הר הזיתים
|
|
סיכום
חזון יְחֶזְקֵאל ממשיך מהפרק הקודם. ה' מאשים את מנהיגי העם בירושלים במחשבות רעות, כאילו העיר שומרת על אזרחיה כמו סיר על בשר. זה לא יתקיים כי ה"בשר" בעיר יהיה המתים שבה, וה"סיר" לא ישמור עליהם כי ה' יוציא את הפליטים ממנה וימיתם בגבולות הארץ. בעתיד הגולים ישובו לארץ ולברית עם ה'. הכרובים עפים מעלה עם ה' שעוזב את העיר אל הר הזיתים.
תקציר
| חזון יְחֶזְקֵאל ממשיך מהפרק הקודם. רוח נושאת אותו אל שער המקדש המזרחי, ושם הוא רואה 25 איש, כולל את השרים יַאֲזַנְיָה בֶן עַזֻּר ופְּלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָהוּ. ה' מאשים אותם במחשבות רעות - שלא יהיה צורך לבנות בתים בקרוב (כי העיר לא תיהרס), ושהעיר שומרת על אזרחיה כמו סיר על בשר. הנביא אבל מתנבא שה' יודע כל מה שעולה ברוּחם. |
| א וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ וַתָּבֵא אֹתִי אֶל שַׁעַר בֵּית יְהוָה הַקַּדְמוֹנִי הַפּוֹנֶה קָדִימָה וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן עַזֻּר וְאֶת פְּלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָהוּ שָׂרֵי הָעָם. ב וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַחֹשְׁבִים אָוֶן וְהַיֹּעֲצִים עֲצַת רָע בָּעִיר הַזֹּאת. ג הָאֹמְרִים לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים הִיא הַסִּיר וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר. ד לָכֵן הִנָּבֵא עֲלֵיהֶם הִנָּבֵא בֶּן אָדָם. ה וַתִּפֹּל עָלַי רוּחַ יְהוָה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֱמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה כֵּן אֲמַרְתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלוֹת רוּחֲכֶם אֲנִי יְדַעְתִּיהָ. |
| רעיון סיר הבשר של החוטאים יתקיים במובן שהבשר בעיר יהיה חללי העם שימותו בעיר ובחוצותיה. ירושלים לא תהיה סיר מגן, כי ה' יוציאם ממנה והם ימותו בידי האויב גם במרחק - בגבול ישראל. כל זאת בגלל שהעם עזב את ה' לטובת מִנְהָגִי העמים השכנים. |
| ו הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם בָּעִיר הַזֹּאת וּמִלֵּאתֶם חוּצֹתֶיהָ חָלָל. ז לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא הַסִּיר וְאֶתְכֶם הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ. ח חֶרֶב יְרֵאתֶם וְחֶרֶב אָבִיא עֲלֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ט וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתּוֹכָהּ וְנָתַתִּי אֶתְכֶם בְּיַד זָרִים וְעָשִׂיתִי בָכֶם שְׁפָטִים. י בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ עַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה. יא הִיא לֹא תִהְיֶה לָכֶם לְסִיר וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְתוֹכָהּ לְבָשָׂר אֶל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם. יב וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר בְּחֻקַּי לֹא הֲלַכְתֶּם וּמִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם. |
| בעוד יְחֶזְקֵאל מתנבא כך, פְלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָה מת, והנביא מתחנן בפני ה' שלא ישמיד לגמרי את העם. ה' עונה שהעם שנותר בארץ חושב שה' קשור רק בארץ ולכן מותר להם לרשת את אדמות הגולים בבבל (כולל קרובי משפחתו של הנביא). ה' טוען אבל שהוא בעצמו מהווה מקדש לגולים גם בגלות. |
| יג וַיְהִי כְּהִנָּבְאִי וּפְלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָה מֵת וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶזְעַק קוֹל גָּדוֹל וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. יד וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. טו בֶּן אָדָם אַחֶיךָ אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֶךָ וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם רַחֲקוּ מֵעַל יְהוָה לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה. טז לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם. |
| ה' יאסוף את הגולים בחזרה לארץ, והם יסירו ממנה את כל העבודה הזרה. הוא יתן לכולם רוח חדשה ולב משותף של בשר ולא של אבן כמו היום. הם יחזרו לברית עם ה', אבל אם יִטּוּ שוב לעבודה זרה, אז הדבר יעלה להם בראשם. |
| יז לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. יח וּבָאוּ שָׁמָּה וְהֵסִירוּ אֶת כָּל שִׁקּוּצֶיהָ וְאֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ מִמֶּנָּה. יט וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר. כ לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. כא וְאֶל לֵב שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. |
| הכרובים עפים מעלה יחד עם האוֹפַנִּים וה' שמעליהם, וה' עוזב את העיר אל ההר שממזרח לה (הר הזיתים). רוח נושאת את הנביא בחזרה לבבל והוא מספר לגולים את כל מה שראה. |
| כב וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה. כג וַיַּעַל כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר. כד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי וַתְּבִיאֵנִי כַשְׂדִּימָה אֶל הַגּוֹלָה בַּמַּרְאֶה בְּרוּחַ אֱלֹהִים וַיַּעַל מֵעָלַי הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי. כה וָאֲדַבֵּר אֶל הַגּוֹלָה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר הֶרְאָנִי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | הָאֹמְרִים לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים הִיא הַסִּיר וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר. |
| י"ט | וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה.. |