עיר
אַרְפָּד
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
אַרְפָּד במקרא
בימי מלכות חִזְקִיָּהוּ עלה צבא סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על ערי יְהוּדָה ושם מצור על יְרוּשָׁלַיִם. אחד משריו הבכירים "הרַב-שָׁקֵה" (שר המשקים) עמד לפני חומות יְרוּשָׁלַיִם ונאם לפני תושבי העיר הנצורים וניסה לשכנע אותם להכנע. לדבריו יְרוּשָׁלַיִם לא תקבל עזרה מה' כפי ששאר הערים שכבשה ממלכת אַשּׁוּר לא קיבלו הצלה מאלהיהם, ובין הערים נזכרות חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה
[*]הֵנַע וְעִוָּה לא זוהו בוודאות, ויש המשערים שמדובר אולי בפעלים המתארים את נענוע תושבי סְפַרְוַיִם בידי הכובש האַשּׁוּרי
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 171.
. מקובל גם הזיהוי של עִוָּה עם עַוָּא הנזכרת כאחד מהמקומות שאליהם הוגלו שבטי יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
. בכל מקרה, האתר של עִוָּה\עַוָּא כאמור לא זוהה, אך לפי שמות האלים שאותם עבדו בעַוָּא לפי מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
יש המשערים שמקומה היה במזרח בָּבֶל על גבול עֵילָם
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 147
.
, ושֹׁמְרוֹן
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק ל"ד: לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.
. אח"כ עזב הרַבשָׁקֵה את יְרוּשָׁלַיִם, אך שלח לחִזְקִיָּהוּ מכתב בו הוא חזר והזהיר אותו מהגורל המר של שאר מלכי הארצות שסמכו לשוא על אלוהיהם ונכבשו ונחרבו בידי אַשּׁוּר
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג: יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל. יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר. יג אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה.
, כולל גּוֹזָן, חָרָן, רֶצֶף, בְנֵי עֶדֶן אשר בתְלַאשָּׂר
[*]תְלַאשָּׂר
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוק י"ב: יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר.
או תְלַשָּׂר
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק י"ב: יב הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר.
לא זוהתה, אך שכנה אולי בפחוות בְנֵי עֶדֶן, או במקום כלשהו באזור צפון סוריה כמו שאר האתרים הנזכרים כאן, או שאולי מדובר ב"תל אַשּׁוּר" הנזכרת בכתבים אשורים כעיר ששכנה ממזרח לנהר החִידֶּקֶל
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 157
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 173
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 95-94
.
, חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה
[*]מזוהה בד"כ עם עַוָּא הנזכרת כאחד מהמקומות שאליהם הוגלו שבטי יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר. האתר של עִוָּה\עַוָּא לא זוהה, אך לפי שמות האלים שאותם עבדו בעַוָּא לפי מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
יש המשערים שמקומה היה במזרח בָּבֶל על גבול עֵילָם
[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 147
.
.

הנאום והמכתב של הרַב-שָׁקֵה מופיעים שוב באופן כמעט זהה בספר יְשַׁעְיָהוּ
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ו פסוק י"ט: יט אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוקים י"א-י"ג: יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל. יב הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר. יג אַיֵּה מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה.
. הנביא יְשַׁעְיָהוּ שעודד את חִזְקִיָּהוּ לבטוח בה', ניבא נבואת תוכחה וחורבן לאַשּׁוּר אשר חושבת שכפי שהיא ניצחה ממלכות רבות ואת אליליהן כך גם היא תנצח את יְרוּשָׁלַיִם
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוקים ט-י"א: ט הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת אִם לֹא כְדַמֶּשֶׂק שֹׁמְרוֹן. י כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלַ‍ִם וּמִשֹּׁמְרוֹן. יא הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלַ‍ִם וְלַעֲצַבֶּיהָ.
. בין ארצות הגּוֹיִם שאַשּׁוּר כבשה הזכיר יְשַׁעְיָהוּ את כָּרכּמיש, כַלְנֵה, אַרְפָּד, חֲמָת, דַמָּשֶׂק ושֹׁמְרוֹן (אתרים המסודרים פחות או יותר מצפון לדרום).

הנביא יִרְמְיָהוּ (שניבא לאחר נפילת אַשּׁוּר ולקראת עליית הבָּבֶלים) ניבא נבואת חורבן על דַמֶּשֶׂק ועל שאר ערי אֲרָם כולל חֲמָת וְאַרְפָּד
[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוק כ"ג: כג לְדַמֶּשֶׂק בּוֹשָׁה חֲמָת וְאַרְפָּד כִּי שְׁמֻעָה רָעָה שָׁמְעוּ נָמֹגוּ בַּיָּם דְּאָגָה הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל.
.
זיהוי המקום
אַרְפָּד מזוהה עם תל-רַפַאד, כ-30 ק"מ מצפון לחַלַבּ שבצפון-מערב סוריה של ימינו. בתל-רַפַאד נמצאו שרידי חומה היקפית של כ-3 ק"מ ובתחומה מצודה גבוהה. אַרְפָּד היתה עיר ארמית שנוסדה כמשוער במאה ה-9 ע"י גוּסִי, ו"בית אַגוּסִי" היה הכינוי של אַשּׁוּר לשושלת מלכי אַרְפָּד, או של ממלכתם. אדד-נִרַרִ ה-3 מלך אַשּׁוּר עלה על אַרְפָּד (ועל דַמָּשֶׂק של בֶּן הֲדַד ה-3 בֶּן חֲזָאֵל) ואַרְפָּד נזכרת אח"כ ברשימת ערי הנציבים של אַשּׁוּר (805-806 לפנה"ס)
[3]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 223.
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 601
. זַכּוּר מלך חֲמָת שמר על הברית עם אַשּׁוּר ולא נפגע, אך עם נסיגת האשורים, עלה בֶּן הֲדַד למצור על חַדְרָךְ שבממלכת חֲמָת עם 17 מבעלי בריתו, כולל מלך אַרְפָּד. המצור נכשל כפי שמתואר בכתובת זַכּוּר (המתוארכת לסביבות 775-805 לפנה"ס).

מתעאל מלך אַרְפָּד מבית אַגוּסִי ניסה להקים ברית נוספת של ערי סוריה אך לבסוף נאלץ להשבע אמונים לאשור-ניררי החמישי מלך אַשּׁוּר (755–745 לפנה"ס). מתעאל הצטרף או הקים אח"כ ברית נוספת יחד עם דַמָּשֶׂק וחֲמָת ובתמיכת ממלכת אוּרָרְטוּ, אך תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר הביס את צבא אוּרָרְטוּ (743 לפנה"ס) וכבש את אַרְפָּד אחרי מצור של 4 שנים, ועשה את חבל אַרְפָּד לפחווה אשורית (740 לפנה"ס). אחרי כ-20 שנה ניסתה אַרְפָּד שוב למרוד יחד עם דַמָּשֶׂק וחֲמָת, אך גם מרד זה נכשל.

אַרְפָּד נזכרת עוד בתעודות אשוריות מימי סַנְחֵרִיב (705–681) ונכדו אשורבניפל (669–631 לפנה"ס) מלכי אַשּׁוּר. משוער שבתקופה של קריסת האימפריה האַשּׁוּרית ועליית בָּבֶל ניסו שוב שליטי הערים בסוריה, כולל דַמָּשֶׂק, חֲמָת ואַרְפָּד להתאגד ולהשיב לעצמן את עצמאותן, ויתכן שזה ההקשר לנבואת החורבן של יִרְמְיָהוּ לערים אלה (ראו למעלה)
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 602-601
.
פרקים המזכירים את אַרְפָּד
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אַרְפָּד באתר של ויקיפדיה.