יַהְצָה – עלמפה

רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער

כנויים נוספים : ח'רבת אֶל-מְדֵינֶה

יַהְצָה במקרא

סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן את כל הערים המואביות שמצפון לנחל אַרְנוֹן כולל מן הסתם את יַהְצָה, ומאז היה האַרְנוֹן לגבול בינו לבין ממלכת מוֹאָב שבדרום. כך משתמע אולי גם מהזכרת יַהְצָה בקינות על מוֹאָב של הנביאים יְשַׁעְיָהוּ ויִרְמְיָהוּ, שיש בהן הדים למלחמות הכיבוש הללו של סִיחֹן, למרות שהן נמסרו זמן רב אח"כ כאשר יַהְצָה וערים מואביות אחרות חזרו לידי מוֹאָב.

כשבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הגיעו לגבול ממלכת סִיחֹן בדרכם לארץ המובטחת הם שלחו שליחים לבקש מסִיחֹן לעבור דרך ארצו. סִיחֹן סירב ויצא ליָהְצָה להלחם בעַם, ויִשְׂרָאֵל ניצח במלחמה וכבש את ארצו של סִיחֹן כולל את כל הארץ שמצפון לאַרְנוֹן. בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן לנחלת שבט רְאוּבֵן, כולל את העיר יַהְצָה. אח"כ יַהְצָה נמנתה גם בין 4 הערים של שבט רְאוּבֵן שהיו לערי לְוִיִּם ונמסרו לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם.

זיהוי המקום

לפי האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית), יַהְצָה נמצאת בין דִּיבוֹן למֵידְבָא. על פי כתובת מֵישַׁע שנמצאה בדִּיבוֹן (עירו הראשית של מֵישַׁע מלך מוֹאָב) מסתבר שיַהְצָה נכבשה כנראה ע"י עָמְרִי מלך יִשְׂרָאֵל, ומֵישַׁע כבש אותה בחזרה למוֹאָב וסיפח אותה למחוז דִּיבוֹן.

מקומה של העיר יַהְצָה אינו מוסכם, וקיימות מספר הצעות לתלים שונים באזור שבין דִּיבוֹן למֵידְבָא. יש המזהים את יַהְצָה עם ח'רבת אֶל-מְדֵינֶה הנמצאת על תל גדול ומוקף בחפיר. אחרים מחפשים את יַהְצָה בסמוך לדרך שבין דִּיבוֹן למֵידְבָא, כולל בעיירה לִבּ, שם נמצאו שרידים מתקופת הברזל, או קרוב יותר לדִּיבוֹן באחד המבצרים מתקופת הברזל הסמוכים לוואדי וַאלֶה - ראו במפה כאן.

פרקים המזכירים את יַהְצָה

ספר	פרק
בַּמִּדְבָּר	כ”א	העַם ממשיך במסע מהֹר הָהָר ונלחם במֶלֶךְ עֲרָד שתוקף אותו, אבל מובס. המסע ממשיך מזרחה ועוקף את אֶרֶץ אֱדוֹם מדרום וממזרח. העַם מתלונן על רעב וצמא, ה' מעניש אותם בנחשים, ואח"כ סולח ומרפא בעזרת נחש נחושת שמֹשֶׁה מכין. העַם עובר בְּאֹבֹת, בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, בְּנחלי זָרֶד ואַרְנוֹן, וכובש את ארצות סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי ועוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. הפרק כולל גם 3 שירים קצרים, כולל את שיר הבְּאֵר.
דְּבָרִים	ב	ה' מאיץ בעַם להקיף את הַר שֵׂעִיר שבאֱדוֹם (מדרום וממזרח), אך לא להתגרות באֱדוֹמִים למלחמה, כי בני עֵשָׂו האֱדוֹמִים ובני יִשְׂרָאֵל הם עמים אחים. גם כשיחלפו על גבול ממלכות מוֹאָב ועַמּוֹן, עליהם להמנע ממלחמה כיוון שאדמותיהם באו להם בירושה בהיותם צאצאי לוֹט. אבל ה' כן קורא לעַם לכבוש את ממלכת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, ונזכרים עמי הרְפָאִים העֲנָקִים ששכנו בעבר באזורים אלה.
יְהוֹשֻׁעַ	י”ג	יְהוֹשֻׁעַ כבר זקן וה' מציין בפניו שעדיין יש ארץ רבה שיש לרשת ושלא נכבשה, ושבינתיים יש לחלק את מה שיש בין השבטים. מפורטים גבולות השבטים רְאוּבֵן, גָּד, וחצי המְנַשֶּׁה ממזרח ליַרְדֵּן. שבט לֵּוִי לא מקבל נחלה כי ה' הוא נחלתו.
שׁוֹפְטִים	י”א	יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי נבחר להילחם בבני עַמּוֹן. הוא נודר נדר שאם ינצח הוא יקריב את הראשון שיצא אליו מדלת בֵּיתוֹ, וכשהוא אמנם מנצח, בִּתּוֹ היְחִידָה היא היוצאת לקראתו בשמחה. היא מקבלת את גורלה, ואחרי שהיא מבכה את בתוליה בהרים במשך חודשיים היא חוזרת לאָבִיהָ כדי שיקיים את הנדר.
יְשַׁעְיָהוּ	ט”ו	קינה על מוֹאָב: מוֹאָב הוכתה בלילה. תושביה עולים לקונן בבמות הפולחן, בגגות וברחובות. בכי ישמע בכל רחבי מוֹאָב על עריהם המוּכּוֹת (רשימת ערי מוֹאָב). גם הפליטה תיטרף ע"י אריות והנותרים יקברו.
יִרְמְיָהוּ	מ”ח	נבואות חורבן למוֹאָב: קינה על רשימה ארוכה של ערי מוֹאָב, אזורים (העמק והמישור), דרכים ונחלים. מוֹאָב תיפול יחד עם כְּמוֹשׁ (אלוהי מואב) וכוהניו. הפליטים ינהגו מנהגי אבלות ויבכו בגגות וברחובות. מוֹאָב היתה שאננה כי מעולם לא חוותה גלות. אבל באחרית הימים בני מוֹאָב ישובו אליה.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ו	המשך רשימות בני לֵוִי מפרק קודם, כולל משפחת שְׁמוּאֵל שלפי פרק זה באה משבט לֵוִי (ולא מאֶפְרָיִם כבשְׁמוּאֵל-א פרק א). הרשימות כוללות את שושלות המשוררים שדָוִד מינה על הנגינה והשירה במִשְׁכַּן עד סיום בניית המקדש, כולל את שושלות המשוררים הֵימָן, אָסָף, ואֵיתָן. הפרק כולל גם את רשימת ערי הלְוִיִּם שעלו להם בגורל מנחלות שאר השבטים.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
בַּמִּדְבָּר-כ"א	כ"א-כ"ד	וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
דְּבָרִים-ב	ל"ב	וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה.
שׁוֹפְטִים-י"א	כ	וְלֹא הֶאֱמִין סִיחוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיַּחֲנוּ בְּיָהְצָה וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל.
יְהוֹשֻׁעַ-י"ג	ט"ו-י"ח	וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת.
יְשַׁעְיָהוּ-ט"ו	ד	וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ.
יִרְמְיָהוּ-מ"ח	ל"ד	מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-ו	ס"ב-ס"ג	לִבְנֵי מְרָרִי הַנּוֹתָרִים מִמַּטֵּה זְבוּלֻן אֶת רִמּוֹנוֹ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת תָּבוֹר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.

ניתן לקרוא עוד על יַהְצָה באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.