|
|
מקור השם
אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים כ"ג-כ"ד: כג
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי.
כד
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר.
בת זוג
אָסְנַת
יוֹסֵף במקרא
יוֹסֵף היה בנם הראשון של יַעֲקֹב ושל אשתו האהובה רָחֵל, שנולד לרָחֵל אחרי שנים רבות בהן היתה עקרה. היא קראה לבנה "יוֹסֵף" כיוון שה' "אסף" את חרפתה, וכיוון שהיא ביקשה עוד מה' ש"יוסיף" לה בן נוסף
יוֹסֵף היה הבן האהוב ביותר על יַעֲקֹב אביו, אשר הכין לו כְּתֹנֶת פַּסִּים
האחים תכננו להרוג את יוֹסֵף, אך רְאוּבֵן שכנע אותם להטיל אותו לבור, כדי שיוכל לשוב מאוחר יותר ולהציל אותו. יְהוּדָה חשש שיוֹסֵף ימות בבור חסר המים, ויעץ לאחים למכור את יוֹסֵף לסוחרים ישמעאלים. הסוחרים הביאו את יוֹסֵף למִצְרַיִם ומכרו אותו שם לְפוֹטִיפַר, שַׂר הַטַּבָּחִים של פַּרְעֹה. בינתיים האחים הביאו ליַעֲקֹב אביהם את כְּתֹנֶת הפַּסִּים של יוֹסֵף אחרי שגאלו אותה בדם עִזִּים, ויַעֲקֹב סירב להתנחם על מות בנו האהוב.
יוֹסֵף הצליח בבית פוֹטִיפַר, אך אשת פוֹטִיפַר חשקה בו בשל היותו "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה", וביקשה לשכב עימו. יוֹסֵף סירב לכך, והיא תפסה בבגדו לפני שברח ממנה, ואח"כ האשימה אותו שהוא זה שניסה לשכב עימה. יוֹסֵף הושלח לכלא ושם הוא הצליח לפָרֵשׁ נכונה את חלומות שַׂר הַמַּשְׁקִים ושַׂר הָאוֹפִים הכלואים איתו - שַׂר הָאוֹפִים הוצא להורג, ושַׂר הַמַּשְׁקִים חזר לתפקידו בארמון. כשפַּרְעֹה חלם אח"כ חלום לא מובן, שַׂר הַמַּשְׁקִים המליץ לפניו על יוֹסֵף, אשר הצליח לפָרֵשׁ שהחלום של פַּרְעֹה חזה 7 שנות שובע ואחריהן 7 שנות רעב. פַּרְעֹה התפעל, ושָׂם את יוֹסֵף להיות שליט על מִצְרַיִם, ולדאוג לאגירת המזון לקראת שנות הרעב. הוא נתן ליוֹסֵף את תואר הכבוד "אַבְרֵךְ", ואת הכנוי "צָפְנַת פַּעְנֵחַ" (מפענח צְפוּנוֹת), וגם השִּׂיא אותו לאָסְנַת בת כֹּהֵן העיר אוֹן, שהולידה לו את מְנַשֶּׁה ואת אֶפְרָיִם.
כאשר אמנם באו שנות הרעב, הם פגעו גם בכנען, ואֲחֵי יוֹסֵף באו לקנות תבואה אצל יוֹסֵף במִצְרַיִם, והוא זיהה אותם בלי שהם זיהו אותו. יוֹסֵף האשים אותם בריגול, ועצר את שִׁמְעוֹן כבן ערובה עד שיביאו מהארץ גם את בִּנְיָמִן (הבן שנותר ליַעֲקֹב מרָחֵל אהובתו שמתה בלידתו). כשהאחים חזרו ארצה ובקשו מיַעֲקֹב לתת להם לחזור עם בִּנְיָמִן, יַעֲקֹב סירב להפרד ממנו. אבל אח"כ המזון שנרכש במִצְרַיִם אזל, ויַעֲקֹב הסכים לשלוח את בִנְיָמִן, אחרי שיְהוּדָה נטל על עצמו את האחריות להשיב אליו אותו בשלום.
כשהאחים חזרו למִצְרַיִם, יוֹסֵף בתחילה ארח את כולם בידידות, אבל אח"כ הוא החביא גביע כסף אצל בִּנְיָמִן, האשים אותו בגניבתו, ודרש שישאר אצלו כעבד. כשיְהוּדָה הציע להשאר כעבד במקום בִּנְיָמִן, יוֹסֵף נשבר וחשף את זהותו בפני אחיו. הוא קרא לאחיו להביא את אביו מכנען, והזמין את כולם לחיות תחת חסותו במִצְרַיִם. אמנם יַעֲקֹב וכל משפחתו ומקניהם באו למִצְרַיִם, ויוֹסֵף יצא לקראתם ובכה על צוואר אביו הנרגש. המשפחה עברה לגור בארץ גֹּשֶׁן שבמִצְרַיִם, וברשות פרעה הם עסקו שם ברעית צֹאן ובקר, שגשגו והתרבו מאוד. יוֹסֵף בינתיים הצליח לאסוף לפרעה מִקְנֶה, כסף, ואדמות רבות (מלבד אדמות הכהנים) עבור התבואה שהוא מכר בתקופת הרעב.
כשיַעֲקֹב כבר היה חולה וזקן, יוֹסֵף בא אליו עם בָּנָיו אֶפְרָיִם וּמְנַשֶּׁה כדי שיברך אותם. יַעֲקֹב ברך גם את יוֹסֵף, ואת בני יוֹסֵף הוא בירך שיִהְיוּ לשבטים כמו בָּנָיו שלו. יַעֲקֹב התעקש לשים את ימינו על ראש אֶפְרַיִם הצעיר כי הוא יגדל יותר מאחיו הבכור מְנַשֶּׁה. כשיַעֲקֹב מת יוֹסֵף דאג שרופאיו המצרים יחנטו אותו כנהוג במִצְרַיִם. עם תום ימי האבל, יוֹסֵף קיבל אישור מפַּרְעֹה להוביל את גופת יַעֲקֹב לקבורה בכנען, כפי שביקש יַעֲקֹב מבניו לפני מותו. יוֹסֵף הוביל שיירת לוויה גדולה ומכובדת לכנען, שהגיעה עד גֹרֶן הָאָטָד שב"עֵבֶר הַיַּרְדֵּן". שם ספדו ליַעֲקֹב במשך שבוע, ומשם לקחו האחים אח"כ את גופת אביהם לקבורה במערת המכפלה שבחֶבְרוֹן.
יוֹסֵף חי עד גיל 110, והשביע את אֶחָיו להביא את עצמותיו לכנען. אחרי מותו, חנטו גם את גופתו, שהונחה בינתיים בארון במִצְרַיִם. אחרי כיבוש הארץ בימי יְהוֹשֻׁעַ, קוימה בקשתו של יוֹסֵף, ועצמותיו הובאו לקבורה בחלקת השדה שיַעֲקֹב קנה בשְׁכֶם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים כ"ב-כ"ד: כב
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.
כג
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי.
כד
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר.
.
יוֹסֵף היה הבן האהוב ביותר על יַעֲקֹב אביו, אשר הכין לו כְּתֹנֶת פַּסִּים
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק ג: ג
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.
. אֲחֵי יוֹסֵף שנאו אותו בשל העדפת אביהם ובשל חלומותיו השחצנים שבהם הופיעו האחים בדמות אלומות או כוכבים משתחווים ליוֹסֵף. יום אחד, כשאחים יצאו מחֶבְרוֹן לשְׁכֶם לרעות את צֹאן אֲבִיהֶם, יַעֲקֹב שלח את יוֹסֵף בן ה-17 ולבדוק מה שלומם ושלום הצֹאן, ויוֹסֵף לבסוף מצא אותם בדֹתָן.
האחים תכננו להרוג את יוֹסֵף, אך רְאוּבֵן שכנע אותם להטיל אותו לבור, כדי שיוכל לשוב מאוחר יותר ולהציל אותו. יְהוּדָה חשש שיוֹסֵף ימות בבור חסר המים, ויעץ לאחים למכור את יוֹסֵף לסוחרים ישמעאלים. הסוחרים הביאו את יוֹסֵף למִצְרַיִם ומכרו אותו שם לְפוֹטִיפַר, שַׂר הַטַּבָּחִים של פַּרְעֹה. בינתיים האחים הביאו ליַעֲקֹב אביהם את כְּתֹנֶת הפַּסִּים של יוֹסֵף אחרי שגאלו אותה בדם עִזִּים, ויַעֲקֹב סירב להתנחם על מות בנו האהוב.
יוֹסֵף הצליח בבית פוֹטִיפַר, אך אשת פוֹטִיפַר חשקה בו בשל היותו "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה", וביקשה לשכב עימו. יוֹסֵף סירב לכך, והיא תפסה בבגדו לפני שברח ממנה, ואח"כ האשימה אותו שהוא זה שניסה לשכב עימה. יוֹסֵף הושלח לכלא ושם הוא הצליח לפָרֵשׁ נכונה את חלומות שַׂר הַמַּשְׁקִים ושַׂר הָאוֹפִים הכלואים איתו - שַׂר הָאוֹפִים הוצא להורג, ושַׂר הַמַּשְׁקִים חזר לתפקידו בארמון. כשפַּרְעֹה חלם אח"כ חלום לא מובן, שַׂר הַמַּשְׁקִים המליץ לפניו על יוֹסֵף, אשר הצליח לפָרֵשׁ שהחלום של פַּרְעֹה חזה 7 שנות שובע ואחריהן 7 שנות רעב. פַּרְעֹה התפעל, ושָׂם את יוֹסֵף להיות שליט על מִצְרַיִם, ולדאוג לאגירת המזון לקראת שנות הרעב. הוא נתן ליוֹסֵף את תואר הכבוד "אַבְרֵךְ", ואת הכנוי "צָפְנַת פַּעְנֵחַ" (מפענח צְפוּנוֹת), וגם השִּׂיא אותו לאָסְנַת בת כֹּהֵן העיר אוֹן, שהולידה לו את מְנַשֶּׁה ואת אֶפְרָיִם.
כאשר אמנם באו שנות הרעב, הם פגעו גם בכנען, ואֲחֵי יוֹסֵף באו לקנות תבואה אצל יוֹסֵף במִצְרַיִם, והוא זיהה אותם בלי שהם זיהו אותו. יוֹסֵף האשים אותם בריגול, ועצר את שִׁמְעוֹן כבן ערובה עד שיביאו מהארץ גם את בִּנְיָמִן (הבן שנותר ליַעֲקֹב מרָחֵל אהובתו שמתה בלידתו). כשהאחים חזרו ארצה ובקשו מיַעֲקֹב לתת להם לחזור עם בִּנְיָמִן, יַעֲקֹב סירב להפרד ממנו. אבל אח"כ המזון שנרכש במִצְרַיִם אזל, ויַעֲקֹב הסכים לשלוח את בִנְיָמִן, אחרי שיְהוּדָה נטל על עצמו את האחריות להשיב אליו אותו בשלום.
כשהאחים חזרו למִצְרַיִם, יוֹסֵף בתחילה ארח את כולם בידידות, אבל אח"כ הוא החביא גביע כסף אצל בִּנְיָמִן, האשים אותו בגניבתו, ודרש שישאר אצלו כעבד. כשיְהוּדָה הציע להשאר כעבד במקום בִּנְיָמִן, יוֹסֵף נשבר וחשף את זהותו בפני אחיו. הוא קרא לאחיו להביא את אביו מכנען, והזמין את כולם לחיות תחת חסותו במִצְרַיִם. אמנם יַעֲקֹב וכל משפחתו ומקניהם באו למִצְרַיִם, ויוֹסֵף יצא לקראתם ובכה על צוואר אביו הנרגש. המשפחה עברה לגור בארץ גֹּשֶׁן שבמִצְרַיִם, וברשות פרעה הם עסקו שם ברעית צֹאן ובקר, שגשגו והתרבו מאוד. יוֹסֵף בינתיים הצליח לאסוף לפרעה מִקְנֶה, כסף, ואדמות רבות (מלבד אדמות הכהנים) עבור התבואה שהוא מכר בתקופת הרעב.
כשיַעֲקֹב כבר היה חולה וזקן, יוֹסֵף בא אליו עם בָּנָיו אֶפְרָיִם וּמְנַשֶּׁה כדי שיברך אותם. יַעֲקֹב ברך גם את יוֹסֵף, ואת בני יוֹסֵף הוא בירך שיִהְיוּ לשבטים כמו בָּנָיו שלו. יַעֲקֹב התעקש לשים את ימינו על ראש אֶפְרַיִם הצעיר כי הוא יגדל יותר מאחיו הבכור מְנַשֶּׁה. כשיַעֲקֹב מת יוֹסֵף דאג שרופאיו המצרים יחנטו אותו כנהוג במִצְרַיִם. עם תום ימי האבל, יוֹסֵף קיבל אישור מפַּרְעֹה להוביל את גופת יַעֲקֹב לקבורה בכנען, כפי שביקש יַעֲקֹב מבניו לפני מותו. יוֹסֵף הוביל שיירת לוויה גדולה ומכובדת לכנען, שהגיעה עד גֹרֶן הָאָטָד שב"עֵבֶר הַיַּרְדֵּן". שם ספדו ליַעֲקֹב במשך שבוע, ומשם לקחו האחים אח"כ את גופת אביהם לקבורה במערת המכפלה שבחֶבְרוֹן.
יוֹסֵף חי עד גיל 110, והשביע את אֶחָיו להביא את עצמותיו לכנען. אחרי מותו, חנטו גם את גופתו, שהונחה בינתיים בארון במִצְרַיִם. אחרי כיבוש הארץ בימי יְהוֹשֻׁעַ, קוימה בקשתו של יוֹסֵף, ועצמותיו הובאו לקבורה בחלקת השדה שיַעֲקֹב קנה בשְׁכֶם
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"ד פסוק ל"ב: לב
וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה.
.
פרקים המזכירים את יוֹסֵף
ציטוטים נבחרים
משפחת יַעֲקֹב