עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה (ציור של רמברנדט - 1639)
|
|
סיכום
עֻזִּיָּהוּ עולה למלוכה בגיל 16 ומולך 52 שנים (כמה מהם במקביל לאֲמַצְיָהוּ אביו וליוֹתָם בנו). הוא מצליח במעשיו כל עוד הוא נאמן לה': הוא לוחם בהצלחה באֱדוֹמים, בפְּלִשְׁתִּים, ובעַרְבִים. הוא בונה ערים, מגדלים בירושלים, ובורות אגירה במדבר, ועוסק במרעה ובחקלאות. הוא נעשה גאה, וחוטא בכך שהעז להקטיר על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת שבמקדש. הוא נענש בצָּרַעַת ועובר לגור בנפרד בזמן שבנו יוֹתָם מולך בפועל.
תקציר
| העַם ממליך את עֻזִּיָּהוּ בגיל 16 (עוד בימי חיי אֲמַצְיָהוּ אביו, שאיבד כנראה את אהדת העַם אחרי פלישת יוֹאָשׁ - ראו פרק קודם, ו מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוקים א-זמְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוקים א-ז: א
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ב
בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם.
ג
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו.
ד
רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.
ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
ו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ז
וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
), ומולך 52 שנה. עֻזִּיָּהוּ כובש בחזרה את אֵילוֹת (מהאֱדוֹמים) ובונה אותה. עֻזִּיָּהוּ הולך בדרכי ה' כמו אביו, ומודרך בכך ע"י הנביא זְכַרְיָהוּ, ומצליח במלכותו כל עוד הוא עושה כך. |
| א וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֻזִּיָּהוּ וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ. ב הוּא בָּנָה אֶת אֵילוֹת וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו. ג בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יכיליה [יְכָלְיָה] מִן יְרוּשָׁלִָם. ד וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו. ה וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת יְהוָה הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים. |
| עֻזִּיָּהוּ כובש מהפְּלִשְׁתִּים את גַּת, יַבְנֵה, ואַשְׁדּוֹד, שבנחלתה הוא בונה עוד ערים. בעזרת ה' הוא גם נלחם בהצלחה בעַרְבִים, מקבל מתנות מהָעַמּוֹנִים (מְּעוּנִים?), ומולך עד גבול מִצְרַיִם. הוא בונה מגדלים על חומות ירושלים ובַּמִּדְבָּר, וחוצב שם בורות (אגירה). היה לו מקנה רב והוא העסיק אִכָּרִים וְכֹרְמִים, כי אהב את עבודת האדמה. |
| ו וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים. ז וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל פְּלִשְׁתִּים וְעַל הערביים [הָעַרְבִים] הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר בָּעַל וְהַמְּעוּנִים. ח וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים מִנְחָה לְעֻזִּיָּהוּ וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד לְבוֹא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד לְמָעְלָה. ט וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם. י וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה. |
| היה לעֻזִּיָּהוּ צבא גדול, שחולק ל2,600 יחידות שבטיות עם סה"כ 307,500 לוחמים. עֻזִּיָּהוּ הכין להם כלי נשק והגנה. הוא הכין סידורים מתוחכמים לירי חיצים ואבנים ממגדלי החומות. כך חוזקו של עֻזִּיָּהוּ התפרסם בין האוּמּוֹת. |
| יא וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם בְּיַד יעואל [יְעִיאֵל] הַסּוֹפֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר עַל יַד חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ. יב כֹּל מִסְפַּר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְגִבּוֹרֵי חָיִל אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. יג וְעַל יָדָם חֵיל צָבָא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל הָאוֹיֵב. יד וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים. טו וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק. |
| עֻזִּיָּהוּ נעשה גאה בעקבות הצלחותיו, ולבסוף בגד בה' בכך שהעז להקטיר על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת שבמקדש. היו איתו שם 80 כוהנים כולל עֲזַרְיָהוּ, שהזהירו אותו להמנע מכך כיוון שרק לכוהנים מותר להקטיר שם. עֻזִּיָּהוּ כועס עליהם, ובעודו מחזיק במִקְטֶרֶת, מופיעה במצחו צָּרַעַת (מחלת עור קשה). כולם מוציאים בבהילות את עֻזִּיָּהוּ מהמקדש, והוא נשאר מצורע עד יום מותו ועובר לגור בנפרד (בבֵית הַחָפְשִׁית), בעוד יוֹתָם בנו עוסק בהנהגה עצמה. |
| טז וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיהוָה אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְהוָה לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. יז וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַיהוָה שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל. יח וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיהוָה כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵיְהוָה אֱלֹהִים. יט וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְהוָה מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. כ וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְהוָה. כא וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית החפשות [הַחָפְשִׁית] מְצֹרָע כִּי נִגְזַר מִבֵּית יְהוָה וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ שׁוֹפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ. |
| תולדות עֻזִּיָּהוּ תועדו בכתבי הנביא יְשַׁעְיָהוּ. עֻזִּיָּהוּ מת ונקבר (בשְׂדֵה הַקְּבוּרָה, בעִיר דָּוִד לפי מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק זמְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ז: ז
וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
). |
| כב וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא. כג וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים כִּי אָמְרוּ מְצוֹרָע הוּא וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
אתרי הבניה של עֻזִּיָּהוּ בירושלים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
אתרי הבניה של עֻזִּיָּהוּ בירושלים. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- בפסוק ט נאמר: "וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם".
-
שַׁעַר הַפִּנָּה משוער כשער המערבי בחומה הצפונית של העיר. הוא נזכר גם
בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"גדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"ג: כג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז תָּפַשׂ יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפּוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.וביִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"זיִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"ז: לז הִנֵּה יָמִים [בָּאִים] נְאֻם יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה., ובנְחֶמְיָה פרק ג פסוק ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק ו: ו וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו.הוא נקרא "שַׁעַר הַיְשָׁנָה".
- שַׁעַר הַגַּיא הוביל מערבה מעיר דָּוִד לכוון ה"גיא" העובר מאזור שער שכם של היום ודרך רחוב "הגיא" בעיר העתיקה (אזורים שהיו מחוץ לחומות בימי עוזיהו) ויורד ממערב לעיר דָּוִד עד לנחל קִדְרוֹן. בשנת 1927 גילה ז וו . קראופוט בחפירות מטעם "קרן החקר הבריטית" שרידי שער מתקופת בית ראשון עם שרידי מגדלים משני צדדיו (בערך בנקודה 2 במפה). שער זה מזוהה על ידי רבים כשער הגיא .
- הַמִּקְצוֹעַ מפורש כזווית בחומה הבולטת החוצה, והפִּנָּה כזווית הבולטת לפנים החומות. ראו באיור.
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים.
- הסברים מפורטים יותר על האתרים של חומת ירושלים מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.