_(14758999626).jpg){kind=link}
וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן (ה)
|
|
סיכום
מִיכָה מקים בביתו בית לה' עם פֶּסֶל, מַסֵּכָה, אֵפוֹד וּתְרָפִים ושוכר את שירותיו של נער לוי להיות כהן שם.
תקציר
| מִיכָה מקים בביתו בית לה': אמו של מִיכָיְהוּ\מִיכָה מֵהַר אֶפְרָיִם קיללה\אָלִתה בפניו את הגנב שלקח לה 1100 כֶּסֶף. מִיכָה מציג בפניה את הכֶּסֶף הגנוב ומתוודה שהוא זה שלקח אותו ממנה, והיא מברכת אותו. |
| א וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ. ב וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ ואתי [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי הִנֵּה הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמּוֹ בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה. |
| מִיכָה משיב לאמו את הכסף, והיא מודיעה שבעצם היא ייעדה את הכסף לבנה כדי שיקים פֶּסֶל וּמַסֵּכָה לה', ולכן היא מיד תשיב לו אותם. האם לוקחת 200 כֶּסֶף מהסכום ומשלמת לַצּוֹרֵף כדי שיכין לבנה פֶּסֶל וּמַסֵּכָה. ומִיכָה מכין [*]בשארית הכסף אֵפוֹד[*]בגד פולחני מפואר כמו זה שלבש הכוהן הגדול וּתְרָפִים
[^]
שמות פרק כ"ח
, ושהיה משמש לחיזוי העתיד
[^]
שמואל-א פרק כ"ג פסוקים ט-י"ב: ט
וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד.
י
וַיֹּאמֶר דָּוִד יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי.
יא
הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר יְהוָה יֵרֵד.
יב
וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְהוָה יַסְגִּירוּ.
, וגם כמוקד של עבודה זרה
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ח פסוק כ"ז: כז
וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעוֹן וּלְבֵיתוֹ לְמוֹקֵשׁ.
[*]פסילים ששימשו לפולחן, כמו הצְלָמִים המְגֵנִים של אבות המשפחה שגנבה רָחֵל מאביה לָבָן ומציג אותם בביתו, ומְמַנֶּה את בנו לכהן שם
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"א פסוק י"ט: יט
וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
, ושהיו גם הם משמשים לחיזוי עתידות
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"א פסוק כ"ו: כו
כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד.
. מדובר כנראה בפסלים קטנים כיוון שרָחֵל החביאה אותם בכַר הַגָּמָל שעליו ישבה
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"א פסוק ל"ד: לד
וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא.
וגם מִיכַל בת שָׁאוּל החביאה תְּרָפִים במיטתו של דָוִד
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ט פסוק י"ג: יג
וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד.
.[*]מִיכָה "ממלא את ידו" של בנו, כנהוג בטקס הסמכה לכהונה (למרות שאינו כוהן) - ראו למשל בשְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט .
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט: ט
וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו.
. הכוונה היא כנראה למלא את הידיים בסמכות הנדרשת לעבודת הקודש, ולא ברור אם לצורך כך הטקס כלל גם מילוי הידיים בדבר מה מוחשי סִמְלִי. |
| ג וַיָּשֶׁב אֶת אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַכֶּסֶף לַיהוָה מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ. ד וַיָּשֶׁב אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ. ה וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן. |
| מִיכָה מסמיך נער לֵוִי לכהן בביתו: הימים היו ימי השׁוֹפְטִים בהם לא היה עוד מֶלֶךְ שידאג לכללי התנהגות ופולחן ראויים [*]וכך התאפשר סיפורו של מִיכָה המתואר כאן ובפרק הבא . נער לֵוִי שהתיישב בבֵּית לָחֶם שביְהוּדָה[*]להבדיל מבֵּית לָחֶם הגלילית אצל מִּשְׁפַּחַה משבט יְהוּדָה, מחפש מקום חדש ועובר בבֵּית מִיכָה שבהַר אֶפְרַיִם. |
| ו בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. ז וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָר שָׁם. ח וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ. |
| מִיכָה מציע לו לכהן בביתו תמורת שכר, ביגוד ומזון. הנער מסכים\מואיל להצעה ועובר לחיות עם משפחת מִיכָה כאחד מבניו ומִיכָה מסמיך אותו לכהונה ע"י מילוי ידו [*]ראו על מילוי היד בהסבר למעלה לפסוק ה' . מִיכָה רואה בכך שנזדמן לו לֵוִי לכהן בביתו כאות מה' שהוא ימשיך לעזור לו. |
| ט וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא. י וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה לִי לְאָב וּלְכֹהֵן וְאָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ וַיֵּלֶךְ הַלֵּוִי. יא וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו. יב וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת יַד הַלֵּוִי וַיְהִי לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה. יג וַיֹּאמֶר מִיכָה עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב יְהוָה לִי כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה |