פרטי היוצר\ת
Tablet of Shamash relief. By Prioryman, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
תבליט מהמאה ה-9 לפנה"ס שנמצא בסִיפָּר, ובו מוצג אל השמש (מימין) ומולו מוצג מלך בבל בין שתי אלוהויות נוספות.
פרטי היוצר\ת
The Babylonian map of the world, from Sippar, Mesopotamia. By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg), [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
מפה בבלית של העולם שנמצאה בסִיפָּר
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
סְפַרְוַיִם במקרא
שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-5 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הכניע את ממלכת יִשְׂרָאֵל, ואח"כ כשניסה הוֹשֵׁעַ מלך יִשְׂרָאֵל למרוד, עלה "מֶלֶךְ אַשּׁוּר" על שֹׁמְרוֹן וכבש אותה לאחר 3 שנות מצור. מֶלֶךְ אַשּׁוּר הגלה את תושבי שֹׁמְרוֹן ושאר ממלכת יִשְׂרָאֵל לרחבי האימפריה האַשּׁוּרית
בימי מלכות חִזְקִיָּהוּ עלה צבא סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על ערי יְהוּדָה ושם מצור על יְרוּשָׁלַיִם. אחד משריו הבכירים "הרַב שָׁקֵה" (שר המשקים) עמד לפני חומות יְרוּשָׁלַיִם ונאם לפני תושבי העיר הנצורים וניסה לשכנע אותם להכנע. לדבריו יְרוּשָׁלַיִם לא תקבל עזרה מה' כפי ששאר הערים שכבשה ממלכת אַשּׁוּר לא קיבלו הצלה מאלהיהם, ובין הערים נזכרות חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ג, ה-ו: ג
עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה.
... ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
והושיב במקומם גויים שהגלה מארצותיהם, כולל "מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם"[^]מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
. אותם גויים שהתנחלו בארץ ביקשו לעבוד את אלוהי המקום, ומֶלֶךְ אַשּׁוּר שלח להם כהן שלימד אותם "אֵיךְ יִירְאוּ אֶת ה'", והם אף החלו "יְרֵאִים אֶת ה'" אך המשיכו לעבוד את אֱלֹהֵיהֶם הזרים. כך, היו "הַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם"[^]מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
.
בימי מלכות חִזְקִיָּהוּ עלה צבא סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על ערי יְהוּדָה ושם מצור על יְרוּשָׁלַיִם. אחד משריו הבכירים "הרַב שָׁקֵה" (שר המשקים) עמד לפני חומות יְרוּשָׁלַיִם ונאם לפני תושבי העיר הנצורים וניסה לשכנע אותם להכנע. לדבריו יְרוּשָׁלַיִם לא תקבל עזרה מה' כפי ששאר הערים שכבשה ממלכת אַשּׁוּר לא קיבלו הצלה מאלהיהם, ובין הערים נזכרות חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה
[*]הֵנַע וְעִוָּה לא זוהו בוודאות, ויש המשערים שמדובר אולי בפעלים המתארים את נענוע תושבי סְפַרְוַיִם בידי הכובש האַשּׁוּרי
, ושֹׁמְרוֹן[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 171.
. מקובל גם הזיהוי של עִוָּה עם עַוָּא הנזכרת כאחד מהמקומות שאליהם הוגלו שבטי יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
. בכל מקרה, האתר של עִוָּה\עַוָּא כאמור לא זוהה, אך לפי שמות האלים שאותם עבדו בעַוָּא לפי מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
יש המשערים שמקומה היה במזרח בָּבֶל על גבול עֵילָם[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 147
.[^]מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק ל"ד: לד
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.
. אח"כ עזב הרַבשָׁקֵה את יְרוּשָׁלַיִם, אך שלח לחִזְקִיָּהוּ מכתב בו הוא חזר והזהיר אותו מהגורל המר של שאר מלכי הארצות שסמכו לשוא על אלוהיהם ונכבשו ונחרבו בידי אַשּׁוּר, כולל גּוֹזָן, חָרָן, רֶצֶף, בְנֵי עֶדֶן אשר בתְלַאשָּׂר[*]תְלַאשָּׂר
, חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוק י"ב: יב
הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר.
או תְלַשָּׂר
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק י"ב: יב
הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר.
לא זוהתה, אך שכנה אולי בפחוות בְנֵי עֶדֶן, או במקום כלשהו באזור צפון סוריה כמו שאר האתרים הנזכרים כאן, או שאולי מדובר ב"תל אַשּׁוּר" הנזכרת בכתבים אשורים כעיר ששכנה ממזרח לנהר החִידֶּקֶל[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 157
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 173
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 95-94
.[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג: יא
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל.
יב
הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר.
יג
אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה.
. הנאום והמכתב מופיעים שוב באופן כמעט זהה בספר יְשַׁעְיָהוּ[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ו פסוק י"ט: יט
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוקים י"א-י"ג: יא
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל.
יב
הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר.
יג
אַיֵּה מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה.
.
זיהוי המקום
במְלָכִים-ב פרק י"ז נזכר כאמור ששַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עלה על שֹׁמְרוֹן והטיל עליה מס, ואח"כ נזכר ש"מֶלֶךְ אַשּׁוּר" לכד את שֹׁמְרוֹן והגלה את תושביה ואח"כ שוב ש"מֶלֶךְ אַשּׁוּר" הביא תושבים זרים כולל מִכּוּתָה כדי ליישבם בנחלות שתושביהן הוגלו. ב"כרוניקון הבבלי"
יש המזהים את סְפַרְוָיִם עם "סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת" שמזכיר הנביא יְחֶזְקֵאל
האתר של סִיפָּר הקדומה נמצא בתל אבו-חבה, ששטחו כ-1 ק"מ רבוע, אשר שוכן כאמור ממזרח לפְּרָת. בסִיפָּר התקיים יישוב משמעותי כבר באלף ה-3 לפנה"ס, ואח"כ גם תחת השלטון הבבלי. בימי התקופה הקדומה של בָּבֶל (אלף 2 לפנה"ס) סִיפָּר היתה מרכז של תעשיית צֶמֶר, וגם ייצרה חותמות גליליות משובחות במיוחד. מלכי בָּבֶל - סומו-לה-אל, חַמוּרָבִּי (1750-1792 לפנה"ס) ובנו שמשו-אילונה (1750–1712 לפנה"ס) דווחו על בנייה או שיפוץ של חומות סִיפָּר, והאחרון גם שיפץ את הזיגוראת
על פי המסופר במקרא משתמע שאַשּׁוּר כבשה את סְפַרְוָיִם לפני או בזמן שלטון סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר, וידוע גם על מאבק על השליטה בסִיפָּר בין סין-שַר-אִשכֻּן מלך אַשּׁוּר (612-627 לפנה"ס) לבין נבופלאסר (מלך 605-625) שייסד אח"כ את הממלכה הניאו בבלית, אשר ימיה היו תקופת השיא של בָּבֶל. בנו של נבופלאסר, נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (634–562 לפנה"ס), ונבונאיד (מלכה האחרון של בָּבֶל לפני הכיבוש הפִּרְסִי תחת כּוֹרֶשׁ - מלך 539-556) דווחו שניהם על שיפוץ המקדש לאל השמש בסִיפָּר. בחפירות בתל אבו-חבה נחשפו עשרות אלפי לוחות חימר ועליהן כתובות בכתב היתדות, רובן מהתקופה הניאו בבלית (אלף 1 לפנה"ס), ולתקופה זו מיוחס גם לוח חימר ועליו תחריט של מפת העולם והסבר בכתב יתדות המתאר את ערי מסופוטמיה הראשיות, את הפְּרָת ואת "הים המר" המקיף את העולם (ראו צילום). סִיפָּר הממשיכה להתקיים גם בתקופה הפרסית, ההלניסטית, והפרתית אך לא היתה עוד חשובה כבעבר.
[*]תעודה היסטורית בבלית מהמאה ה-6 לפנה"ס
נמסר ששַׁלְמַנְאֶסֶר הרס את שֹׁמְרוֹן, אך בכתובת של אחיו סַרְגוֹן ה-2 שמלך אחריו נמסר שסַרְגוֹן הוא שכבש את שֹׁמְרוֹן לאחר מצור. לכן משערים ששַׁלְמַנְאֶסֶר לא הספיק להשלים את כיבוש הארץ ושהגליית תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל החלה רק בימי סַרְגוֹן השני (מלך 705-722 לפנה"ס), ונמשכה גם בימי סַנְחֵרִיב בנו של סַרְגוֹן (680-704 לפנה"ס)[*]כפי שמעידים האנאלים של סַנְחֵרִיב בהם נמסר על הגליית תושבי סְפַרְוַיִם\סִיפָּר וכּוּתָה בימיו
, ובימי אֵסַרְחַדּוֹן בנו של סַנְחֵרִיב (668-680 לפנה"ס) כפי שגם נמסר בספר עֶזְרָא[^]עֶזְרָא פרק ד פסוק ב: ב
וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וְאֶל רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה.
.
יש המזהים את סְפַרְוָיִם עם "סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת" שמזכיר הנביא יְחֶזְקֵאל
[^]יְחֶזְקֵאל פרק מ"ז פסוק ט"ז: טז
חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן.
, אך מקובל יותר הזיהוי עם העיר הקדומה סִיפָּר ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפְּרָת כ-60 ק"מ מצפון לבָּבֶל. סִיפָּר וסִיפָּר-אַנֻנִתֻם היו למעשה זוג ערים תאומות על שתי גדות הפְּרָת, ויש המשערים שמכאן באה הצורה הזוגית של השם סְפַרְוָיִם המתייחס לשתי הערים[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1103
. בסִיפָּר נמצא מקדש "אי-באבארה" לאל השמש, בעוד שבסִיפָּר-אַנֻנִתֻם הסמוכה עבדו את אַנֻנִתֻם, מלכת השמיים והארץ, ואלת האהבה, הפריון והמלחמה.
האתר של סִיפָּר הקדומה נמצא בתל אבו-חבה, ששטחו כ-1 ק"מ רבוע, אשר שוכן כאמור ממזרח לפְּרָת. בסִיפָּר התקיים יישוב משמעותי כבר באלף ה-3 לפנה"ס, ואח"כ גם תחת השלטון הבבלי. בימי התקופה הקדומה של בָּבֶל (אלף 2 לפנה"ס) סִיפָּר היתה מרכז של תעשיית צֶמֶר, וגם ייצרה חותמות גליליות משובחות במיוחד. מלכי בָּבֶל - סומו-לה-אל, חַמוּרָבִּי (1750-1792 לפנה"ס) ובנו שמשו-אילונה (1750–1712 לפנה"ס) דווחו על בנייה או שיפוץ של חומות סִיפָּר, והאחרון גם שיפץ את הזיגוראת
[*]מגדל מונומנטלי אופייני לאזור מסופוטמיה
של העיר.
על פי המסופר במקרא משתמע שאַשּׁוּר כבשה את סְפַרְוָיִם לפני או בזמן שלטון סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר, וידוע גם על מאבק על השליטה בסִיפָּר בין סין-שַר-אִשכֻּן מלך אַשּׁוּר (612-627 לפנה"ס) לבין נבופלאסר (מלך 605-625) שייסד אח"כ את הממלכה הניאו בבלית, אשר ימיה היו תקופת השיא של בָּבֶל. בנו של נבופלאסר, נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (634–562 לפנה"ס), ונבונאיד (מלכה האחרון של בָּבֶל לפני הכיבוש הפִּרְסִי תחת כּוֹרֶשׁ - מלך 539-556) דווחו שניהם על שיפוץ המקדש לאל השמש בסִיפָּר. בחפירות בתל אבו-חבה נחשפו עשרות אלפי לוחות חימר ועליהן כתובות בכתב היתדות, רובן מהתקופה הניאו בבלית (אלף 1 לפנה"ס), ולתקופה זו מיוחס גם לוח חימר ועליו תחריט של מפת העולם והסבר בכתב יתדות המתאר את ערי מסופוטמיה הראשיות, את הפְּרָת ואת "הים המר" המקיף את העולם (ראו צילום). סִיפָּר הממשיכה להתקיים גם בתקופה הפרסית, ההלניסטית, והפרתית אך לא היתה עוד חשובה כבעבר.
פרקים המזכירים את סְפַרְוַיִם
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על סְפַרְוַיִם באתר של ויקיפדיה.