יְחֶזְקֵאל מעביר את תַּעַר הַגַּלָּבִים על שיערו
פרטי היוצר\ת
Razor Belonging to Hatnefer, Metropolitan Museum of Art, Rogers Fund, 1936 [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication]
תַּעַר גַּלָּבִים, מצרים 1492–1473 לפנה"ס
|
|
סיכום
מעשה סימלי 6: ה' מצווה על יְחֶזְקֵאל לגלח את שיער ראשו וזקנו, ושליש ממנו לשרוף בעיר (על הלְבֵנָה), שליש להכות בחרב סביבה, ושליש לפזר ברוח. ה' מסביר שכך מהעם ימותו בעיר, בסביבותיה, ויפוזרו בגלות. ה' מסביר ששָׂם את ירושלים (להאיר?) בין שאר הגויים, אך העם מאס במשפטי ה' ונהג אף ברשעות גדולה מזאת של הגויים שסביבו, ולכן ייענש.
תקציר
| מעשה סימלי 6: ה' מצווה על הנביא לגלח את שיער ראשו וזקנו. עליו לשקול את השיער שגילח ולחלקו ל3 חלקים: שליש לשרוף בעיר (על הלְבֵנָה), שליש להכות בחרב סביב העיר, ושליש לפזר ברוח, וגם אותם תרדוף החרב. את השליש האחרון עליו לאסוף בשולי בגדו ולהשליך גם מהם חלק אל האֵשׁ. |
| א וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם. ב שְׁלִשִׁית בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר כִּמְלֹאת יְמֵי הַמָּצוֹר וְלָקַחְתָּ אֶת הַשְּׁלִשִׁית תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם. ג וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ. ד וּמֵהֶם עוֹד תִּקָּח וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ מִמֶּנּוּ תֵצֵא אֵשׁ אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. |
| ה' מסביר ששָׂם את ירושלים (להאיר?) בין שאר הגויים, אך העם מאס במשפטי ה' ונהג אף ברשעות גדולה מזאת של הגויים שסביבו. לכן ה' יעשה שפטים בעיר לעיני הגויים, כמו שלא עשה וגם לא יעשה עוד. לכן (במצור) אבות יאכלו בנים ובנים יאכלו אבות, וה' יפזר את הפליטים לכל הרוחות. בגלל שהעם טימא את המקדש ה' לא ירחם עליו. |
| ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. ו וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן הַגּוֹיִם וְאֶת חֻקּוֹתַי מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם. ז לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הֲמָנְכֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם. ח לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם אָנִי וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. ט וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר לֹא אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד יַעַן כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ. י לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים וְזֵרִיתִי אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל רוּחַ. יא לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם לֹא יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְגַם אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל. |
| ה' מפרש את מעשה הגילוח הסימלי: שליש העם ימות בעיר בדֶּבֶר וברעב, שליש יפול בחרב בסביבות העיר, ושליש יפוזר בגלות וגם שם תרדוף אותם החרב. אבל אז ה' ינוח מכעסו. |
| יב שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל רוּחַ אֱזָרֶה וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם. יג וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם. |
| ה' יחריב את העיר, ובשפטים שיעשה בה הוא יעשה אותה לחרפה, ולגידוף, ולדוגמה בעיני הגויים. ה' ישלח לעם חיצי רָעָב, חיות טורפות, דֶבֶר, דָם, וחרב. |
| יד וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר. טו וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. טז בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית אֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אוֹתָם לְשַׁחֶתְכֶם וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה לָחֶם. יז וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר בָּךְ וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם. |
| ט"ז | בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם.. |