וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה (ה-ו)
פרטי היוצר\ת
Elijah Receiving Bread from the Widow of Zarephath, By Giovanni Lanfranco (Italian, 1582 - 1647) (1582 - 1647) – artist (Italian) Details of artist on Google Art Project [Public domain], via Wikimedia Commons
אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאתְ לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה (י"ג)
|
|
סיכום
אֵלִיָּהוּ הנביא מודיע לאַחְאָב על בצורת צפויה ומתחבא בנחל כְּרִית שם הוא ניזון ימים רבים ע"י עורבים. אח"כ הוא עובר לשהות בצָרְפַת אצל אַלְמָנָה אותה הוא מציל מרעב ע"י נס הכַּד והצַפַּחַת שאינם מתרוקנים, ואח"כ הוא גם מציל את בְּנָהּ החולה ע"י קריאה לה'.
תקציר
| אֵלִיָּהוּ בנחל כְּרִית: אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי [*]עירו הגלעדית של אֵלִיָּהוּ לא זוהתה שישב בגִלְעָד נשבע לאַחְאָב בשם ה' שלפניו הוא עמד[*]ושממנו שמע או סיכם אז את הדברים להלן שבשָּׁנִים הבאות לא ירד גשם, אלא אם כן אֵלִיָּהוּ יאשר זאת[*]וזאת כעונש על פולחן הַבַּעַל שהנהיג אַחְאָב .
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ל"א-ל"ב: לא
וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.
לב
וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
כפי שגם יובהר בפרק הבא כשהגשם יחזור אחרי שנביאי הַבַּעַל יִשָּׁחֲטוּ בקִישׁוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ח פסוקים מ-מ"א: מ
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם.
מא
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם.
. |
| א וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. |
| ה' מצווה על אֵלִיָּהוּ לפנות מזרחה\קֵדְמָה ולהסתתר בְּנַחַל כְּרִית, יוּבַלּוֹ של היַּרְדֵּן [*]נַחַל כְּרִית לא זוהה, ואף אין הסכמה אם הוא זורם ליַּרְדֵּן ממערב או ממזרח. בכל אופן, אֵלִיָּהוּ שבא מהגִלְעָד שממזרח ליַּרְדֵּן בא לאמר את דבריו לאַחְאָב בבירתו שבשֹׁמְרוֹן שממערב ליַּרְדֵּן, ולכן ה' הפנה אותו מזרחה לכוון נַחַל כְּרִית. ה' ודאי קרא לאֵלִיָּהוּ להסתתר מפני אַחְאָב כדי שאַחְאָב לא יוכל למצוא אותו ולהעזר בו כדי להשיב את הגשמים. . אֵלִיָּהוּ יוכל לשתות מִמֵּי הַנַּחַל, וה' צווה על הָעֹרְבִים שיהיו שם לדאוג למזונו\לכלכלתו. |
| ב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר. ג לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. ד וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם. |
| אֵלִיָּהוּ עושה כפי שצווה ה' והולך לשבת בְּנַחַל כְּרִית. הָעֹרְבִים מביאים לו לֶחֶם וּבָשָׂר כל בוקר וערב והוא שותה מהַנַּחַל. כעבור ימים רבים מתייבש הַנַּחַל, כִּי כבר לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ [*]כפי שהודיע אֵלִיָּהוּ לאַחְאָב בפסוק א' . |
| ה וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְהוָה וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. ו וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה. ז וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ. |
| אֵלִיָּהוּ, האַלְמָנָה ונס הכַּד והצַפַּחַת: ה' שולח את אֵלִיָּהוּ לקום מהַנַּחַל וללכת להתיישב בצָרְפַת שליד צִידוֹן, ושם הוא ימצא אִשָּׁה אַלְמָנָה שתדאג לצרכיו. אֵלִיָּהוּ הולך לצָרְפַת, ובפתח הָעִיר הוא רואה אִשָּׁה אַלְמָנָה מלקטת\מקוששת עצים, והוא קורא לה ומבקש ממנה שתביא לו מְעַט מַיִם בַּכְּלִי כדי שישתה. |
| ח וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר. ט קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. י וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה. |
| כשהאִשָּׁה הולכת להביא לו את המים, אֵלִיָּהוּ מוסיף ומבקש שתביא לו לאכול מפַּת הלֶחֶם שבידה, אך היא נשבעת שאין לה בידה כל מָעוֹג [*]מאפה עגול, מעין עוגת לחם. , אלא רק קֶמַח בַּכַּד בכמות של כף מלאה אחת, ומְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת[*]בקבוק קטן או צלוחית, כמו שהיה ליד מישכבו של שָׁאוּל . היא באה ללקט שני פיסות עץ כדי להבעיר אותם ולאפות לֶחֶם לה ולבנה ממעט הקֶמַח והשֶׁמֶן
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ו פסוק י"א: יא
חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה וְעַתָּה קַח נָא אֶת הַחֲנִית אֲשֶׁר מראשתו [מְרַאֲשֹׁתָיו] וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם וְנֵלֲכָה לָּנוּ.
[*]למשל כמו קורבן המִנְחָה בצוּרַת מצה עגולה אותה היו אופים במַּחֲבַת מסֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, או מושחים בשֶׁמֶן לאחר האפייה לפני שימותו מרעב.
[^]
וַיִּקְרָא פרק ב פסוק ד: ד
וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן.
|
| יא וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ. יב וַתֹּאמֶר חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ. |
| אֵלִיָּהוּ מתעקש ואומר לאִשָּׁה לא לחשוש ולבוא להכין את המאפה כפי שאמרה. אך קודם עליה להכין ולהביא\להוציא לו עֻגָה קְטַנָּה, ורק אחר כך לאפות לֶחֶם גם לה ולבנה. וזאת כי ה' אמר שהקֶמַח בכַּד לא יגמר\יכלה והצַפַּחַת לא תהיה חסרה שֶּׁמֶן, עד שה' ישיב את הגֶּשֶׁם לרדת על פְּנֵי הָאֲדָמָה [*]קודם אֵלִיָּהוּ ניסה לבחון את טוּב לבה של האִשָּׁה ולראות אם אומנם תביא לו מעט מים, וכעת הוא מעמידה בנסיון שני כדי לבחון את בטחונה בה', שאמנם יקרה נס שיאפשר לה להכין לחם לה ולבנה אחרי שכבר השתמשה במעט הקֶמַח והשֶּׁמֶן כדי לאפות את הלחם של אֵלִיָּהוּ. . |
| יג וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאתְ לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה. יד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תתן [תֵּת] יְהוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. |
| האִשָּׁה הולכת לעשות כפי שביקש אֵלִיָּהוּ ואמנם היא ואֵלִיָּהוּ וכל שאר בני ביתה יכלו לאכול במשך שנה\יָמִים, כי אמנם הקֶמַח בכַּד לא נגמר והשֶּׁמֶן בצַפַּחַת לעולם לא היה חסר, כפי שאמר ה' באמצעות אֵלִיָּהוּ. |
| טו וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל הוא והיא [הִיא וָהוּא] וּבֵיתָהּ יָמִים. טז כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ. |
| אֵלִיָּהוּ ונס הבראת בן האַלְמָנָה: אחרי נס הכַּד והצַפַּחַת, בְּנָהּ של האַלְמָנָה חולה במחלה קשה מאוד עד שלא נותרה בו נשמת חיים. האִשָּׁה מתלוננת לפני אֵלִיָּהוּ שלמרות שלא היה ביניהם מלכתחילה שום קשר, הוא בכל זאת בא והזכיר את חטאיה [*]לפני ה'? כדי להביא למות בְּנָהּ. |
| יז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. יח וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי. |
| אֵלִיָּהוּ מבקש מהאִשָּׁה לתת לו את בְּנָהּ והוא לוקח אותו מֵחֵיקָהּ שם היא החזיקה אותו, ומעלה את הַיֶּלֶד לעֲלִיָּה [*]כלומר לחדר בקומה הגבוהה בבית שם היה חדרו של אֵלִיָּהוּ, ושם הוא משכיב אותו על מִטָּתוֹ שלו. אֵלִיָּהוּ קורא לה' ומתלונן שהוא מביא דברים רעים כעת גם על הָאַלְמָנָה שמסייעת לו במגורים[*]וזאת בנוסף לכל הרעות שה' הביא על העם כולו במניעת הגשם ועל אֵלִיָּהוּ עצמו בנדודיו המאולצים בכך שהוא ממית את בְּנָהּ. |
| יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ וַיַּעֲלֵהוּ אֶל הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב שָׁם וַיַּשְׁכִּבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ. כ וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהָי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. |
| אֵלִיָּהוּ "מתְמֹדֵד" על גופו של הַיֶּלֶד [*]הכוונה אולי שאֵלִיָּהוּ השתטח על גופו של הַיֶּלֶד כך שכיסה אותו במידותיו ובכך כאילו מדד בגופו את מידותיו של הַיֶּלֶד 3 פעמים ואז קורא לה' שישיב את נפש החיים של הַיֶּלֶד לקִרְבּוֹ[*]כלומר לתוך גופו . ה' שומע בקול אֵלִיָּהוּ ומשיב את נפשו של הַיֶּלֶד לקִרְבּוֹ כך שהוא חוזר לחיות[*]אֵלִיָּהוּ לא מבקש אלא ממש מצווה על ה' להשיב את הילד לחיים ("וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ"), וה' שומע בקול אֵלִיָּהוּ ומחייה את הילד. . |
| כא וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ. כב וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי. |
| אֵלִיָּהוּ מוריד את הַיֶּלֶד החי מהָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה [*]כלומר למפלס המגורים העיקרי של הבית , נותן אותו לְאִמּוֹ וקורא לה להבחין בעצמה שהַיֶּלֶד חי. הָאִשָּׁה מודה שכעת היא באמת יודעת שאֵלִיָּהוּ הוא נציגו של ה' ושדברי ה' שבפיו הם דברי אֱמֶת. |
| כג וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ. כד וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים