הַר שֵׂעִיר (וואדי רם)
פרטי היוצר\ת
Edomite cultic items unearthed at the excavations at Ein Hazeva. On display at the Israel Museum in Jerusalem. By Oren Rozen [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
פסילי אלילים אדומיים - מאתר עין-חצבה
|
|
סיכום
נבואת נקמה וחורבן להַר שֵׂעִיר שבאֱדוֹם. ה' יחריב את ההר ואת עריו בגלל השתתפות אֱדוֹם בחורבן הארץ. אֱדוֹם שמח על החורבן כי חשב לרשת את אדמות שתי הארצות העזובות - של שבטי יִשְׂרָאֵל שגלו לאַשּׁוּר ושל בני יְהוּדָה שגלו עכשיו לבָּבֶל. לכן עכשיו ה' יעשה את הַר שֵׂעִיר ואת אֱדוֹם עצמה לשממה.
תקציר
| ה' מצווה על יְחֶזְקֵאל לפנות לכוון הַר שֵׂעִיר (באֱדוֹם) ולנבא לו. ה' יעשה את ההר שומם, ויחריב את הערים שבו. זאת בשל האיבה העתיקה בין אֱדוֹם ליִשְׂרָאֵל, והשתתפות אֱדוֹם בחורבן הארץ ביום האסון. |
| א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל הַר שֵׂעִיר וְהִנָּבֵא עָלָיו. ג וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר שֵׂעִיר וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה. ד עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָה. ה יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲוֹן קֵץ. |
| בגלל שאֱדוֹם שפך דם, עכשיו נקמת הדם תרדוף אותו. הַר שֵׂעִיר יהיה שומם מכל עובר ושב, ועריו לא יְיוּשְּׁבוּ עוד, והוא יתמלא בחללי אֱדוֹם. |
| ו לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדֲּפֶךָ אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֲּפֶךָ. ז וְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב. ח וּמִלֵּאתִי אֶת הָרָיו חֲלָלָיו גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵאוֹתֶיךָ וְכָל אֲפִיקֶיךָ חַלְלֵי חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם. ט שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תישבנה [תָשֹׁבְנָה] וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה. |
| אֱדוֹם חשב לרשת את אדמות שתי הארצות העזובות - של שבטי יִשְׂרָאֵל שגלו לאַשּׁוּר ושל בני יְהוּדָה שגלו עכשיו לבָּבֶל. אֱדוֹם גם השמיעו נאצות כנגד ה' עצמו, והוא שמע אותן. |
| י יַעַן אֲמָרְךָ אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ וַיהוָה שָׁם הָיָה. יא לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם וְנוֹדַעְתִּי בָם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ. יב וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָה שָׁמַעְתִּי אֶת כָּל נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שממה [שָׁמֵמוּ] לָנוּ נִתְּנוּ לְאָכְלָה. יג וַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם אֲנִי שָׁמָעְתִּי. |
| אֱדוֹם שמחו על השממה ביְהוּדָה, כי חשבו שכך עכשיו יוכלו לרשת אותה. ולכן עכשיו ה' יעשה את הַר שֵׂעִיר ואת אֱדוֹם עצמה לשממה. |
| יד כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כִּשְׂמֹחַ כָּל הָאָרֶץ שְׁמָמָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. טו כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחְלַת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר שֵׂעִיר וְכָל אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם.. |
| ז | וְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב. |