עיר
בְנֵי עֶדֶן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tell Ahmar Across Euphrates. By David George Hogarth, 1910 [Public domain], via Wikimedia Commons
תיל-בַּרְסִיפּ, בתל אחמר שעל הגדה המזרחית של נהר הפְּרָת. צילום של דיוויד ג'ורג' הוגארת' שחפר את האתר בשנת 1910.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Fallen Lion of Shalmaneser II. at Tell Ahmar. By David George Hogarth, [Public domain], via Wikimedia Commons
אחד מזוג אריות הבזלת שניצבו בשער העיר. צילום של דיוויד ג'ורג' הוגארת' משנת 1910.
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : בִּית-עָדִינִי
בְנֵי עֶדֶן במקרא
בימי מלכות חִזְקִיָּהוּ עלה צבא סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על ערי יְהוּדָה ושם מצור על יְרוּשָׁלַיִם. אחד משריו הבכירים "הרַב שָׁקֵה" (שר המשקים) נאם לפני תושבי העיר הנצורים וניסה לשכנע אותם להכנע, ואח"כ גם שלח לחִזְקִיָּהוּ מכתב בו הוא חזר והזהיר אותו מהגורל המר של שאר מלכי הארצות שסמכו לשוא על אלוהיהם ונכבשו ונחרבו בידי אַשּׁוּר
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג: יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל. יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר. יג אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה.
. ברשימת ארצות אלה נזכרת "בְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר", יחד עם גּוֹזָן, חָרָן, רֶצֶף, חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה
[*]הֵנַע וְעִוָּה לא זוהו בוודאות, ויש המשערים שמדובר אולי בפעלים המתארים את נענוע תושבי סְפַרְוַיִם בידי הכובש האַשּׁוּרי
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 171.
. מקובל גם הזיהוי של עִוָּה עם עַוָּא הנזכרת כאחד מהמקומות שאליהם הוגלו שבטי יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
. בכל מקרה, האתר של עִוָּה\עַוָּא כאמור לא זוהה, אך לפי שמות האלים שאותם עבדו בעַוָּא לפי מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
יש המשערים שמקומה היה במזרח בָּבֶל על גבול עֵילָם
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 147
.
. הנאום והמכתב מופיעים שוב באופן כמעט זהה בספר יְשַׁעְיָהוּ
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ו פסוק י"ט: יט אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוקים י"א-י"ג: יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל. יב הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר. יג אַיֵּה מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה.
.

בנבואת התוכחה של הנביא עָמוֹס על ארם דַמֶּשֶׂק הוא תיאר את החורבן הצפוי של דַמָּשֶׂק ושל בֵּית עֶדֶן וצפה את הגלות של בני אֲרָם שישבו שם
[^]עָמוֹס פרק א פסוק ה: ה וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר יְהוָה.
. הנביא יְחֶזְקֵאל הזכיר סוחרים מחָרָן, כַנֵּה, עֶדֶן, ואַשּׁוּר (המייבאים גם משְׁבָא) אשר סחרו עם צֹּר בבגדים, אריגים וחבלים
[^]יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוקים כ"ג-כ"ד: כג חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּךְ. כד הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ.
.
זיהוי המקום
"בְנֵי עֶדֶן" או "בֵּית עֶדֶן" מזוהה עם בִּית-עָדִינִי שהיתה אחת המדינות הארמיות של צפון סוריה, אשר שכנה על שתי גדות נהר הפְּרָת העליון, מדרום לכָּרכּמיש. בירתה היתה בתיל-בַּרְסִיפּ המזוהה כיום עם תל אחמר שעל הגדה המזרחית של הפְּרָת (ראו בצילום ובמפה).

בִּית-עָדִינִי נוסדה במאה ה-10 לפנה"ס, ונזכרת בכמה תעודות אשוריות מהמאה ה-9 לפנה"ס, הָחֵל ברשימות הסטוריות של אדד-נִרַרִ ה-2 מלך אַשּׁוּר, שהזכיר קבלת מנחה של זוג קוֹפוֹת מבִּית-עָדִינִי (900 לפנה"ס). נכדו, אשורנצירפל ה-2 (883–859 לפנה"ס) החריב שתי ערים של בִּית-עָדִינִי, ובערוב ימיו ערב שוב שתי מסעות כנגדה. בראשית ימי מלכותו של בנו, שלמנאסר ה-3 (859–824 לפנה"ס), הצטרפה בִּית-עָדִינִי לברית אנטי-אשורית של ערים בסוריה הצפונית, ושלמנאסר ערך 4 מסעות כנגדה עד שכבש לבסוף את בִּית-עָדִינִי ועשה אותה לפחווה אשורית. שמה של תיל-בַּרְסִיפּ הוחלף אז ל"כר שלמנאסר", כלומר "הנמל של שלמנאסר". הרַב-שָׁקֵה של סַנְחֵרִיב הזכיר כאמור את כיבוש "בְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר" בידי אַשּׁוּר. תְלַאשָּׂר
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוק י"ב: יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר.
או תְלַשָּׂר
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק י"ב: יב הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר.
לא זוהתה, אך שכנה אולי בפחוות בְנֵי עֶדֶן, או במקום כלשהו באזור צפון סוריה כמו שאר האתרים הנזכרים כאן, או שאולי מדובר ב"תל אַשּׁוּר" הנזכרת בכתבים אשורים כעיר ששכנה ממזרח לנהר החִידֶּקֶל
[2]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 157
[3]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 173
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 95-94
.

תיל-בַּרְסִיפּ בירת בִּית-עָדִינִי שכנה כאמור בגדה המזרחית של הפְּרָת, וחשיבותה באה לה משליטתה על מעבר נוח יחסית של הנהר שם. באתר התקיים ישוב כבר בתקופה הניאוליתית, ונחשפו בו קברים תת-קרקעיים וחרסים רבים מתקופת הברונזה. הממצאים המשמעותיים ביותר הם של העיר החַתִּית-ארמית ואח"כ האשורית של תקופת הברזל (מתחילת האלף הראשון לפנה"ס). ואלה כוללים בין השאר 3 מצבות, את שער העיר שהיה מוקף בזוג אריות (ראו צילום), ואת שרידי הארמון האשורי בעיר העליונה שעוטר בציורי קיר מרשימים.
פרקים המזכירים את בְנֵי עֶדֶן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על בְנֵי עֶדֶן באתר של ויקיפדיה.