פרטי היוצר\ת
Ruins of Sela, by יעקב, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
חורבות מבצר אֱדוֹמִי-נַבָּטִי בא-סֶּלַע
פרטי היוצר\ת
Nabonidus Sela inscription, by יעקב, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
כתובת של נַבּוּנַאִיד מלכה האחרון של בָּבֶל שנמצאה בא-סֶּלַע
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
סֶּלַע במקרא
הַסֶּלַע הוא שם מקום (עיר, או מצודה אולי) באֱדוֹם, לא הרחק מ"גֵיא המלח"
באחד מהמְשָׁלִים של בִּלְעָם הוא חוזה שבני הַקֵּינִי (שבטי נודדים בדרום הארץ) ישבו\יקוננו לבטח בסֶּלַע, ומדובר כנראה במשחק מלים של בִּלְעָם על שם השבט הַקֵּינִי\המקונן באתר הַסֶּלַע
[*]המשוער כאזור הערבה שמדרום לים המֶלַח
. אֲמַצְיָה מלך יְהוּדָה הכה באֱדוֹם 10,000 איש בגֵיא המֶלַח, כבש את הַסֶּלַע, וקרא לה יָקְתְאֵל[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1051-1050
.[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק ז: ז
הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא המלח [מֶלַח] עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. בתיאור המקביל של מלחמה זו בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים מסופר שצבא אֲמַצְיָה השליך 10,000 שבויים אֱדוֹמִים אל מותם מ"סֶּלַע" גבוה[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוקים י"א-י"ב: יא
וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
יב
וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים שָׁבוּ בְּנֵי יְהוּדָה וַיְבִיאוּם לְרֹאשׁ הַסָּלַע וַיַּשְׁלִיכוּם מֵרֹאשׁ הַסֶּלַע וְכֻלָּם נִבְקָעוּ.
, ואולי זהו פירוש לשם המקום שנזכר בגירסת הסיפור שבספר מְלָכִים.
באחד מהמְשָׁלִים של בִּלְעָם הוא חוזה שבני הַקֵּינִי (שבטי נודדים בדרום הארץ) ישבו\יקוננו לבטח בסֶּלַע, ומדובר כנראה במשחק מלים של בִּלְעָם על שם השבט הַקֵּינִי\המקונן באתר הַסֶּלַע
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ד פסוק כ"א: כא
וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.
. ואולי גם הנביא עוֹבַדְיָה נעזר במשחק מלים על שם המקום סֶּלַע בנבואתו על חורבן אֱדוֹם[^]עוֹבַדְיָה פרק א פסוק ג: ג
זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ.
. בשׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"ושׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"ו: לו
וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע וָמָעְלָה.
נאמר שהגבול בין הָאֱמֹרִים לבין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עובר בין מַעֲלֵה עַקְרַבִּים (שבנגב) לבין הַסֶּלַע (באֱדוֹם).
זיהוי המקום
באונומסטיקון של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) הַסֶּלַע מזוהה עם פֶּטְרָה\רקם, ולמעשה משמעות "פֶּטְרָה" ביוונית הוא "סֶּלַע". כיום מקובל שזיהוי זה הוא מוטעה, ושלפי ההקשרים הגיאוגרפים של האיזכורים של הַסֶּלַע במקרא
[*]ראו למעלה
, מדובר באתר צפוני יותר בארץ אֱדוֹם, והזיהוי המקובל הוא עם האתר של מבצר אֱדוֹמִי-נַבָּטִי, כ-30 ק"מ מדרום מזרח לדרום ים המלח, בסמוך לכפר א-סֶּלַע המשמר אולי את שמה של סֶּלַע. שרידי המבצר יושבים על גבעה סלעית מבודדת ותלולה, באזור עשיר במעיינות ובאדמות פוריות[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1051
, כ-4 ק"מ מבָּצְרָה, אחת מהערים החשובות באֱדוֹם. על חשיבות א-סֶּלַע מעידה גם כתובת של נַבּוּנַאִיד מלכה האחרון של בָּבֶל שנמצאה במקום - ראו תמונה.
פרקים המזכירים את סֶּלַע
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על סֶּלַע באתר של ויקיפדיה.