וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם (מ)
נַחַל קִישׁוֹן זורם על רקע הַר הַכַּרְמֶל. למעלה ניתן להבחין במבנה מנזר דַיְר אלְמֻחְרַקַה ("מנזר השריפה") שבקרן הַכַּרְמֶל, שם התקיים לפי אחת המסורות המאבק של אֵלִיָּהוּ בנביאי הַבַּעַל, שאחריו "יּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם" (פסוק מ).
|
|
סיכום
אֵלִיָּהוּ מבקש מעֹבַדְיָהוּ הנאמן לה' לארגן מפגש עם אַחְאָב, אשר מסכים לבקשת אֵלִיָּהוּ לאסוף את כל נביאי הַבַּעַל להַר הַכַּרְמֶל. אֵלִיָּהוּ עורך שם מבחן בין הַבַּעַל לה', ה' מוריד אש ששורפת את הַמִּזְבֵּחַ וכל נביאי הַבַּעַל נטבחים על גדות הקִישׁוֹן. הגשם חוזר ואֵלִיָּהוּ רץ לפני מרכבת המלך ליִזְרְעֶאל.
תקציר
| אֵלִיָּהוּ דורש מעֹבַדְיָהוּ לארגן לו מפגש עם אַחְאָב: כעבור ימים רבים, בשנה השלישית לבַּצֹּוֹרֶת, שולח ה' את אֵלִיָּהוּ להופיע לפני אַחְאָב כי ה' עומד להשיב את הגשם, ואֵלִיָּהוּ יוצא לפגוש את אַחְאָב בבירה שֹׁמְרוֹן שבה היה רעב כבד בעקבות הבַּצֹּוֹרֶת. |
| א וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ב וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן. |
| בינתיים קורא אליו אַחְאָב את עֹבַדְיָהוּ, השַׂר המופקד "עַל הַבָּיִת" [*]משרה בכירה שכללה אולי גם אחריות כללית על ניהול הארמון. נזכרו במקרא עוד שרים בממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה ששימשו בתפקיד זה . עֹבַדְיָהוּ היה נאמן לה' וחשש\ירא אותו מאוד. למשל, כשהמלכה אִיזֶבֶל השמידה\הכריתה את נביאי ה', לקח עֹבַדְיָהוּ 100 נביאים והחביא אותם בשתי מערות, 50 נביאים בכל מערה
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוקים א, ו: א
וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
... ו
וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק ה: ה
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ה: ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ח: יח
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ט"ו: טו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.
.[*]כפי שיובהר גם בפסוק י"ג להלן , ודאג להזין\לכלכל אותם שם בלֶחֶם וָמָיִם. |
| ג וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד. ד וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם. |
| אַחְאָב מצווה על עֹבַדְיָהוּ לתור בָּאָרֶץ ולחפש מעיינות או נְּחָלִים שבהם נותרו אולי מספיק מַּיִם כך שיִימָּצֵא בהם חָצִיר כדי להאכיל בו את הסוסים והפְּרֵדוֹת וכך להחיות אותן ולא להשמיד\להכרית אותם. אַחְאָב ועֹבַדְיָהוּ מחלקים ביניהם את הָאָרֶץ והולכים כל אחד בדרך אחרת לחפש מקורות מים. |
| ה וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה. ו וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ. |
| בזמן שעֹבַדְיָהוּ עובר בדרך בא לקראתו אֵלִיָּהוּ, ועֹבַדְיָהוּ שמכיר אותו נופל על פניו ומשתחווה לו, ושואל אם הוא באמת אדונו אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ מאשר זאת ומצווה עליו לאמר לאַחְאָב אדונו שמצא את אֵלִיָּהוּ. עֹבַדְיָהוּ שואל במה חטא שאֵלִיָּהוּ מבקש כך להביא למותו בְּיַד אַחְאָב? |
| ז וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיַּכִּרֵהוּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ. ח וַיֹּאמֶר לוֹ אָנִי לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. ט וַיֹּאמֶר מֶה חָטָאתִי כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי. |
| כי עֹבַדְיָהוּ נשבע שאין אף עַם\גּוֹי או מַמְלָכָה שאַחְאָב לא שלח את עֹבַדְיָהוּ לחפש\לבקש אצלם את אֵלִיָּהוּ. כשאותם גויים אמרו שאֵלִיָּהוּ אינו שם אז אַחְאָב השביע אותם שהם דוברים אמת ושאמנם אֵלִיָּהוּ אינו נמצא אצלם. וכעת אֵלִיָּהוּ מבקש ממנו ללכת ולאמר לאַחְאָב שמצא את אֵלִיָּהוּ? |
| י חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ אָיִן וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה. יא וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. |
| הרי ברגע שעֹבַדְיָהוּ יִפָּרֵד מאֵלִיָּהוּ, תנשוב רוּחַ ה' ותישא את אֵלִיָּהוּ למקום לא נודע, וכשעֹבַדְיָהוּ יבשר לְאַחְאָב שמצא את אֵלִיָּהוּ, אַחְאָב כבר לא יוכל שוב למצוא אותו ויהרוג את עֹבַדְיָהוּ. והרי עֹבַדְיָהוּ יָרֵא את ה' עוד מנעוריו, אז למה אֵלִיָּהוּ מבקש להביא כך למותו? |
| יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ וַהֲרָגָנִי וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְהוָה מִנְּעֻרָי. |
| הרי ודאי אֵלִיָּהוּ שמע [*]בהיותו נביא איך הציל עֹבַדְיָהוּ את נביאי ה' כשאִיזֶבֶל הרגה אותם, והחביא מהם 100 נביאים בשתי מערות, 50 נביאים בכל מערה, וגם דאג להם ללֶחֶם וָמָיִם. ולמרות זאת כעת אֵלִיָּהוּ אומר לו לאמר לאַחְאָב אדונו שמצא את אֵלִיָּהוּ ובכך להביא את אַחְאָב להרוג אותו? |
| יג הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם. יד וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ וַהֲרָגָנִי. |
| אֵלִיָּהוּ נשבע בשם ה' שלפניו זכה לעמוד [*]כשה' הודיע לו על הפסקת הגשמים שעוד באותו היום הוא יראה את אַחְאָב
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ז פסוק א: א
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי.
[*]כלומר אֵלִיָּהוּ לא יעלם ברוּחַ אחרי שעֹבַדְיָהוּ יאמר לאַחְאָב שמצא אותו כפי שחשש עֹבַדְיָהוּ - ראו פסוק י"ב . עֹבַדְיָהוּ הולך לִקְרַאת אַחְאָב ומודיע לו שמצא את אֵלִיָּהוּ, ואַחְאָב הולך לפגוש אותו. |
| טו וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו. טז וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ. |
| נְבִיאֵי הַבַּעַל נכשלים במבחן בהַר הַכַּרְמֶל: אַחְאָב רואה את אֵלִיָּהוּ ושואל אותו בהתגרות אם הוא האיש שעוכר\מלכלך\מקלקל את עם יִשְׂרָאֵל [*]בהביאו לבַּצֹּוֹרֶת שאותה איננו מפסיק למרות שביכולתו לעשות זאת ? אֵלִיָּהוּ עונה שלא הוא זה שעָכַר את יִשְׂרָאֵל אלא אַחְאָב ומשפחת אביו
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ז פסוק א: א
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי.
[*]גם עָמְרִי, אביו של אַחְאָב המשיך לחטוא בעבודה הזרה אותה הנהיג יָרָבְעָם בממלכת יִשְׂרָאֵל אשר עזבו את ה' והחלו לעבוד את הַבַּעַל ואלילים דומים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.
כו
וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט ובחטאתיו [וּבְחַטָּאתוֹ] אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם.
|
| יז וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. יח וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים. |
| אֵלִיָּהוּ מבקש מאַחְאָב לשלוח שליחים כדי לאסוף\לקבץ אליו את כל עם יִשְׂרָאֵל להַר הַכַּרְמֶל, וגם להביא לשם את 450 נביאי הַבַּעַל ואת 400 נְבִיאֵי אלת הָאֲשֵׁרָה אשר זוכים לאכול על שולחן המלכה אִיזָבֶל. אַחְאָב שולח שליחים בכל הארץ ואוסף את נביאי הַבַּעַל והָאֲשֵׁרָה לכַּרְמֶל. |
| יט וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל. כ וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל. |
| אֵלִיָּהוּ בא אל כָּל הָעָם שנאסף בכַּרְמֶל ושואל אותם עַד מָתַי הם ימשיכו כך לדלג\לפסוח בין שני הַסְּעִפִּים [*]סְּעִיפִּים הם אולי ענפים ואז הכוונה שהעם דומה לציפור המדלגת בין שני ענפים. ויש המפרשים סְּעִיפִּים כמחשבות כמו באִיּוֹב פרק ד פסוק י"ג ? אם ה' הוא הָאֱלֹהִים אז עליהם ללכת אחריו, ואם הַבַּעַל הוא הָאֱלֹהִים אז עליהם ללכת אחריו. לעָם אין תשובה לענות בה לשאלתו של אֵלִיָּהוּ.
[^]
אִיּוֹב פרק ד פסוק י"ג: יג
בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים.
ואם כך הרי שאֵלִיָּהוּ מתכוון שבני יִשְׂרָאֵל מחליפים את מחשבתם\דעתם כל הזמן. |
| כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר. |
| אֵלִיָּהוּ אומר לעם שהוא נביא ה' היחיד ששרד את הטבח שעשתה אִיזֶבֶל בנביאי ה' [*]כפי שנמסר בפסוק ד' בעוד שלבַּעַל יש 450 נביאים. הוא מבקש שיביאו זוג פָּרִים ויתנו לנביאי הבַּעַל לבחור להם פָּר אחד[*]כדי שלא יוכלו לטעון אח"כ שהם הוכשלו בפָּר בעייתי ואת השני הוא יקח בעצמו. נביאי הבַּעַל ישחטו ויחתכו את הפָּר ויָשִׂימוּ את נתחי הבשר על הָעֵצִים אך לא יבעירו אש, וכך יעשה גם אֵלִיָּהוּ עם הפָּר שלו. |
| כב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. כג וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים. |
| נביאי הבַּעַל יקראו בשם הבַּעַל ואֵלִיָּהוּ יקרא בשם ה', ואז יוכח שהָאֱלֹהִים שיענה לקריאת נביאיו הוא הָאֱלֹהִים האמיתי. הָעָם כולו עונה שהצעתו של אֵלִיָּהוּ טובה בעיניהם. |
| כד וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יְהוָה וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ הוּא הָאֱלֹהִים וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר. |
| אֵלִיָּהוּ מציע לִנְבִיאֵי הַבַּעַל לבחור את הַפָּר שלהם ולהיות הראשונים שמנסים לקרוא לאלוהיהם, כיוון שהם הָרַבִּים, אך כאמור עליהם להמנע מלהבעיר בעצמם אֵשׁ בעֵצִים. נְבִיאֵי הַבַּעַל לוקחים מאֵלִיָּהוּ את הַפָּר שבו בחרו, ועושים כפי שביקש וקוראים בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם ומבקשים שיענה להם, אך אף קול או תשובה אינם נשמעים, וכל העת הנביאים רוקדים\מדלגים\פוסחים סביב הַמִּזְבֵּחַ שעָשָׂה נציגם [*]הכוונה לריקוד פולחני כחלק מהטקס הדתי ומהקריאה לבַּעַל . |
| כה וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ. כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. |
| בַצָּהֳרַיִם כשעדיין לא מגיעה תגובה מהַבַּעַל, מלגלג אֵלִיָּהוּ על נביאיו ומציע להם לקרוא לבַּעַל בקול חזק כי אולי הוא עסוק בשיחה או במשימה חשובה, או אולי הוא יָשֵׁן כמנהגו\דרכו והוא יתעורר\יקיץ מהקולות החזקים שישמע. |
| כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ. |
| נְבִיאֵי הַבַּעַל קוראים לו בקול חזק ומתגודדים [*]נוהג פולחני שכולל פציעה עצמית כחלק מהטקס הדתי. ההתגודדות נאסרה בתורה על בני יִשְׂרָאֵל, כיוון שהיא מנהג זר שיפגע בקדושת הגוף של בני העם הנבחר כמנהגם\מִשְׁפָּטָם עם חֲרָבוֹת וּרְמָחִים עד שדמם נשפך עליהם. כשעברה שעת הַצָּהֳרַיִם המשיכו נְבִיאֵי הַבַּעַל להתנבא
[^]
דְּבָרִים פרק י"ד פסוק א: א
בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת.
.[*]להתנועע ולהרעיש מתוך התרגשות דתית. ראו למשל בשְׁמוּאֵל-א פרק י פסוקים י-י"א עד שעת העלאת קורבן הַמִּנְחָה בשעות אחר הצהריים, אך לא נשמע אף קול או תשובה בתגובה לקריאותיהם, ואין סימן שמישהו מקשיב להם.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוקים י-י"א: י
וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם.
יא
וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים.
. |
| כח וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם. כט וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב. |
| המבחן המוצלח של אֵלִיָּהוּ וה' בכַּרְמֶל: אֵלִיָּהוּ קורא לעם לגשת אליו והוא משפץ\מרפא את מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס [*]כנראה במצוות אִיזֶבֶל כך: הוא לוקח 12 אבנים כמספר השבטים של בני יַעֲקֹב (שה' שינה את שמו ליִשְׂרָאֵל[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוק כ"ט: כט
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.
) ובונה בהם מִזְבֵּחַ בשם ה', וחופר סביבו תְּעָלָה בשטח השווה לשטח שניתן לזרוע בו שתי סְאוֹת[*]הסֵאָה היא מידת נפח השקולה לכ-8 ליטר של תבואה. |
| ל וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס. לא וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. לב וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְהוָה וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ. |
| אֵלִיָּהוּ עורך את הָעֵצִים על המִזְבַּח, חותך את הַפָּר ושם את נתחי הבשר על הָעֵצִים. הוא מבקש מהקהל למלא 4 כדים במַיִם ולצקת את המַיִם על קורבן העוֹלָה [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. וְעַל הָעֵצִים. אחרי שעשו זאת הוא מבקש שיעשו זאת שנית, ואח"כ שלישית. כך הם עושים והמים הרבים נשפכים מסביב לַמִּזְבֵּחַ עד שהַתְּעָלָה מתמלאת[*]וכך הנס של שריפת הקורבן והמזבח הרטובים יהיה ברור יותר . |
| לג וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים. לד וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ. לה וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם. |
| כשמגיעה שעת הַמִּנְחָה [*]באחר הצהריים - ראו פסוק כ"ט ניגש אֵלִיָּהוּ למִזְבַּח וקורא לה', אלוהי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל, לעשות נס כדי שידעו כולם שהוא האֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, ושאֵלִיָּהוּ הוא עבדו ונביאו אשר עשה את כל המעשים שעשה היום במצוות ה'. אֵלִיָּהוּ מבקש שה' יענה לבקשתו כדי שהָעָם ידע שהוא ה' ויסוב לאחור מדרך פולחן הַבַּעַל שבה הלך. |
| לו וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ ובדבריך [וּבִדְבָרְךָ] עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לז עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. |
| אֵשׁ נופלת מהשמיים ושורפת\אוכלת את הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאפילו אֶת הָאֲבָנִים וגם לועסת\מלקקת\מְלָחֶכֶת את הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם שבַּתְּעָלָה. כל בני הָעָם רואים את הנס ונופלים על פניהם ומשתחווים, ומכריזים פעמיים שה' הוא הָאֱלֹהִים. |
| לח וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. לט וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים. |
| השמדת נְבִיאֵי הַבַּעַל וחזרת הגשמים: אֵלִיָּהוּ מצווה על הקהל לתפוס את כל נביאי הַבַּעַל בלי שיִמָּלֵט מֵהֶם אף אחד, והוא מוריד אותם לנַחַל הקִישׁוֹן ושוחט אותם שם. |
| מ וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם. |
| אֵלִיָּהוּ קורא לאַחְאָב לעלות בחזרה לַהַר ולאכול ולשתות שם בשמחה כי בקרוב ישמעו קולות של מטחי גֶּשֶׁם רבים. אַחְאָב עולה לַהַר כדי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וגם אֵלִיָּהוּ עולה עד פסגת\רֹאשׁ הַכַּרְמֶל ושם הוא ומִשְׁתַּטֵּחַ\גוהר על הארץ ושם את ראשו בין בִּרְכָּיו בתפילה לגֶּשֶׁם. |
| מא וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם. מב וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין ברכו [בִּרְכָּיו]. |
| אֵלִיָּהוּ שולח את נערו לעלות לנקודה גבוהה ולהשקיף לכוון הַיָּם, והנער עושה כך אך אומר שאינו רואה דבר. אֵלִיָּהוּ ממשיך ושולח אותו לשוב ולעשות כך 7 פעמים, ובפעם השְּׁבִיעִית הנער אומר שהוא רואה ענן\עָב קטן בגודל דומה לגודל של כף יד אדם עולה מהַיָּם. אֵלִיָּהוּ שולח את הנער ללכת לאַחְאָב ולאמר לו שיקשור\יאסור את סוסיו וירד בזריזות מהָהָר כדי שהַגָּשֶׁם לא יעצור אותו מלשוב לביתו. |
| מג וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ עֲלֵה נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ יָם וַיַּעַל וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה וַיֹּאמֶר שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים. מד וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם וַיֹּאמֶר עֲלֵה אֱמֹר אֶל אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד וְלֹא יַעַצָרְכָה הַגָּשֶׁם. |
| עד שקשר אַחְאָב את סוסיו וירד מהָהָר העננים כבר נעשו כהים\קודרים ובאה רוּחַ וירד גֶּשֶׁם חזק. אַחְאָב רכב לארמונו שביִזְרְעֶאל [*]הבירה הראשית של ממלכת יִשְׂרָאֵל היתה בשֹׁמְרוֹן, אך לאַחְאָב היה גם ארמון נוסף ביִזְרְעֶאל . יד ה' תמכה באֵלִיָּהוּ שחגר\שינס את מָתְנָיו לקראת ריצה ויצא לרוץ לפני סוסו של אַחְאָב
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"א פסוק א: א
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן.
ששימש גם את בנו יוֹרָם
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט פסוק ט"ו: טו
וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בִיְזְרְעֶאל מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיֹּאמֶר יֵהוּא אִם יֵשׁ נַפְשְׁכֶם אַל יֵצֵא פָלִיט מִן הָעִיר לָלֶכֶת לגיד [לְהַגִּיד] בְּיִזְרְעֶאל.
.[*]שיצא לדרך לפני אֵלִיָּהוּ, כך שנס הריצה המהירה היה גדול ביותר עד שהגיעו ליִזְרְעֶאל. |
| מה וַיְהִי עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה. מו וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ"א | "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו" |
| ל"ח | וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר, וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. |
| מ"ו | וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו, וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. |