עַלַמַּפָּה

רמות גִּלְעָד היתה עיר בנחלת שבט גָד, והיא נזכרת בין הערים שמסרו בני גָד ללְוִיִּם בני מְרָרִי, כדי להיות לאחת מערי הלְוִיִּם. רמות גִּלְעָד גם נבחרה להיות אחת מ-6 ערי המקלט, שם יכול רוצח בשגגה להיות מוגן מגואל הדם עד שישפט לפני העדה ושם ישאר אם יצא זכאי עד מות הכהן הגדול, ובכך היתה לאחת מ-3 ערי המקלט שבעבר הירדן. הנביא הוֹשֵׁעַ מתלונן שנים אח"כ שרמות גִּלְעָד הפכה מעיר מקלט קדושה לעיר של חוטאים ומלאת שפיכת דם.

רמות גִּלְעָד היתה מקום מושבו של בֶּן גֶּבֶר, הנציב בנציבות השישית של ממלכת שְׁלֹמֹה. שנים אח"כ כבשו מלכי אֲרָם את הארץ שמצפון לגִּלְעָד מידי ממלכת יִשְׂרָאֵל ורמות גִּלְעָד היתה לעיר גבול ולמוקד סכסוך בין יִשְׂרָאֵל לאֲרָם. אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל נעזר ביְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה כדי לנסות ולכבוש בחזרה את העיר מידי אֲרָם, אך הנסיון כָּשַׁל ואַחְאָב מת בעקבות פציעתו בקרב. אח"כ ניסה שוב בנו יוֹרָם בעזרת אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה להלחם בחֲזָהאֵל מלך אֲרָם, אך צבא יוֹרָם הוכה ברמות גִּלְעָד ויוֹרָם נפצע בקרב ובא להחלים ביִזְרְעֶאל. בינתיים הנביא אֱלִישָׁע שלח בן נביאים לרָמֹת גִּלְעָד למשוח שם בהחבא את יֵהוּא, אחד משרי הצבא, למלך יִשְׂרָאֵל, ויֵהוּא יצא מהר ליִזְרְעֶאל ורצח שם את יוֹרָם ואת שאר בית אַחְאָב, וגם את אֲחַזְיָהוּ שביקר ביִזְרְעֶאל באותה עת.

רמות גִּלְעָד אינה נזכרת עוד במקרא לאחר ארועים אלה, אך מן הסתם החליפה עוד כמה פעמים ידיים בין ממלכות יִשְׂרָאֵל ואֲרָם. העיר חזרה ליִשְׂרָאֵל בימי יוֹאָשׁ ובנו יָרָבְעָם השני, אך לבסוף הַגִּלְעָד כולו יחד עם מחוזות נוספים בממלכת יִשְׂרָאֵל נפלו בידי תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר, כמו גם ממלכת אֲרָם דַמָּשֶׂק.

רמות גִּלְעָד היתה כאמור עיר בנחלת שבט גָד שבערב הירדן. היא נזכרת ברשימת כיבושי תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר, וכנראה היתה לבירת המחוז האַשּׁוּרי בגִּלְעָד. כבר בימי קדם רבו הדיעות לגבי מיקומה המדויק, ובד"כ זיהו אותה עם אתרים שונים בדרום הגִּלְעָד, באזור נחל יַבֹּק או עם מִצְפֵּה גִלְעָד או ג'רש (כך זיהו אותה חז"ל, במדרש שמואל, וגם אבות הכנסיה הנוצרית, אבסביוס והירונימוס מזהים אותה עם אתרים באזור רבת עמון). גם כיום יש המזהים את רמות גִּלְעָד עם מִצְפֵּה גִלְעָד המקראית (ראו במפה).

לעומת זיהוי כזה של רמות בדרום הגִּלְעָד, יש המעדיפים לחפש אותה בצפון הגִּלְעָד, וזאת בהתאם לאיזכורים המקראיים של העיר כאתר של סכסוכי גבול בין ממלכות יִשְׂרָאֵל ואֲרָם (ראו למעלה) וגם מתוך סדר תיאור הנציבויות של שְׁלֹמֹה. האתרים הצפוניים שהוצעו כוללים בין השאר את העיר הירדנית א-רמתא של ימינו, או תל א-רוּמֵית, כמה ק"מ דרומית משם. שני האתרים הללו משמרים אולי את שמה של רמות המקראית, ובשניהם נמצאו ממצאים מתאימים מתקופת הברזל. הזיהוי עם תל א-רוּמֵית הינו מקובל יותר בשל מיקומו האסטרטגי המשקיף על האזור ועל דרך המלך שחיברה בין רַבָּה לדַמָּשֶׂק, וכך העיר יכלה לשמש מקום מתאים למבצר גבול ישראלי מול אֲרָם.