עַלַמַּפָּה

ה' צווה על אֵלִיָּהוּ בהַר חֹרֵב שימשח את חֲזָהאֵל למֶלֶךְ על ממלכת אֲרָם דַמָּשֶׂק, את יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, ואת אֱלִישָׁע לנביא במקומו. אֵלִיָּהוּ אמנם הוריש את נבואתו לאֱלִישָׁע אך היה זה אֱלִישָׁע, אחרי מותו של אֵלִיָּהוּ, שהביא לעליית חֲזָהאֵל ויֵהוּא למלוכה אחרי שהרגו את קודמיהם. יוֹרָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ואֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה נלחמו בחֲזָהאֵל על רָמות גִּלְעָד, ובמהלך הקרב נפצע יוֹרָם ובא להחלים ביִזְרְעֶאל ואֲחַזְיָהוּ בא לבקרו שם. אֱלִישָׁע שלח בן נְּבִיאִים לרָמֹת גִּלְעָד למשוח שם בהחבא את יֵהוּא, אחד משרי הצבא של יוֹרָם, למֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, ומייד לברוח. הנער עשה זאת וגם צווה על יֵהוּא להשמיד את כל בית אַחְאָב כנקמה על הרג נביאי ה' בידי אִיזֶבֶל, שגם היא תומת ולא תבוא לקבורה. המפקדים שהיו עם יֵהוּא חקרו אותו על דברי הנביא והוא סיפר להם שנמשח למלוכה על יִשְׂרָאֵל. הם הגביהו אותו מיד על מושב מאולתר וקראו "מָלַךְ יֵהוּא!". יֵהוּא הזהיר שלא יגלו את דבר הקֶשֶׁר ביִזְרְעֶאל ומיהר לשם בעצמו. הצופה במגדל שבחומת יִזְרְעֶאל ראה המון מתקרב, וכשיוֹרָם שלח לשם שליח, יֵהוּא השאיר את השליח אצלו. כך גם קרה עם השליח השני, עד שהצופה במגדל זיהה את סגנון הנהיגה המשוגע של יֵהוּא.

יוֹרָם ואֲחַזְיָהו יצאו בעצמם לקראת יֵהוּא ופגשו אותו בשדה לשעבר של נָבוֹת. יֵהוּא ענה להם בגסות, יוֹרָם הבין שמדובר בקֶשֶׁר כנגדו והספיק להזהיר את אֲחַזְיָהו, אבל יֵהוּא הרג אותו בפגיעת חץ וצווה להשליך את גוייתו בשדה נָבוֹת כנקמה על פשע אַחְאָב כלפיו. אח"כ רדף יֵהוּא גם אחרי אֲחַזְיָהו שנס על נפשו, אך נפגע בדרך ומת במְגִדּוֹ.

אִיזֶבֶל בינתיים הבינה את מצבה, איפרה את עינייה וסידרה את שיער ראשה והשקיפה מקושטת כך אל מחוץ לחלון. כשראתה את יֵהוּא מגיע לשָּׁעַר העיר היא שאלה אותו בציניות לשלומו וקראה לו כאילו היה זִמְרִי שהרג גם הוא את אדונו. יֵהוּא הביט לעבר החלון ושאל מי מבין האנשים שלצד אִיזֶבֶל תומך בו? שניים או שלושה עבדים שהיו שם השקיפו גם כן מהחלון אל עבר יֵהוּא והוא קרא להם לזרוק\לשמוט את אִיזֶבֶל מהחלון. הם עשו כך, ודמה נִתַּז על הַקִּיר שלאורכו נפלה אל הַסּוּסִים שעמדו למטה, ויֵהוּא רמס איתם את גופתה. אחר כך צווה יֵהוּא על אנשיו למצוא את גופת אִיזֶבֶל ולהביאה לקבורה, כי בכל זאת היתה בַת מֶלֶךְ, אך כשאנשיו הלכו לקבור את גופתה הם לא מצאו ממנה אלא את הַגֻּלְגֹּלֶת, את הָרַגְלַיִם וְאת כַפּוֹת הַיָּדָיִם. יֵהוּא הכריז שכך התקיים דבר ה' שנמסר בפי נביאו אֵלִיָּהוּ שלפיו הַכְּלָבִים יאכלו את בשר גופתה של אִיזֶבֶל, אשר תהיה לדשן על חלקת הַשָּׂדֶה ביִזְרְעֶאל.

יֵהוּא צווה על כריתת ראשי כל 70 אֲחֵי יוֹרָם בשֹׁמְרוֹן ואח"כ המשיך להשמיד את כל מקורביו ושרידי בית אַחְאָב ביִזְרְעֶאל ובשֹׁמְרוֹן, וגם את כל 42 אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שפגש במקרה בדרך לשֹׁמְרוֹן. יֵהוּא תכנן אח"כ תחבולה כדי להשמיד את כל עובדי הבַּעַל שבממלכתו. הוא הכריז שיעבוד את הבַּעַל אף יותר מאַחְאָב וצווה בחומרה על כל נביאיו, עובדיו וכוהניו לבוא לזבוח במקדש\בית הבַּעַל. הבית התמלא עד אפס מקום ויֵהוּא צווה לחלק לכולם מבגדי הבית ולוודא שאין ביניהם עובדי ה'. אז הוא הקיף את המבנה ב-80 מאנשיו, וצווה עליהם להרוג את כל הנוכחים. כך נעשה, מצבות הבַּעַל נותצו, והאתר של מקדשו החָרֵב הפך למקום עשיית צרכים.

ה' הבטיח ליֵהוּא שבזכות קנאתו לו, יֵשְׁבוּ צאצאיו על כסא המלכות ביִשְׂרָאֵל עוד 4 דורות אחריו, אבל בגלל שיֵהוּא לא הסיר את עגלי יָרָבְעָם מהבמות בבֵּית אֵל וַבדָן, הצליח חֲזָאֵל לכבוש מיִשְׂרָאֵל את כל השטחים שממזרח ליַרְדֵּן. יֵהוּא מת ונקבר בשֹׁמְרוֹן אחרי שמָלַךְ 28 שנה, ובנו יְהוֹאָחָז עלה למלוכה אחריו.

שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-3 מֶלֶך אַשּׁוּר (מָלַךְ 858–824 לפנה"ס) המשיך את מסעות המלחמה של מלכי אַשּׁוּר מערבה, והשתלט על אזורים בצפון סוריה ובאסיה הקטנה, עד שברית של 12 מדינות באזור (שכללה את אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל) עמדה מולו כנראה בהצלחה בקרב קָרְקָר שבצפון סוריה (853 לפנה"ס). הברית התפרקה מאוחר יותר, ובמסע נוסף שערך שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-3 כנגד האֲרַמִּים בשנת 841 לפנה"ס הוא לא הצליח אמנם לכבוש את דַמָּשֶׂק, אבל קיבל מסים ממדינות החסות שלו באזור, כולל ממלכת יִשְׂרָאֵל. ה"אובליסק השחור" שהוצב בכָּלַח\נִמְרֹד מתאר את המסע ומציג בין השאר את יֵהוּא מלך יִשְׂרָאֵל משתחווה לפני שַׁלְמַנְאֶסֶר (ראו תמונה), והכתובת מפרטת את רשימת המנחות שהביא יֵהוּא לשַׁלְמַנְאֶסֶר שכללו כלי זהב וכסף. שַׁלְמַנְאֶסֶר לא הצליח לכבוש את דַמָּשֶׂק גם במסע נוסף שערך מספר שנים אח"כ, ולמעשה ההתפשטות של אַשּׁוּר מערבה נבלמה למשך כ-100 שנים, עד לימי תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר ה-3. מלכי אֲרַם ניצלו את נסיגת אַשּׁוּר מהאזור והצליחו לכבוש ממלכת יִשְׂרָאֵל את כל השטחים שממזרח ליַרְדֵּן, כמתואר במְלָכִים-ב פרק י.