מְלָכִים-א י”ג

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Sacrifice of Jeroboam, By English: Claes Moeyaert (1591/1655) [Public domain], via Wikimedia Commons

וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו (ד)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

THE PROPHET FROM JUDAH DISOBEYS THE LORD AND IS SLAIN BY A LION. Gustave Doré, 1891. By Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה (כ"ח)

סיכום

נביא מִיהוּדָה מנבא את חורבנו העתידי של מזבח יָרָבְעָם בבֵּית-אֵל בימי יֹאשִׁיָּהוּ ונותן אות לכך כשהמִּזְבֵּחַ נשבר. יָרָבְעָם מצווה לתפוס את הנביא וידו מתייבשת ורק מבריאה כשהנביא מתפלל בעדו. הנביא מסרב לסעוד עם המלך בשל צו ה' אך אח"כ מפר את הצו עם נביא שקר ונענש בכך שאַרְיֵה הורג אותו.

תקציר

יָרָבְעָם ואִישׁ האֱלֹהִים: בזמן שיָרָבְעָם מקטיר כך על הַמִּזְבֵּחַ בבֵּית אֵל בא לבֵּית-אֵל אִישׁ אֱלֹהִים מִיהוּדָה ובפיו הדברים הבאים שקיבל מה':
"מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ! ה' אמר שעוד יוולד בֵן משושלת\בֵית דָוִד בשם יֹאשִׁיָּהוּ שעתיד לזבוח עָלֶיךָ את כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם אז יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ!".

א וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. ב וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.

אִישׁ האֱלֹהִים גם מצהיר שהוא יתן היום אות\מוֹפֵת שדבריו אלה הם דברי ה', והַמּוֹפֵת יהיה שהַמִּזְבֵּחַ יִשָּׁבֵר וישפך הַדֶּשֶׁן שעָלָיו.

ג וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת לֵאמֹר זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו.

יָרָבְעָם שומע את דברי אִישׁ האֱלֹהִים ומרים את ידו לעברו כשהוא מצווה על אנשיו לתפוס אותו, אך אז מתייבשת ידו והוא לא יכול להשיבה למקומה. באותו הרגע נשבר הַמִּזְבֵּחַ ונשפך ממנו הַדֶּשֶׁן, וכך מתקיים האות שאִישׁ האֱלֹהִים ניבא שיעיד שדבריו באו מה'.

ד וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו. ה וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה.

יָרָבְעָם מבקש מאִישׁ הָאֱלֹהִים שיתפלל עבורו לה' ויבקש\יחלה שישיב לו את ידו. אִישׁ הָאֱלֹהִים מבקש את פני ה' ואמנם ידו של יָרָבְעָם שבה למצבה הקודם. יָרָבְעָם מזמין את אִישׁ הָאֱלֹהִים לבוא ולסעוד אצלו בארמון, והוא יתן לו שם גם מתנה\מַתָּת לאות תודה.

ו וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה. ז וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת.

אִישׁ הָאֱלֹהִים עונה שגם אם המלך יציע לו את חצי ביתו הוא לא יבוא לאכול ולשתות אצלו בַּמָּקוֹם (הטמא) הַזֶּה, כי ה' צווה עליו שלא לאכול שם לֶחֶם או לשתות מָּיִם, וגם לא לשוב באותה הדרך שבה הגיע למקום. ואמנם אִישׁ הָאֱלֹהִים עוזב את בֵּית-אֵל בדרך שונה מזאת שבה בא אליה.

ח וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ט כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ. י וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל.

נביא השקר ואִישׁ האֱלֹהִים: נביא (שקר) זקן שישב בבֵית-אֵל באותו זמן שמע מבניו את כל מה שעשה אִישׁ הָאֱלֹהִים בְּבֵית-אֵל ואת הדברים שאמר למֶּלֶךְ. הזקן שואל את בניו להיכן הלך אִישׁ האֱלֹהִים מִיהוּדָה והם מראים לו את הדרך.

יא וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם. יב וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה.

הנביא הזקן מבקש מבניו לחבוש את חמורו והם עושים זאת, והנביא רוכב על הַחֲמוֹר בעקבות אִישׁ האֱלֹהִים ומוצא אותו יושב תחת עץ אֵלָה. הנביא שואל אותו אם אמנם הוא אִישׁ האֱלֹהִים מִיהוּדָה והאיש מְאַשֵּׁר זאת.

יג וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו חִבְשׁוּ לִי הַחֲמוֹר וַיַּחְבְּשׁוּ לוֹ הַחֲמוֹר וַיִּרְכַּב עָלָיו. יד וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי.

הזקן מזמין את אִישׁ האֱלֹהִים לבוא לביתו ולאכל שם לָחֶם, אך אִישׁ האֱלֹהִים שוב מסביר שלא יוכל לשוב איתו לבֵית-אֵל ולאכל או לשתות שם, כי ה' במפורש אסר עליו לאכול או לשתות במקום, וגם אסר עליו לשוב באותה הדרך שבה הגיע לבֵית-אֵל.

טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם. טז וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. יז כִּי דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ.

הזקן טוען בפני אִישׁ האֱלֹהִים שגם הוא נָבִיא כמוהו וששליח\מַלְאָךְ ה' מסר לו את דבר ה', אשר צווה עליו להשיב את אִישׁ האֱלֹהִים לביתו ולהאכילו שם לֶחֶם ומָיִם. אך בכך הזקן שיקר\כִּחֵשׁ לאִישׁ האֱלֹהִים.

יח וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ.

אִישׁ האֱלֹהִים משתכנע וחוזר לאכול ולשתות בבית הזקן. בעודם יושבים לסעוד בשֻּׁלְחָן, דיבר ה' אל נביא השקר הזקן שהשיב אליו במרמה את אִישׁ האֱלֹהִים.

יט וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם. כ וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ.

הזקן קורא לאִישׁ האֱלֹהִים מִיהוּדָה ומוסר לו שה' אמר לו שכיוון שהֵמְרָה את פיו ולא שמר על המצווה שקיבל ממנו וישב לאכול ולשתות בַּמָּקוֹם שה' אסר עליו במפורש לאכול ולשתות בו, אז הוא יענש בכך שגופתו\נבלתו לא תקבר בקֶבֶר אבותיו.

כא וַיִּקְרָא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. כב וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ.

מותו וקבורתו של אִישׁ האֱלֹהִים: אחרי שאִישׁ האֱלֹהִים סיים לאכול ולשתות, חבש לו את חמורו הנביא הזקן שהשיב אותו במרמה לביתו. אִישׁ האֱלֹהִים עוזב ובדרך מוצא אותו אַרְיֵה והורג אותו, ונבלתו של איש האֱלֹהִים נותרת מושלכת בַּדֶּרֶךְ כשהַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עומדים בסמוך לה.

כג וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ וַיַּחֲבָשׁ לוֹ הַחֲמוֹר לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ. כד וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה.

אֲנָשִׁים שעוברים במקום רואים את הַנְּבֵלָה המושלכת בַּדֶּרֶךְ ואת הָאַרְיֵה עומד לצידה ובאים לבֵית-אֵל, בה יושב הנביא הזקן, ומספרים שם את מה שראו. הנביא שהשיב את אִישׁ האֱלֹהִים במרמה מדרכו שומע את הדברים ומבין שמדובר באִישׁ הָאֱלֹהִים שהֵמְרָה את מצוות ה', ושה' העניש אותו בכך שמסר אותו לָאַרְיֵה כדי שישבור את גופו ויהרוג אותו, כפי שה' הודיע לנביא הזקן שהוא עומד לעשות.

כה וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ. כו וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.

הזקן מבקש שוב מבניו לחבוש לו את חמורו והם עושים זאת. הזקן יוצא ומוצא את נבלת אִישׁ האֱלֹהִים מושלכת בַּדֶּרֶךְ כשהחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עומדים לצידה, והָאַרְיֵה בדרך נס לא אכל את הַנְּבֵלָה ולא שבר את גופו של הַחֲמוֹר.

כז וַיְדַבֵּר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ לִי אֶת הַחֲמוֹר וַיַּחֲבֹשׁוּ. כח וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר.

הנביא הזקן נושא את גופת אִישׁ הָאֱלֹהִים ומניח אותה על הַחֲמוֹר ומשיב אותו כך לבֵית-אֵל ומתחיל לִסְפֹּד לו שם ולקבור אותו. הוא מניח את הגופה בקבר וסופד לו במילים "הוֹי אָחִי".

כט וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ. ל וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי.

אחרי שקבר אותו, ביקש הנביא הזקן מבָּנָיו שיקברו גם אותו באותו הקבר כשימות כך שעצמותיו ינוחו שם יחד עם עצמות אִישׁ האֱלֹהִים. זאת כיוון שהוא מבין שעוד יתקיימו הדברים שקָרָא אִישׁ האֱלֹהִים בשם ה' לגבי שריפת העצמות על הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית-אֵל ושאר בָּמוֹת הפולחן בממלכת יִשְׂרָאֵל\שֹׁמְרוֹן.

לא וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי. לב כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן.

אחרי כל זאת, יָרָבְעָם לא שָׁב בחזרה מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וחזר והסמיך עוד כוהנים מכל הָעָם שיכהנו בבָמוֹת הפולחן שעשה, וכך היה מסמיך\ממַלֵּא-אֶת-יָדוֹ של כל מי שרק רצה\חָפֵץ לכהן בבָמוֹת. והדבר הזה נדבק כחטא על כל בֵּית יָרָבְעָם, אשר הוכחד בשל כך והושמד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

לג אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת. לד וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב	"מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ"
כ"ד	וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ, וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה.