קונים ומוכרים בשׁוּק
פרטי היוצר\ת
Fred James / Woodpigeons feeding on a ripening field of wheat / [CC-BY-SA-2.0]
וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ (ט"ז)
סיכום
ה' מודיע לנביא על הקֵץ שיבוא על אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. בבוא הצְּפִירָה (הבוקר?) תבוא מְהוּמָה שבה ה' יכה את הארץ כגמול לחטאיה. חיי המסחר התקינים ייפסקו. האנשים ישליכו את כספם וזהבם כי לא יוכלו לעזור להם. הרעים שבגויים יירשו את בתיהם והמנהיגים לא יוכלו להושיע.
תקציר
| ה' מודיע לנביא על הקֵץ שיבוא על אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, שישפוט אותה על חטאיה. הוא לא יחוס עליה כי כל התוֹעֲבוֹת שלה עוד יהיו בה, וכך ידעו שה' הוא המעניש. |
| א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב וְאַתָּה בֶן אָדָם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל ארבעת [אַרְבַּע] כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. ג עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ. ד וְלֹא תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמוֹל כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה. ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה. ו קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה. |
| מגיעה הצְּפִירָה (הבוקר?) ואיתה המְהוּמָה שבה ה' יכה את הארץ כגמול לחטאיה. הוא לא יחוס עליה כי כל התוֹעֲבוֹת שלה עוד יהיו בה, וכך ידעו שה' הוא המעניש (פסוק ט חוזר על פסוק ד). עם בוא היום, מהמַּטֶּה שבו יוּכֶּה העַם פורח ציץ של פרח הזדון. |
| ז בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה וְלֹא הֵד הָרִים. ח עַתָּה מִקָּרוֹב אֶשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתָיִךְ. ט וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמוֹל כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה. י הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן. |
| החָמָס קָם (עם הבוקר) להכות ברֶשַׁעים עד שלא ישארו מהם, ומהֶמְיָיתָם. קונים ומוכרים, גם אלה שיִיוָּותְרוּ בחיים, לא ישובו לעסוק במסחר, כי נבואת החורבן תתקיים אצל כולם. |
| יא הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם. יב בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיּוֹם הַקּוֹנֶה אַל יִשְׂמָח וְהַמּוֹכֵר אַל יִתְאַבָּל כִּי חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ. יג כִּי הַמּוֹכֵר אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי חָזוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֹנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ. |
| יתקעו בשופר כהכנה לקרב, אך זה לא יתקיים. העם יפול בחוצות העיר בחֶרֶב, ובבתי העיר מרָעָב ודֶבֶר. הפליטים יהמו מצער כמו יונים בגֵּאָיוֹת. כולם יהיו חלשים בידיהם ובברכיהם, וינהגו מנהגי אבל (ילבשו שַׂקִּים ויגלחו את שיער ראשם). |
| יד תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה כִּי חֲרוֹנִי אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ. טו הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכֲלֶנּוּ. טז וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ. יז כָּל הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם. יח וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה. |
| האנשים ישליכו את כספם וזהבם כדבר טמא ולא רצוי, כי אלה לא יוכלו לעזור להם ברעב (במצור). תכשיטיהם ופסילי האלילים שהיו להם לתפארת יהיו טמאים בעיניהם. כל האוצרות האלה יפלו לידי זָּרִים בוזזים ורשעים. ה' הפנה את פניו מהעם שחילל את מקדשו, ועכשיו כובשים יחללו אותו. |
| יט כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי מִכְשׁוֹל עֲוֹנָם הָיָה. כ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ עַל כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה. כא וּנְתַתִּיו בְּיַד הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל וחללה [וְחִלְּלוּהוּ]. כב וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת צְפוּנִי וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ. |
| קריאה לכובש להכין את שלשלאות הריתוק, כי הארץ מלאה באי צדק וגזל. לכן הרָעִים שבגויים יירשו את בתיהם ואת מקדשי החזקים (מקדשי האלילים או המקדש בירושלים?). קוצר (קְפָדָה) נשימה\בהלה באה, ואין שלום. צרות (הֹוָה) ושמועות אסון ירדפו זאת אחרי זאת. המנהיגים לא יוכלו להושיע: הנבואה תאבד לנביאים, יֶדַע התורה לכוהנים, ועֵצָה חֲכָמָה לזקנים. המלך והנָשִׂיא יתאבלו. |
| כג עֲשֵׂה הָרַתּוֹק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס. כד וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם וְיָרְשׁוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם. כה קְפָדָה בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן. כו הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים. כז הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אוֹתָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ב | הַקּוֹנֶה אַל יִשְׂמָח וְהַמּוֹכֵר אַל יִתְאַבָּל.. |
| ט"ז | וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ. |
| י"ט | כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם.. |
