מְלָכִים-א י”ט

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Prophet Elijah in the Desert, Dieric Bouts, between 1464 and 1468 [Public domain], via Wikimedia Commons

וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל (ה)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

רותם המדבר, Retama raetam, By Ariel Palmon [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons

רֹתֶם

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Calling of Elisha, by Jan Matsys, 1572, [Public domain], via Wikimedia Commons

וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו (י"ט)

סיכום

אִיזֶבֶל רוצה להרוג את אֵלִיָּהוּ והוא בורח למִּדְבָּר ומבקש למות. מלאך נותן לו מזון שמאפשר לו ללכת 40 יום עד שהוא מגיע להַר חֹרֵב שם מתגלה לפניו ה' לא ברוח, רעש ואש אלא בקול דממה דקה. בצו ה', אֵלִיָּהוּ מסמיך את אֱלִישָׁע לנבואה כדי שיחליף אותו בסופו של דבר.

תקציר

אִיזֶבֶל רודפת את אֵלִיָּהוּ והוא בורח להַר חֹרֵב: אַחְאָב מספר לאִיזֶבֶל על הטבח שעשה אֵלִיָּהוּ בנביאי הבַּעַל, והיא שולחת שליח\מַלְאָךְ לאֵלִיָּהוּ כדי למסור לו את שבועתה שבשעה זאת למחרת היא תצרף את נַפְשׁוֹ לִנְפָשׁוֹת הנביאים שהרג.

א וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב. ב וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם.

אֵלִיָּהוּ רואה שהוא בסכנה והולך כדי להציל את נפשו ובא לבְּאֵר שֶׁבַע שבממלכת יהוּדָה. אֵלִיָּהוּ משאיר את משרתו\נערו בבְּאֵר שֶׁבַע וממשיך ללכת בַּמִּדְבָּר מרחק של יום הליכה ואז מתיישב תַּחַת עץ רֹתֶם ומבקש\שואל לָמוּת. אֵלִיָּהוּ אומר לה' שמספיק\רַב לו מהקשיים שלו ומבקש שה' יקח כעת את חייו, כי מסתבר שהוא לא מוצלח יותר מאבותיו.

ג וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם. ד וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת [אֶחָד] וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי.

אֵלִיָּהוּ שוכב לישון מתחת לרֹתֶם ואז מופיע מַלְאָךְ ה' ונוגע בו וקורא לו לקום ולאכול. אֵלִיָּהוּ מביט סביבו ורואה למְרַאֲשֹׁתָיו עוגת רְצָפִים וצַפַּחַת מָיִם. הוא אוכל ושותה ושב לשכב.

ה וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. ו וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.

המַלְאַךְ חוזר ונוגע בו וקורא לו שוב לקום ולאכול כי הדרך שעוד צפוייה לו תהיה לו קשה. אֵלִיָּהוּ קם שוב לאכול ולשתות, והולך בכח שצבר כך במשך 40 יום ולילה עד שהוא מגיע להַר הָאֱלֹהִים, הוא הַר חֹרֵב\סִינַי.

ז וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. ח וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.

ה' מדבר אל אֵלִיָּהוּ במערה בהַר חֹרֵב: אֵלִיָּהוּ בא למערה בהַר חֹרֵב וישן שם כשפתאום הוא שומע את ה' מדבר אליו ושואל אותו מה הוא עושה שם? אֵלִיָּהוּ עונה שהוא נלחם בקנאות למען ה' כי בני יִשְׂרָאֵל עזבו את הברית שכרתו איתו, הרסו את המִזְבְּחוֹת שלו והרגו את נביאיו, כך שרק הוא נשאר לבדו, וכעת הם מבקשים לקחת גם את נפשו.

ט וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. י וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.

ה' קורא לאֵלִיָּהוּ לצאת מהמערה ולהתייצב בָהָר אל מול ה'. ה' עובר מול אֵלִיָּהוּ כשלפניו באה רוּחַ גְּדוֹלָה וחזקה עד כדי כך שהיא מפרקת הָרִים ושוברת סְלָעִים. אך ה' לא נמצא בָרוּחַ עצמה, וגם לא ברַעַשׁ האדמה שבא בעקבותיה, וגם לא באש שבאה אחרי הָרַעַשׁ, כי קול ה' נשמע כמו קול דק מתוך השקט\דְּמָמָה.

יא וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה לֹא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.

אֵלִיָּהוּ שומע את קול ה' מתוך הדְּמָמָה הדַקָּה ומכסה\מליט את פָּנָיו במעילו\אַדַּרְתּוֹ ויוצא לפֶּתַח הַמְּעָרָה. קול ה' שואל אותו שוב מה הוא עושה שם, ואֵלִיָּהוּ חוזר במדוייק על תשובתו.

יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. יד וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.

ה' מצווה על אֵלִיָּהוּ לשׁוּב בדרך שבה הוא הגיע להַר, וללכת למִדְבָּר דַמָּשֶׂק ושם לבוא לחֲזָהאֵל ולמשוח אותו למלך על ממלכת אֲרָם דַמָּשֶׂק. עליו גם למשוח את יֵהוּא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, ואת אֱלִישָׁע מֵאָבֵל מְחוֹלָה לנביא במקומו.

טו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. טז וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.

כך, כל מי שיצליח להמלט מחרב חֲזָהאֵל יומת ע"י יֵהוּא, וכל מי שיצליח להמלט מחרב יֵהוּא יומת ע"י אֱלִישָׁע. ה' ישאיר מכל תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל רק את 7000 בעלי הברכיים שלא כרעו כדי להשתחוות לבַּעַל ואת בעלי הַפֶּה שלא נשק לפסל הבַּעַל.

יז וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע. יח וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ.

אֵלִיָּהוּ מסמיך את אֱלִישָׁע לנבואה: אֵלִיָּהוּ הולך מהַר חֹרֵב ומוצא את אֱלִישָׁע חורש בצמד הפרים האחרון מבין 12 צמדים. אֵלִיָּהוּ עובר אליו ומשליך על אֱלִישָׁע את אַדַּרְתּוֹ. אֱלִישָׁע עוזב את הַבָּקָר שבו חרש ורץ לאֵלִיָּהוּ ומבקש רק להפרד מהוריו בנשיקות, ואז הוא יחזור וילך אחרי אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ מרשה לו לשוב להוריו כפי שביקש, כי כל מה שעשה לו בינתיים זה להסמיך אותו לנבואה עם אַדַּרְתּוֹ.

יט וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו. כ וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ.

אֱלִישָׁע שב ללכת בעקבות אֵלִיָּהוּ, לוקח את צֶמֶד הַבָּקָר שבו חרש, זובח אותם ומבשל אותם באש שהבעיר בעץ ממנו היה עשוי כלי המחרשה. אֱלִישָׁע נותן אז לקהל שהתאסף במקום לאכול מהזבחים ואז קם ללכת אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ ולשרת אותו.

כא וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ז- ח	וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר: "קוּם אֱכֹל, כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ". וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.
י"א- י"ב	וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה - לֹא בָרוּחַ יְהוָה, וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ - לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ - לֹא בָאֵשׁ יְהוָה, וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.

פסוקים

ז- ח

וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר: "קוּם אֱכֹל, כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ". וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.

י"א- י"ב

וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה - לֹא בָרוּחַ יְהוָה, וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ - לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ - לֹא בָאֵשׁ יְהוָה, וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.