כיבוש צור
פרטי היוצר\ת
Berlín. Pergamon Museum, estela de Asarhadon. 671 a.C. By Miguel Hermoso Cuesta [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
|
|
סיכום
קינה על מלך צֹּר, שהתגאה כאילו הוא אֵל בגלל עושרו הרב וחוכמתו, עד שה' ישלח עליו אויבים שיורידו אותו לשְׁאוֹל. הוא התהלך בגַּן עֵדֶן (כמו\עם הכְּרוּב) שם היו אבנים יקרות (מאבני החושן), תופים וחלילים. אבל כשחָטָא, ה' השליך אותו לארץ והוא נאכל באש. נבואת חורבן על צִידוֹן. נבואת גאולה לעם יִשְׂרָאֵל שישוב מהגלות לארץ.
תקציר
| ה' מצווה על יְחֶזְקֵאל לקונן על מלך צֹּר, שהתגאה כאילו הוא אֵל היושב על כֵּס האֵל בלב הים, למרות שהוא רק אָדָם. הוא אמנם היה חָכָם כמו דָּנִיֵּאל וכל הסודות הסתומים לא היו עמומים בעיניו. בחוכמתו התעשר ועושרו גרם לגאוותו. |
| א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים. ג הִנֵּה חָכָם אַתָּה מדנאל [מִדָּנִיאֵל] כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ. ד בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ. ה בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ. |
| כיוון שהמלך התגאה באלוהותו, ה' הביא עליו אויבים זרים שיַכּוּ אותו ואת יופיו בחרב. הם יורידו אותו לשְׁאוֹל שם יצטרף למתים שבלב ים. האם אז, מול הורגיו, הוא ימשיך להתגאות על אלוהותו? |
| ו לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן תִּתְּךָ אֶת לְבָבְךָ כְּלֵב אֱלֹהִים. ז לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ. ח לַשַּׁחַת יוֹרִדוּךָ וָמַתָּה מְמוֹתֵי חָלָל בְּלֵב יַמִּים. ט הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ. י מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. יא וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. |
| קינה על מלך צוֹר שהיה מושלם (חתום) ביופיו. הוא התהלך בגַּן עֵדֶן שבו נמצאו (כסוכה על העצים, או על בגדיו?) 10 אבנים יקרות מאבני החושן (מלבד הזהב, ראו שְׁמוֹת כ”ח). אבנים אלה וגם תופים וחלילים (נקבים) הוכנו למלך כבר ביום הוולדו. הוא היה כמו הכְּרוּב (מלאך) שנמשח בסִיכָת שמן והתהלך בין אבני האש שבגן. |
| יב בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי. יג בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ. יד אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ. |
| אבל אז המלך סר מהדרכים המושלמות שלו והחל לחטוא. עושרו המסחרי החל מתמלא בגזל, ובשל חטאיו הוא הושלך על הארץ לעיני שאר המלכים, כמו\ע"י הכְּרוּב שהוזכר מעלה. מקדשי המלך יחוללו, וה' יוציא ממנו אש שתאכל אותו עד שיהיה לאֵפֶר ויעלם, לתדהמת כל העמים. |
| טו תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ. טז בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא וָאֶחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ. יז גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ. יח מֵרֹב עֲוֹנֶיךָ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ וָאוֹצִא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל רֹאֶיךָ. יט כָּל יוֹדְעֶיךָ בָּעַמִּים שָׁמְמוּ עָלֶיךָ בַּלָּהוֹת הָיִיתָ וְאֵינְךָ עַד עוֹלָם. |
| ה' מצווה על יְחֶזְקֵאל לפנות לכוון צִידוֹן ולנבא לה. ה' יתכבד כשיֵירָאוּ השְׁפָטִים שיעשה בצִידוֹן. הוא יכה אותה בדֶּבֶר, דָם, וחֶרֶב בתוכה ומסביבה. אז צִידוֹן תפסיק לפגוע ביִשְׂרָאֵל כמו קוצים כואבים (סַלּוֹנִים). |
| כ וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. כא בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל צִידוֹן וְהִנָּבֵא עָלֶיהָ. כב וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צִידוֹן וְנִכְבַּדְתִּי בְּתוֹכֵךְ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה בַּעֲשׂוֹתִי בָהּ שְׁפָטִים וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ. כג וְשִׁלַּחְתִּי בָהּ דֶּבֶר וָדָם בְּחוּצוֹתֶיהָ וְנִפְלַל חָלָל בְּתוֹכָהּ בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. כד וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. |
| כשה' ישיב את עַם יִשְׂרָאֵל הגּוֹלֶה בחזרה לארץ המובטחת, הם יֵשְׁבוּ עליה לבטח וישגשגו, כשה' יַכֶּה בכל אויביהם מסביב. |
| כה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב. כו וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט | הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ. |
| י"ג | בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב.. |
| י"ז | גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ. |
דָּנִיֵּאל
.jpg){kind=link}
