סיכום
יְחֶזְקֵאל מונה את חטאי ירושלים הרבים, הכוללים שפיכת דם ועבודת אלילים והפרת חוקי תורה רבים (בעיקר שבין אדם לחברו). בני ישראל נמשלים לפסולת מתכות המלכלכות סגסוגת של כֶּסֶף. לכן ה' יקבץ את כולם לירושלים שם הוא יתיך אותם בכעסו. הנביא מונה את סוגי החוטאים בעיר: נביאים, כוהנים, שרים, ובני האצולה.
תקציר
| על יְחֶזְקֵאל לשפוט את ירושלים ולהכריז על כל חטאיה, הכוללים שפיכת דם ועבודת אלילים. גם מלכי יִשְׂרָאֵל השתמשו בכוחם לשפוך דם. הדם והאלילים מביאים עליה טומאה שמקרבת את היום שבו תיענש ותהיה לקללה בעיני הגויים הקרובים והרחוקים. |
| א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב וְאַתָּה בֶן אָדָם הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ. ג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עִיר שֹׁפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ לָבוֹא עִתָּהּ וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים עָלֶיהָ לְטָמְאָה. ד בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית טָמֵאת וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ עַל כֵּן נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגּוֹיִם וְקַלָּסָה לְכָל הָאֲרָצוֹת. ה הַקְּרֹבוֹת וְהָרְחֹקוֹת מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה. ו הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעוֹ הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם. |
| חטאי העיר כוללים אי כיבוד אב ואם, עושק גֵּרים, הונאת יָתוֹם וְאַלְמָנָה, ביזוי קודשי ה' וחילול שבת, רכילות, עבודה זרה (בהָרִים), זימה, גילוי עריות של אב, ובין אח ואחות, ניאוף, ומשכב בימי הַנִּדָּה, לקיחת שוחד, ריבית, ושִׁכְחַת ה' וחוקיו. |
| ז אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתוֹכֵךְ יָתוֹם וְאַלְמָנָה הוֹנוּ בָךְ. ח קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ. ט אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם וְאֶל הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ זִמָּה עָשׂוּ בְתוֹכֵךְ. י עֶרְוַת אָב גִּלָּה בָךְ טְמֵאַת הַנִּדָּה עִנּוּ בָךְ. יא וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תּוֹעֵבָה וְאִישׁ אֶת כַּלָּתוֹ טִמֵּא בְזִמָּה וְאִישׁ אֶת אֲחֹתוֹ בַת אָבִיו עִנָּה בָךְ. יב שֹׁחַד לָקְחוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. |
| ה' יכה בכַּף ידו את העיר על הבצע ושפיכת הדם שבה. היא לא תעמוד זמן רב אל מול מכות ה', והוא יפיץ את תושביה בגָּלוּת ויטהר את הטומאה שבה ויגרום לחילולה לעיני הגויים. |
| יג וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל בִּצְעֵךְ אֲשֶׁר עָשִׂית וְעַל דָּמֵךְ אֲשֶׁר הָיוּ בְּתוֹכֵךְ. יד הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ אִם תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹתָךְ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. טו וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ. טז וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה. |
| בני ישראל נמשלים לסִיגים (פסולת מתכת) של נְחֹשֶׁת, בְדִיל, בַרְזֶל, ועוֹפֶרֶת המלכלכים סגסוגת של כֶּסֶף. לכן ה' יקבץ את כולם לירושלים שתהיה להם כּוּר היתוך בו ה' יהיה כנַפָּח ויתיך אותם באש כעסו. |
| יז וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. יח בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לסוג [לְסִיג] כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ. יט לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הֱיוֹת כֻּלְּכֶם לְסִגִים לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם. כ קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל אֶל תּוֹךְ כּוּר לָפַחַת עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם. כא וְכִנַּסְתִּי אֶתְכֶם וְנָפַחְתִּי עֲלֵיכֶם בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ. כב כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר כֵּן תֻּתְּכוּ בְתוֹכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה שָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עֲלֵיכֶם. |
| הנביא מנבא על הארץ שלא תיטהר בגשם כשיבוא יום הזעם. כולה מלאה בחוטאים: הנביאים טורפים נפשות כמו אריה שואג, מרוששים את שומעיהם כשהם לוקחים תמורה על "נבואותיהם", ויגרמו בסופו של דבר למתים ואלמנות; הכוהנים לא נוהגים לפי חוקי התורה, ולא מבדילים בין קודש לחול, בין טמא וטהור, ומחללים שבת; השרים שופכים דם בשביל בצע כמו זאבים; נביאי השקר מטייחים את האמת המרה וממציאים את נבואותיהם מליבם; בני האצולה (עַם הָאָרֶץ) עושקים את החלשים. |
| כג וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. כד בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. כה קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ. כו כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם. כז שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע. כח וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב אֹמְרִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וַיהוָה לֹא דִבֵּר. כט עַם הָאָרֶץ עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל וְעָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנוּ וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט. |
| ה' מבקש שמישהו ישים גדר וישמור על הפרצות בה כדי לשמור על הארץ, אך אינו מוצא איש. לכן הוא יעניש אותה באש כעסו ויסיים את דרכי החטא של העם כשהם ישלמו עליהם בראשם. |
| ל וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ וְלֹא מָצָאתִי. לא וָאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי כִּלִּיתִים דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ח | הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ. |
| כ"ז | שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע. |
פרטי היוצר\ת
Copper nugget, 44 grams, 2.5 * 3.5 cm., By Jurii (http://images-of-elements.com/copper.php) [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
נְּחֹשֶׁת
בְּדִיל
פרטי היוצר\ת
Marcasite from chalk, Locality : Cap Blanc Nez France. Size :8x6cm, by Didier Descouens, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
בַּרְזֶל
פרטי היוצר\ת
Two pieces of lead, 11 grams, 1 x 1.5 cm each, by Hi-Res Images of Chemical Elements [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
עוֹפֶרֶת
