וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ (ט"ו)
וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא (א)
|
|
סיכום
שִׁמְשׁוֹן זועם על שכַּלָּתוֹ ניתנה לאחר ומשחרר 300 שועלים עם זנבות בוערים לשדות הפְּלִישְׁתִּים. הם רודפים אחריו עד יהוּדָה והוא מסגיר את עצמו אך אז משתחרר והורג 1000 איש בלְחִי חֲמוֹר.
תקציר
| שִׁמְשׁוֹן משחרר שועלים עם לפידים בשדות הפְּלִישְׁתִּים: בימי קְצִיר החִטִּים (בראשית הקיץ) שִׁמְשׁוֹן מבקש לשוב לכַּלָּתוֹ עם שַׁי של גְדִי עִזִּים, אך אָבִיהָ לא נותן לו להכנס לחָדְרָה, כיוון שהוא חשב ששִׁמְשׁוֹן שונא אותה ולכן חיתן אותה עם אחד מהמֵרֵעִים שלו [*]ראו בסוף פרק קודם . האב מציע לשִׁמְשׁוֹן כתחליף את אחותה הקטנה של אשתו שהיא לטענתו אף טוֹבָה מִמֶּנָּה.
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"ד פסוק כ: כ
וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ.
|
| א וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא. ב וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ. |
| שִׁמְשׁוֹן זועם ואומר שהפעם יהיה נקי מאשמה אם ינקום בפְּלִישְׁתִּים. הוא לוכד 300 שועלים, מְחַלְּקָם לזוגות וקושר לפיד לכל זוג זנבות, מבעיר את הלפידים ומשחרר את השועלים בשדות הקָמָה [*]החיטה שעדיין עומדת לפני שנקצרה וכך הוא מבעיר את כל החיטה - כולל הגָּדִישׁ[*]ערמות החיטה שכבר נקצרה וְהקָמָה, והאש מגיעה גם עד כרמי הזֵיתִים. |
| ג וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה. ד וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. ה וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת. |
| כשהפְלִישְׁתִּים מגלים שהאשם הוא חֲתַן האישה מתִּמְנָה שנוקם בנישואיה לְמֵרֵעֵהוּ, הם שורפים כנקמה את הכלה ואת אביה. שִׁמְשׁוֹן אומר שכיוון שעשו זאת הרי הוא נשבע לנקום גם במעשה הזה שלהם לפני שיחדל לפגוע בהם. אח"כ הוא מכה אותם שׁוֹק על יָרֵךְ [*]כלומר הוא מכה אותם ברגליהם - מהשׁוֹק שהיא החלק התחתון של הרגל ועד היָרֵךְ העליונה ויושב בִּסְעִיף סֶלַע[*]בגיא או בנקרה שבין סלעים באזור עֵיטָם
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק כ"א: כא
לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.
[*]זוהי עֵיטָם שביְהוּדָה אך יש המפרשים שבמדובר בעֵיטָם אחרת כיוון שעֵיטָם זו כמו גם עֵיטָם שבנחלת שִׁמְעוֹן .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים כ"ד, ל"ב: כד
בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.
... לב
וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן עָרִים חָמֵשׁ.
מרוחקות מדי מאזור הפעילות של שִׁמְשׁוֹן בשְּׁפֵלָה[*]עולם התנ"ך, ספר שׁוֹפְטִים עמ' 126. . |
| ו וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ. ז וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל. ח וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם. |
| שִׁמְשׁוֹן משתחרר מעֲבֹתִים ומכה פְּלִישְׁתִּים בלְחִי חֲמוֹר: הפְּלִישְׁתִּים התפרסו\יִּנָּטְשׁוּ עם כוחותיהם בלֶּחִי [*]הסמוכה מן הסתם לעֵיטָם שביְהוּדָה שם ישב שִׁמְשׁוֹן ושאח"כ נקרא בשם לֶּחִי בעקבות המעשה המתואר להלן . כשבני יְהוּדָה מתלוננים על כך עונים הפְּלִישְׁתִּים שהם באים לעצור את שִׁמְשׁוֹן בעקבות מעשיו. |
| ט וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי. י וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ. |
| 3000 מבני יהוּדָה באים לשִׁמְשׁוֹן ומתלוננים בפניו על שסיבך אותם כך עם הפְּלִישְׁתִּים השולטים בהם, והוא עונה שרק עשה לפְּלִישְׁתִּים כפי שהם עשו לו. בני יְהוּדָה מודים שבאו לעצור אותו בעצמם, ושִׁמְשׁוֹן מסכים להסגיר את עצמו ורק מבקש שישבעו שלא לפגוע בו. בני יְהוּדָה מסכימים ועוצרים אותו כשהוא קשור בשני חבלים-עבים\עֲבֹתִים חֲדָשִׁים. |
| יא וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם. יב וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם. יג וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע. |
| בני יְהוּדָה מוסרים את שִׁמְשׁוֹן האסור בעֲבֹתִים לידי הפְּלִישְׁתִּים שמריעים כלפיו תרועות ניצחון. תחת השראת ה' שִׁמְשׁוֹן משחרר מעליו את העֲבֹתִים כאילו היו עשויים חוטי פִּשְׁתָּה שרופים. |
| יד הוּא בָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו. |
| הוא ממשיך ומכה 1000 איש בלְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה, ואומר בלגלוג שבלְחִי חֲמוֹר אחד הוא הכה חמורים\פְּלִישְׁתִּים רבים [*]ויש המפרשים "חמר" מלשון ערם לערמה, כלומר בלְחִי החֲמוֹר שִׁמְשׁוֹן ערם ערמות של פְּלִישְׁתִּים\חמורים רבים . הוא משליך את הלְחִי וקורא למקום בשם "רָמַת לֶחִי"[*]הפועל "רמה" משמעו השליך, כמו בשְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק א .
[^]
שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק א: א
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
. כלומר שִׁמְשׁוֹן קרא למקום - מקום רָמַת\השלכת הלְחִי. |
| טו וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ. טז וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ. יז וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי. |
| ה' מוציא לשִׁמְשׁוֹן מים ממַּכְתֵּשׁ: שִׁמְשׁוֹן צמא מאוד וקורא בתלונה לה' על שאחרי הישועה שה' נתן לו קודם לכן הוא עומד עכשיו לִיפֹּל בידי הפְּלִישְׁתִּים הָעֲרֵלִים [*]שאינם נימולים . |
| יח וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים. |
| ה' מבקע בֶּקַע בצורת מַּכְתֵּשׁ [*]קערה שקועה בה כותשים תבלינים או פיסות מזון אחרות ברָמַת לֶחִי ומוציא ממנו מַיִם. שִׁמְשׁוֹן שותה ומתאושש, וקורא למעין שנוצר בשם "עֵין הַקּוֹרֵא"[*]כיוון ששם נענתה קריאתו לה' . שִׁמְשׁוֹן ממשיך לשפוט את בני יִשְׂרָאֵל בִּימֵי שלטון הפְלִישְׁתִּים במשך 20 שנה. |
| יט וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כ וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד- ה | וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים |
| ח | וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה |
| ט"ז | וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן: "בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" |