שְׁמוּאֵל-א ב

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Top: Eli's Sons Commit Sacrilege (1 Samuel 2:13-17). By William de Brailes (–1260). Acquired by Henry Walters, 1903 [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן (י"ד). בחלק התחתון של התמונה מוסרים הוריו של שְׁמוּאֵל את הילד לעֵלִי, כפי שתואר בפרק הקודם.

סיכום

שירת חַנָּה. בני עֵלִי מבזים את עבודת הזבחים ומנצלים לרעה את הזובחים. איש ה' מבשר לעֵלִי שבניו ימותו שניהם ביום אחד, והכהונה תעבור ממשפחתו לאחרים. בינתיים שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב.

תקציר

שירת\תפילת חַנָּה:

הלב של חַנָּה שמח בה', ובזכותו היא מרימה את ה"קרן" שלה בגאווה. היא יכולה כעת לפתוח לרווחה את פיה בדברים כנגד אויביה כי היא יכולה לשמוח כעת על הישועה שעשה לה ה'.

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.

לכן חַנָּה מצהירה שאין עוד קָדוֹשׁ כמו ה' או אחר שמגן על מאמיניו כך כמו סלע\צוּר. אל לבני האדם (הגאוותנים) לדבר דברי גאווה גבוהים כביכול, או להוציא מפיהם דברי יוֹהֲרָה\עָתָק, כי רק ה' יודע מה מתרחש ורק הוא מתכנן את תולדותיהם\עֲלִלוֹת בני האדם.

ב אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
ג אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.

כך, מרצונו נשברת הקֶשֶׁת שבה נלחמים הגִּבֹּרִים או שהם עצמם נשברים\חַתִּים, בעוד שאלה שהיו נִכְשָׁלִים אָזְרוּ כח והצליחו בקרב. אנשים שְׂבֵעִים מאכילת לֶּחֶם נאלצו לעבוד כשכירים, בעוד שהרְעֵבִים חדלו מלרעוב. ה' יכול להושיע כל כך עד שאפילו עֲקָרָה יָלְדָה 7 ילדים בעוד שאישה שזכתה בבנים רבים היתה לאֻמְלָלָה.

ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.
ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.

ה' יכול ברצונו להמית בני אדם או להשיבם לחיים, להורידם לשְׁאוֹל ולהעלותם בחזרה. הוא ברצונו מרושש\מוֹרִישׁ או מַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל נמוך או מרומם לגובה. הוא יכול להקים\להרים עני\דָּל\אֶבְיוֹן החי בעָפָר או באזור בו זורקים את האשפה ולהושיב אותו עם גדולי-העם\הנְדִיבִים על כִסֵּא כָבוֹד. כי ה' שולט על המוסדות החזקים של הארץ עליהם הוא שם\שת את העולם\התֵּבֵל.

ו יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
ז יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.

ה' שומר על רַגְלֵי חֲסִידָיו כך שלא ימעדו, בעוד שהרְשָׁעִים דוממים (כיוון שמתו) בַּחֹשֶׁךְ, כי האדם לא יכול לגבור על יריבו בעזרת כוחו (אלא רק בעזרת ה'). היריב של חסיד ה' יִשָּׁבֵר\יֵחַתּוּ, וה' יִרְעַם עליו בכח מהשָּׁמַיִם. ה' ישפוט\יָדִין את כל העולם עד קצה\אַפְסֵי האָרֶץ, ויתן תעוזה וירים את הקֶרֶן של מַלְכּוֹ\מְשִׁיחוֹ.

ט רַגְלֵי חסידו [חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.
י יְהוָה יֵחַתּוּ מריבו עלו [מְרִיבָיו עָלָיו] בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

נעורי שְׁמוּאֵל והחטאים של בני עֵלִי: אחרי שחַנָּה אמרה את דברה, חזר אֶלְקָנָה לביתו ברָמָה והנער שְׁמוּאֵל החל לשרת את ה' לפני עֵלִי.

יא וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל בֵּיתוֹ וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת יְהוָה אֶת פְּנֵי עֵלִי הַכֹּהֵן.

בני עֵלִי לעומתו לא הכירו בה' ומנהגם\מִשְׁפַּט האחים הַכֹּהֲנִים כלפי העם שבא לזבוח בשִׁלֹה היה שהנַעַר הַכֹּהֵן היה בא עם מַּזְלֵג בעל 3 שיניים אל הַבָּשָׂר המתבשל והיה מכה בו בתוך הַבָּשָׂר שבכִּיּוֹר\דּוּד\קַּלַּחַת\פָּרוּר והיה לוקח לעצמו כל מה שבמקרה יצא.

יב וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת יְהוָה. יג וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ. יד וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה.

הנער היה גם לוקח את הַבָּשָׂר לפני שהספיקו להקטיר ממנו את הַחֵלֶב\השומן לה'. אם הזובח היה מבקש לִצְלוֹת קודם את הַבָּשָׂר לפני שיתן אותו לַכֹּהֵן אז הנער היה לוקח בכל זאת את הַבָּשָׂר חָי ולא מְבֻשָּׁל, ואם הזובח היה מנסה לשכנע את הנער שהנער יוכל לקחת כמה בָּשָׂר שרק ירצה ובלבד שהזובח יקטיר קודם את הַחֵלֶב, בכל זאת היה הנער מתעקש לקבל מיד את הַבָּשָׂר, ואפילו מאיים שיקח אותו מהזובח בכח\בְחָזְקָה אם לא ימסור לו אותו מיד.

טו גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לו [לֹא] כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה.

כך חטאו בני עֵלִי חטאים גדולים ממש מול פְּנֵי ה' במשכן, כיוון שהשמיצו\נִאֲצוּ את המנחות במעשיהם.

יז וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יְהוָה כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְהוָה.

שְׁמוּאֵל הנער משרת את ה' במשכן בעודו לובש אֵפוֹד בָּד, וחַנָּה אמו מביאה לו כל-שנה\יָּמִים-יָמִימָה מְעִיל קָטֹן כשהיא מצטרפת לבעלה\אִישָׁהּ לזבח השנתי\הַיָּמִים בְּשִׁלֹה.

יח וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְהוָה נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד. יט וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ אֶת אִישָׁהּ לִזְבֹּחַ אֶת זֶבַח הַיָּמִים.

עֵלִי מברך את אֶלְקָנָה וְחַנָּה בכך שחַנָּה עוד תלד ילדים אחרים בתמורה לשְׁמוּאֵל אותו השאילה לה', ואמנם היא יולדת עוד 3 בנים ו-2 בנות, בעוד שְׁמוּאֵל גָּדֵל בנוכחות ה' במשכן.

כ וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת אֶלְקָנָה וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר יָשֵׂם יְהוָה לְךָ זֶרַע מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל לַיהוָה וְהָלְכוּ לִמְקֹמוֹ. כא כִּי פָקַד יְהוָה אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם יְהוָה.

סלחנותו של עֵלִי לבניו החוטאים, והמחיר שישלם על כך: עֵלִי שהזדקן בינתיים, שומע על חטאי בניו, כולל שהם שוכבים עם הנשים המתאספות בפתח אֹהֶל מוֹעֵד (כדי לזבוח) ונוזף בהם על מעשיהם שעל דברם עוברת השמועה בכל הָעָם.

כב וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. כג וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל הָעָם אֵלֶּה.

הוא מוסיף שאם אדם חוטא לאדם אחר אז החוטא יכול לבקש את סליחתו של הנפגע ולבקש שיתפלל בעדו לה', אך אם אדם חוטא לה' עצמו, כפי שעשו האחים, אז מי יִתְפַּלֶּל עבורם? אך האחים לא שומעים בקול אביהם, כי ה' מבקש להרוג אותם על חטאיהם.

כד אַל בָּנָי כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם יְהוָה. כה אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם כִּי חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.

בינתיים, ובנגוד לִבְנֵי עֵלִי, שְׁמוּאֵל ממשיך לגדול ולהיות טוב גם עם ה' וגם עם בני אדם.

כו וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב גַּם עִם יְהוָה וְגַם עִם אֲנָשִׁים.

נבואת איש ה': איש ה' נגלה לעֵלִי ונוזף בו על סלחנותו כלפי בניו. ה' נגלה לבני משפחתו של עֵלִי (משפחת מֹשֶׁה ואַהֲרֹן) עוד בימים קדומים כשהם פעלו מול פַּרְעֹה בְּמִצְרַיִם, ובחר במשפחתו מתוך כל העם כדי שיהיו לו לכוהנים ואחראים על הזבחים, על הקְטֹרֶת, על נשיאת האֵפוֹד ועל כלל הקורבנות המועלים באש\אִשֵּׁי העם.

כז וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה. כח וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אך כעת הם בועטים בזלזול בזבחים ובמנחות שצווה להקריב במשכנו\מעונו, ומסלחנותו של עֵלִי לבניו כשהוא מאפשר להם להשמין\להבריא ממנחות ראשית הביכורים שיועדו לה', יוצא שעֵלִי מכבד את בניו יותר מאשר את ה'.

כט לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי.

לכן ה' מצהיר שלמרות שתכנן שמשפחת עֵלִי תשרת אותו לנצח, הרי כעת חָלִילָה לו לאפשר זאת, כי הוא מכבד רק את המכבדים אותו, ומקל-דעת\מזלזל בבזים לו, כבני עֵלִי. לכן בקרוב ה' יגדע את הכח שהצטבר במשפחת עֵלִי כתוצאת מכהונתה, ולא יהיו בה עוד זקנים כי כולם ימותו צעירים.

ל לָכֵן נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם וְעַתָּה נְאֻם יְהוָה חָלִילָה לִּי כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ. לא הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ.

זאת בעוד עֵלִי יאלץ לראות את יריבו\צרו משרת במקום בניו את העם במעון\משכן ה'. ה' יקפיד לא להמית\להכְרִית את כל בני משפחת עֵלִי וכך הם ימשיכו לשרת במזבח, אבל הם יְכַלּוּ את עיניהם בצער ואת נפשם בדאבון לב כשכל בני המשפחה הרבים ימותו בשיא אונם כאֲנָשִׁים ולא כזקנים.

לב וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים. לג וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים.

הסימן\הָאוֹת שיקבל עֵלִי שנבואה זו אמנם תתגשם הוא ששני בניו ימותו באותו היום. אז יבחר ה' בכֹּהֵן נאמן יותר שישרת אותו בדרך שה' רוצה בה בנפשו, ובתמורה ה' יְיַסֵּד לו בית\שושלת יציבה\נאמנה יותר שבניה ישרתו לנצח את ה' מול המלך שימשח למלוכה.

לד וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. לה וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים.

מי שישרוד עוד ממשפחת עֵלִי יבוא להתרפס מול אותו כֹּהֵן נבחר ולהתחנן למעט כסף ולָחֶם כתשלום על כך שהכֹּהֵן יואיל לצרף\לספח אותו לעוסקים באחד מתפקידי הכהונה.

לו וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ח	מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן
ל	מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.