאים מים סוּף אל מדבר שׁוּר, שם הם לא מוצאים מַיִם 3 ימים עד שהם מגיעים למי מָרָה, אך המים שם מָרִים מדי לשתיה.

כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.

אחרי שהעם מתלונן, מֹשֶׁה זועק לה', אשר מצווה עליו להמתיק את המַיִם ע"י זריקת עץ לתוכם. הארוע כולו היה נסיון אמונה של ה', אשר קבע שם את הכלל שאם העַם ישמע וישמור על חוקי ה', אז ה' לא יטיל עליו את המכות שהטיל על המִצְרִים חסרי האמונה, אלא ירפא את העַם ממחלותיו.

כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. כו וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ.

העַם מגיע וחונה בנווה המדבר באֵילִם שם הם מוצאים 12 מעיינות ו-70 תְּמָרִים.

כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
א	אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
ח	וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.
כ"ז	וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.