צֹר ב1839. רואים בבירור את ה"אי" של צור המקושר בסוללת אדמה לחוף היבשתי
מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם (ה)
|
|
סיכום
בשנה 11 (למלכות צִדְקִיָּהוּ), ה' מצווה על יְחֶזְקֵאל לנבא חורבן לצֹּר. היא קראה קריאות שמחה לְשֵׁמַע מפלת יְרוּשָׁלִַם, ולכן אויביה (נְבוּכַדְרֶאצַּר) יציפו אותה כמו גלי הים. נְשִׂיאֵי הים יתאבלו עליה. כשמֵי הים יעלו ויכסו אותה, היא תצלול לבור השאול, מושב המתים, ומי שיחפש אותה לא ימצא אותה לעולם.
תקציר
| בראש חודש (שלא צויין) בשנה 11 (למלכות צִדְקִיָּהוּ), ה' מצווה על יְחֶזְקֵאל להתנבא על צֹּר. צֹּר קראה קריאות שמחה לְשֵׁמַע מפלת יְרוּשָׁלִַם, כי העמים שבאו בעבר לירושלים (לסחור) עכשיו יסבו אליה. לכן ה' יביא אליה באמת גויים רבים שיציפו אותה כגלי הים. הם יהרסו את חומותיה ומגדליה ויְנַקּוּ את אדמתה עד שתשאר רק סלע (צֹּר היתה אז אי סמוך לחוף). גם מושבותיה היבשתיות יוכו בחרב. |
| א וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. ג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו. ד וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע. ה מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם. ו וּבְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. |
| ה' יביא על צֹּר את נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בצבא גדול. הוא יכה את מושבותיה וישים מצור על העיר. הוא יכה את חומותיה ומגדליה, וידהר עם סוסים ורכבים רועשים דרך החומות המבוקעות. אז הוא יכה את תושביה, ישבור את מצבות (האלילים) שבה, יבזוז את אוצרותיה וארמונותיה, וישליך את שרידי המבנים לים. לא ישמעו בה עוד קולות שמחה, והיא תהיה לסלע נקי בים שלא יִבָּנֶה עוד. |
| ז כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִצָּפוֹן מֶלֶךְ מְלָכִים בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם רָב. ח בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה. ט וּמְחִי קָבָלּוֹ יִתֵּן בְּחֹמוֹתָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו. י מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה. יא בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס אֶת כָּל חוּצוֹתָיִךְ עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד. יב וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ. יג וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד. יד וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. |
| קולות החורבן וההרג בצֹּר ירעישו אִיִּים. נְשִׂיאֵי הים ינהגו מנהגי אבלות: ירדו מכִּסְאוֹתָם, יסירו את בגדי הפאר שלהם, ישבו על הארץ, ויקוננו על נפילת העיר העתיקה והמהוללת שהיתה אימת כל מושבותיה. |
| טו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְצוֹר הֲלֹא מִקּוֹל מַפַּלְתֵּךְ בֶּאֱנֹק חָלָל בֵּהָרֵג הֶרֶג בְּתוֹכֵךְ יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים. טז וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וְאֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ. יז וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים הָעִיר הַהֻלָּלָה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ. יח עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן יוֹם מַפַּלְתֵּךְ וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ. |
| ה' יגרום לחורבן צֹּר עד שתהיה כאילו מעולם לא ישבו בה, כשמֵי הים יעלו ויכסו אותה. היא תצלול לבור השאול, מושב המתים (עַם עוֹלָם) ולא תהיה עוד תפארת (צְבִי) ארץ החיים. היא תשב במקומות נוראים ומי שיחפש אותה לא ימצא אותה לעולם. |
| יט כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא נוֹשָׁבוּ בְּהַעֲלוֹת עָלַיִךְ אֶת תְּהוֹם וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים. כ וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת יוֹרְדֵי בוֹר אֶל עַם עוֹלָם וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת כָּחֳרָבוֹת מֵעוֹלָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים. כא בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ וּתְבֻקְשִׁי וְלֹא תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ג | וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד. |
| ט"ז | וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם.. |
| כ | וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת יוֹרְדֵי בוֹר אֶל עַם עוֹלָם וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת.. |
פרטי היוצר\ת
סֹלְלָת מצור אשורית על חורבות לכיש, By Wilson44691 [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
סֹלְלָת מצור אשורית על חורבות לכיש
