פרטי היוצר\ת
|
|
סיכום
מלכות אֲמַצְיָהוּ: אֲמַצְיָהוּ מולך ביְהוּדָה ונוקם ברוצחי אביו יוֹאָשׁ. הוא שוכר גדוד חיילים מיִשְׂרָאֵל אבל משתכנע לשחרר אותם בעצת איש ה'. הגדוד פושט ביְהוּדָה ובוזז בה ערים. אֲמַצְיָהוּ מצליח בקרב נגד אֱדוֹם אך חוטא בפולחן לאלילי אֱדוֹם בניגוד לעצת נביא. הוא מובס ונשבה בידי יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל (משל החוֹחַ ואֶרֶז הַלְּבָנוֹן) שבוזז את יְרוּשָׁלַיִם. אֲמַצְיָהוּ נרצח בקשר בלָכִיש ונקבר בעִיר דָּוִד
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק י"ד
.
תקציר
| ראשית מלכותו של אֲמַצְיָה: אֲמַצְיָהוּ הבן של המֶלֶךְ יוֹאָשׁ ושל יְהוֹעַדָּן מיְרוּשָׁלַיִם מתחיל למלוך בגיל 25 [*]אֲמַצְיָהוּ עלה למלוכה אחרי רצח אביו והוא מולך 29 שנים ביְרוּשָׁלַיִם. אֲמַצְיָה פועל בדרך ישרה בעיני ה' אך לא מתוך אמונה שלמה.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק כ"ה: כה
וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים [בְּמַחֲלוּיִם] רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.
|
| א בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְהוֹעַדָּן מִירוּשָׁלָיִם. ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא בְּלֵבָב שָׁלֵם. |
| כשאֲמַצְיָה מתבסס\מתחזק מספיק במלכותו, הוא מכה\הורג את עבדי אביו יְהוֹאָשׁ שרצחו אותו [*]כמה מעבדיו של יְהוֹאָשׁ קשרו קָשֶׁר כנגדו, ושניים מהם שהיו בני גֵּרִים (זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית) רצחו אותו . אבל אֲמַצְיָה לא המית את בני הרוצחים, כי לפי הכתוב בתּוֹרַת מֹשֶׁה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק כ"ו: כו
וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית.
[^]דְּבָרִים פרק כ"ד פסוק ט"ז: טז
לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ.
, כל אָדָם נענש (במוות) רק על חֲטָאָיו, ולא על חֶטְאִי בָּנָיו אוֹ אֲבוֹתָיו. |
| ג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה עָלָיו וַיַּהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו. ד וְאֶת בְּנֵיהֶם לֹא הֵמִית כִּי כַכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר לֹא יָמוּתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יָמוּתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יָמוּתוּ. |
| אֲמַצְיָהוּ מגייס צבא ולוחם בהצלחה באֱדוֹם: אֲמַצְיָהוּ אוסף את חייליו בני יְהוּדָה וּבִנְיָמִן [*]ממלכת יְהוּדָה כללה למעשה את נחלות יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ופוקד אותם על פי משפחותיהם, כשהם מחולקים למחלקות של 1000 ולתתי-מחלקות של 100 חיילים. סה"כ הוא סופר 300,000 חיילים נבחרים בני 20 ומעלה, מוכנים לצאת לקרב ונושאים רֹמַח[*]מעין חנית ארוכה וְצִנָּה[*]סוג של מָגֵן. ראו למשל בשְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק ז . אֲמַצְיָהוּ שוכר עוד גדוד של 100,000 מִיִּשְׂרָאֵל במחיר של 100 כִכַּר כָּסֶף
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק ז: ז
וחץ [וְעֵץ] חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.
וביִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ג
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ג: ג
עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה.
ועוד. גם צבאו של אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה כלל כמספר הזה של חיילים נושאי רֹמַח וְצִנָּה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ד פסוק ז: ז
וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף כָּל אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל.
.[*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו .
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג. |
| ה וַיִּקְבֹּץ אֲמַצְיָהוּ אֶת יְהוּדָה וַיַּעֲמִידֵם לְבֵית אָבוֹת לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת לְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וַיִּפְקְדֵם לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וַיִּמְצָאֵם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף בָּחוּר יוֹצֵא צָבָא אֹחֵז רֹמַח וְצִנָּה. ו וַיִּשְׂכֹּר מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל בְּמֵאָה כִכַּר כָּסֶף. |
| אז בא אליו איש אֱלֹהִים וקורא לו שלא לכלול בצבאו חיילים מממלכת יִשְׂרָאֵל\אֶפְרָיִם, כי ה' אינו לצידם. אם אֲמַצְיָהוּ חושב שהוא פועל לחיזוק צבאו כשהוא מוסיף לו גדודים מיִשְׂרָאֵל הרי שעליו לדעת שה' יכשיל אותו בקרב מול האויב, כי ה' יכול לעזור לתומכיו אך גם להכשיל את יריביו. |
| ז וְאִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלָיו לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ אַל יָבֹא עִמְּךָ צְבָא יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין יְהוָה עִם יִשְׂרָאֵל כֹּל בְּנֵי אֶפְרָיִם. ח כִּי אִם בֹּא אַתָּה עֲשֵׂה חֲזַק לַמִּלְחָמָה יַכְשִׁילְךָ הָאֱלֹהִים לִפְנֵי אוֹיֵב כִּי יֶשׁ כֹּחַ בֵּאלֹהִים לַעְזוֹר וּלְהַכְשִׁיל. |
| אֲמַצְיָהוּ שואל את איש הָאֱלֹהִים מה יהיה עם 100 כִּכָּר הכָּסֶף שכבר נתן לגדוד שגייס מיִשְׂרָאֵל, ואיש הָאֱלֹהִים עונה שהעזרה שה' יתן לו תהיה שווה הרבה יותר מ-100 הכִּכָּר הללו. אֲמַצְיָהוּ מקבל את עצתו ומפריד מצבאו את הַגְּדוּד שבא אליו מיִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם ושולח אותם לחזור לארצם. הם כועסים מאוד על ממלכת יהוּדָה ושבים לארצם בכעס גדול על העלבון. |
| ט וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָהוּ לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וּמַה לַּעֲשׂוֹת לִמְאַת הַכִּכָּר אֲשֶׁר נָתַתִּי לִגְדוּד יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים יֵשׁ לַיהוָה לָתֶת לְךָ הַרְבֵּה מִזֶּה. י וַיַּבְדִּילֵם אֲמַצְיָהוּ לְהַגְּדוּד אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו מֵאֶפְרַיִם לָלֶכֶת לִמְקוֹמָם וַיִּחַר אַפָּם מְאֹד בִּיהוּדָה וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם בָּחֳרִי אָף. |
| אֲמַצְיָהוּ מתְחַזַּק בצבאו [*]אחרי שהוציא ממנו את הגדודים מממלכת יִשְׂרָאֵל ומוביל את צבאו לגֵיא המֶלַח[*]גֵיא המֶלַח משוער כאזור השקע של הָעֲרָבָה מדרום לים המֶלַח ועל גבול ממלכת אֱדוֹם. גם דָוִד הכה את אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח ושָׂם בה נְצִיבִים. אֱדוֹם מרדה בשלטון יְהוּדָה בימי יְהוֹרָם ויְהוֹרָם לא הצליח להשתלט עליה שוב ומכה שם 10 אלף מכוחות בְּנֵי אֱדוֹם\שֵׂעִיר
[^]
מְלָכִים-ב פרק ח פסוקים כ-כ"ב: כ
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
כא
וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו.
כב
וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא.
.[*]ממלכת אֱדוֹם מכונה כאן על שם הר שֵׂעִיר - הוא ההר המרכזי באֱדוֹם - ראו בעמוד על ממלכת אֱדוֹם. . צבא יְהוּדָה שובה עוד 10 אלף חיילים חיים ולוקח את כולם לראש הַסֶּלַע ומשליך אותם משם אל מותם כשגופם נשבר\נבקע. |
| יא וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. יב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים שָׁבוּ בְּנֵי יְהוּדָה וַיְבִיאוּם לְרֹאשׁ הַסָּלַע וַיַּשְׁלִיכוּם מֵרֹאשׁ הַסֶּלַע וְכֻלָּם נִבְקָעוּ. |
| גדוד החיילים מיִשְׂרָאֵל שאֲמַצְיָהוּ שחרר כדי שלא יצאו איתו לַמִּלְחָמָה פושטים בערי יְהוּדָה וגם בערי יִשְׂרָאֵל משֹּׁמְרוֹן [*]בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל ועד בֵּית-חוֹרֹן[*]באזור הגבול שבין נחלות אֶפְרָיִם ובִנְיָמִן - ראו בעמוד על בֵּית-חוֹרֹן ובדרכם הם בוזזים ביזה רבה והורגים 3,000 מתושבי המקומות שתקפו. |
| יג וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן וַיַּכּוּ מֵהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַיָּבֹזּוּ בִּזָּה רַבָּה. |
| אחרי שאֲמַצְיָהוּ חוזר ממלחמתו המוצלחת באֱדוֹמים, הוא לוקח את פסילי אליליהם ומתחיל לעבוד אותם כשהוא משתחווה לפניהם ומקטיר להם קטורת. ה' כועס בשל כך על אֲמַצְיָהוּ ושולח אליו נביא שתוהה למה הוא מחפש\דורש את עזרת האלילים שלא הצליחו להושיע את עַמָּם [*]כלומר את בני אֱדוֹם מידיו? |
| יד וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר. טו וַיִּחַר אַף יְהוָה בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ לָמָּה דָרַשְׁתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ. |
| בתגובה לדברים אֲמַצְיָהוּ נוזף בנביא על שהוא מתיימר לדבר כאילו מינו אותו ליועץ לַמֶּלֶךְ, ו"ממליץ" לו להפסיק לדבר כדי שלא יכו אותו. הנביא מנבא שה' גזר על אֲמַצְיָהוּ שֶׁיִּפָּגַע כיוון שהוא מתעקש להמשיך בדרכו [*]כלומר בפולחן לאלילי אֱדוֹם ולא שומע לעצתו. |
| טז וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הַלְיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתַנּוּךָ חֲדַל לְךָ לָמָּה יַכּוּךָ וַיֶּחְדַּל הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת וְלֹא שָׁמַעְתָּ לַעֲצָתִי. |
| מלחמת אֲמַצְיָהוּ ויוֹאָשׁ: אֲמַצְיָהוּ שומע ליועציו ושולח שליחים ליוֹאָשׁ בן יְהוֹאָחָז בן יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וקורא לו להלחם מולו. |
| יז וַיִּוָּעַץ אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לך [לְכָה] נִתְרָאֶה פָנִים. |
| יוֹאָשׁ שולח שליחים בחזרה לאֲמַצְיָהוּ והם מוסרים לו את המָשָׁל הבא: החוֹחַ שצמח בהר הַלְּבָנוֹן שלח שליחים אל אֶרֶז הַלְּבָנוֹן וביקש להשיא את בְּנוֹ של החוֹחַ לבִּתּוֹ של האֶרֶז. לפני שקיבל תשובה, עברה במקום חַיַּת הַשָּׂדֶה שחייה בַּלְּבָנוֹן ורמסה ברגליה את הַחוֹחַ [*]כלומר הַחוֹחַ, שהוא קוץ נמוך, לא הבין את מעמדו העלוב יחסית לאֶרֶז הַלְּבָנוֹן המפואר, וגילה את האמת בדרך הקשה. . |
| יח וַיִּשְׁלַח יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ. |
| יוֹאָשׁ מפרש לאֲמַצְיָהוּ את הַנִּמְשָׁל: אֲמַצְיָהוּ הכה בהצלחה את אֱדוֹם, וכתוצאה מכך נעשה גאה ובטוח מדי בעצמו [*]כלומר אֲמַצְיָהוּ נשא את לבו בגאווה עד ש"הכביד" מרוב גאווה, או שאולי הכוונה שהוא נשא את לבו כדי להעלות את "כבודו". . יוֹאָשׁ ממליץ לאֲמַצְיָה לשבת בשקט בביתו ולא להתגרות בגורל הרע, שעלול להפיל אותו ביחד עם ממלכתו. |
| יט אָמַרְתָּ הִנֵּה הִכִּיתָ אֶת אֱדוֹם וּנְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לְהַכְבִּיד עַתָּה שְׁבָה בְּבֵיתֶךָ לָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה וְנָפַלְתָּ אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ. |
| ה' גורם לאֲמַצְיָהוּ לא לקבל את אזהרת יוֹאָשׁ, כדי שכך ימסור את בני יְהוּדָה בידי צבא יִשְׂרָאֵל, כיוון שעבדו את אלילי אֱדוֹם. שני המלכים נפגשים בשדה הקרב שנערך בבֵית שֶׁמֶשׁ שביהוּדָה. צבא יְהוּדָה מובס\נִיגָף בפני צבא יִשְׂרָאֵל, וכל אחד\אִישׁ מהחיילים של יְהוּדָה בורח בחזרה לביתו. |
| כ וְלֹא שָׁמַע אֲמַצְיָהוּ כִּי מֵהָאֱלֹהִים הִיא לְמַעַן תִּתָּם בְּיָד כִּי דָרְשׁוּ אֵת אֱלֹהֵי אֱדוֹם. כא וַיַּעַל יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּבֵית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לִיהוּדָה. כב וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו. |
| יוֹאָשׁ שובה את אֲמַצְיָה בבֵית שֶׁמֶשׁ ולוקח אותו עם צבאו העולה על יְרוּשָׁלַיִם. יוֹאָשׁ פורץ את חומת העיר לאורך 400 אַמָּה [*]האַמָּה משוערת כאורך של כחצי מטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. משַׁעַר אֶפְרַיִם ועד שַׁעַר הַפִּינָּה\הַפּוֹנֶה[*]ראו איור להלן המציג את המקום המשוער של שערים אלה . יוֹאָשׁ בוזז מהמקדש את אוצרות הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף ואת שאר כלי המקדש שהיו שמורים בידי עֹבֵד-אֱדוֹם[*]עֹבֵד-אֱדֹם נזכר ברשימת ראשי מחלקות השוערים ששמרו על שערי המקדש בצד הדרומי, וצאצאיו המשיכו במסורת המשפחתית. , ובוזז גם את אוצרות הארמון, ולוקח איתו בני ערובה\תַּעֲרֻבוֹת בחזרה לשִׁמְרוֹן בירת יִשְׂרָאֵל. |
| כג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז תָּפַשׂ יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפּוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. כד וְכָל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם עֹבֵד אֱדוֹם וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹן. |
| מות אֲמַצְיָהוּ: אֲמַצְיָה חי עוד 15 שנה אחרי מות יוֹאָשׁ, ושאר תולדותיו המוקדמים והמאוחרים מתועדים בסֵפֶר "מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל". |
| כה וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחֲרֵי מוֹת יוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. כו וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲמַצְיָהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. |
| אחרי שאֲמַצְיָהוּ סטה מדרך ה', נקשר כנגדו קֶשֶׁר ביְרוּשָׁלַיִם. הוא בורח ללָכִישׁ, והקושרים שולחים אחריו את אנשיהם אשר רוצחים\ממיתים אותו שם. אז נושאים את גופתו עַל סוּסִים ומביאים אותו לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד שביְהוּדָה [*]בגרסת ספר מְלָכִים מובהר שמדובר אמנם בְּעִיר דָּוִד .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק כ: כ
וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ עַל הַסּוּסִים וַיִּקָּבֵר בִּירוּשָׁלִַם עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.
|
| כז וּמֵעֵת אֲשֶׁר סָר אֲמַצְיָהוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וַיָּנָס לָכִישָׁה וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה וַיְמִיתֻהוּ שָׁם. כח וַיִּשָּׂאֻהוּ עַל הַסּוּסִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר יְהוּדָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג- ד | וַיַּהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו. וְאֶת בְּנֵיהֶם לֹא הֵמִית, כִּי כַכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר לֹא יָמוּתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יָמוּתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יָמוּתוּ. |
| י"ח | וַיִּשְׁלַח יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה, וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ. |
אזורי פריצת חומות ירושלים בידי יוֹאָשׁ
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
אזורי פריצת חומות ירושלים בידי יוֹאָשׁ. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- בפסוק כ"ג נאמר: "וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפּוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה".
-
שַׁעַר אֶפְרַיִם נזכר גם במְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"גמְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"ג: יג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ ויבאו [וַיָּבֹא] יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה., ומזוהה עם שַׁעַר הַדָּגִים הנזכר בצְפַנְיָה פרק א פסוק יצְפַנְיָה פרק א פסוק י: י וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת., ובנְחֶמְיָה פרק ג פסוק גנְחֶמְיָה פרק ג פסוק ג: ג וְאֵת שַׁעַר הַדָּגִים בָּנוּ בְּנֵי הַסְּנָאָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו מַנְעוּלָיו וּבְרִיחָיו.. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת אֶפְרַיִם והתפצלה גם מערבה לכוון יָפוֹ משם אולי הובאו הדגים לשווקי העיר.
-
שַׁעַר הַפּוֹנֶה הוא כנראה שיבוש של "שַׁעַר הַפִּנָּה", המשוער כשער המערבי בחומה הצפונית של העיר.
הוא נזכר גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק טדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק ט: ט וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם.וביִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"זיִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"ז: לז הִנֵּה יָמִים [בָּאִים] נְאֻם יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה., ובנְחֶמְיָה פרק ג פסוק ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק ו: ו וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו.הוא נקרא "שַׁעַר הַיְשָׁנָה".
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים.
- הסברים מפורטים יותר על האתרים של חומת ירושלים מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.