עַלַמַּפָּה

יְהוֹשָׁפָט היה בנם של אָסָא מלך יְהוּדָה ושל עֲזוּבָה בת שִׁלְחִי. אחרי מות אָסָא עלה יְהוֹשָׁפָט למלוכה בגיל 35, והוא מלך במשך 25 שנה.

הרפורמה הדתית של יְהוֹשָׁפָט וחיזוק הממלכה: יְהוֹשָׁפָט הלך בדרכי ה' כאָסָא אביו, והסיר את העבודה הזרה מהארץ, כולל את פולחן הבמות לאל הבַּעַל ולאלת הָאֲשֵׁרָה, והסיר גם את שארית הַקְּדֵשִׁים שעוד נותרו בארץ בימי אָסָא. אבל יְהוֹשָׁפָט הותיר את בָּמוֹת הפולחן לה' שהיו מפוזרות בארץ והָעָם המשיך להעלות בהן זבחים וקטורת.

יְהוֹשָׁפָט שלח שליחים בכירים לסייר בערי יְהוּדָה וללמד את העַם את מצוות התורה ולהחזיר את העם בתשובה לה'. הוא מינה שופטים בכל הערים בארץ, ובמיוחד ביְרוּשָׁלַיִם והזהיר אותם לשפוט בצדק, כי הם אחראים כלפי ה'. בזכות נאמנותו לה' זכה יְהוֹשָׁפָט להתחזק במלכותו. הוא התעשר ממסים רבים וזכה לכבוד רב. הוא הציב צבא ומפקדים מטעמו בערים המבוצרות ביְהוּדָה וגם בערים שכבש אביו בשטח ממלכת ישראל, ובנה גם בִּירָנִיּוֹת\מבצרים וערי מִּסְכְּנוֹת, ונעזר בפועלים רבים ובצבא גדול שהקים בירושלים. העמים השכנים פחדו מיְהוֹשָׁפָט כיוון שראו שה' איתו. הפְּלִשְׁתִּים היו נותנים לו מנחות כסף, השבטים הערבים היו נותנים לו אלפי חיות מקנה, וגם באֱדוֹם עדיין מָשָׁל נציב מיְהוּדָה.

יְהוֹשָׁפָט משתף פעולה עם אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל: יְהוֹשָׁפָט קיים יחסי ידידות עם אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל, וקיבל את הזמנתו להלחם באֲרָם דַמָּשֶׂק כדי לכבוש בחזרה את העיר רמות גִּלְעָד שהיתה שייכת בעבר לממלכת יִשְׂרָאֵל. יְהוֹשָׁפָט ביקש רק להתייעץ קודם בה' לפני שֶׁיֵּצְאוּ למלחמה' ו-400 נביאים ניבאו את הצלחת המבצע, אך הנביא מִיכָיְהוּ חזה את תבוסת צבא יִשְׂרָאֵל ואת מות אַחְאָב, ונכלא בשל כך ע"י אַחְאָב.

כשאַחְאָב ויְהוֹשָׁפָט יצאו לקרב, אַחְאָב התחפש כך שחיילי האויב לא יכלו לזהות אותו, אך יְהוֹשָׁפָט יצא בבגדי המלכות שלו בהמלצת אַחְאָב. מֶלֶךְ אֲרָם צווה על מפקדי המרכבות שלו להתקיף במיוחד את אַחְאָב, והם חשבו בטעות שיְהוֹשָׁפָט הלבוש בבגדי מלכות הוא אַחְאָב, והחלו לרדוף אחריו. יְהוֹשָׁפָט זעק לעזרת אנשיו, אבל כשמפקדי המרכבות הבינו שלא מדובר באַחְאָב הם הפסיקו לרדוף אחריו. נבואת מִיכָיְהוּ התקיימה אח"כ במלואה, ואַחְאָב נפל בקרב והובא לקבורה בשֹׁמְרוֹן. יְהוֹשָׁפָט חזר בשלום לירושלים, ויֵהוּא בן חֲנָנִי הַחֹזֶה גער בו על שעזר לשונאי ה' (כלומר לאַחְאָב), אבל ניבא שיְהוֹשָׁפָט לא יענש על כך, כיוון שעבד את ה' ונלחם בעבודה הזרה.

יְהוֹשָׁפָט משתף פעולה עם אֲחַזְיָה מלך יִשְׂרָאֵל: יהוֹשָׁפָט ואֲחַזְיָה חָבְרוּ להכין אוניות תַרְשִׁישׁ בעֶצְיוֹן גָּבֶר כדי לצאת אִתָּן לאוֹפִיר ולהביא משם זָהָב. הנביא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה ניבא ליהוֹשָׁפָט שכיוון שחבר לאֲחַזְיָה שהמשיך את חטאי הפולחן של אבותיו מלכי יִשְׂרָאֵל אז ה' יקלקל את מעשיו, ואמנם האוניות נשברו בעֶצְיוֹן גָּבֶר והמסע שתוכנן לא יצא לפועל. לפי גרסת ספר מְלָכִים, יהוֹשָׁפָט בנה את האוניות, אך הן נִשְׁבְּרוּ בעֶצְיוֹן גָּבֶר. אֲחַזְיָה הציע ליהוֹשָׁפָט לשלוח את אנשיהם יחדיו בָּאֳנִיּוֹת (אחרי שישופצו) אך יהוֹשָׁפָט לא רצה בכך.

יְהוֹשָׁפָט משתף פעולה עם יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל: יוֹרָם עלה למלוכה ביִשְׂרָאֵל אחרי מות אחיו אֲחַזְיָה, ומֵישַׁע מלך מוֹאָב שהיה מעלה מס ליִשְׂרָאֵל עד אז מרד בה והפסיק את תשלום המס. יוֹרָם גייס את צבאו ויְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה הסכים להזמנתו להצטרף למלחמה במוֹאָב. הם החליטו לעבור דרך מדבר אֱדוֹם, שם הצטרף אליהם גם מלך אֱדוֹם, ו-3 המלכים צעדו 7 ימים בלי שנמצא מיים לצבא ולבהמות. יְהוֹשָׁפָט חיפש נביא ונמצא אֱלִישָׁע שקרא ליוֹרָם (בציניות) ללכת להתייעץ עם אלוהי הוריו. יוֹרָם ביקש רחמים ואֱלִישָׁע ענה שיתנבא רק בזכות יְהוֹשָׁפָט, וצווה להכין גֵבִים\בורות בנחל שיתמלאו במיים גם ללא גשם. ה' ייתן להם את מוֹאָב בקלות והם יכו את עָרֶיהָ, יפילו את עֵצֶיהָ, יסתמו את המעיינות ויהרסו את השדות. כך היה, אבל כשמֵישַׁע הרגיש שהוא עומד להפסיד, הוא הקריב את בנו יורש העצר (שלו עצמו או של מלך אֱדוֹם?) והדבר עורר זעם גדול כנגד בני יִשְׂרָאֵל שנאלצו לסגת מהמצור.

מלחמת יְהוֹשָׁפָט בפולשים הזרים לממלכה: בימי יהוֹשָׁפָט פלשו כוחות ממוֹאָב, מעַמּוֹן, ומאֱדוֹם לארץ וחנו באזור עֵין גֶּדִי. יהוֹשָׁפָט קרא לצום והעם נאסף להתפלל ביְרוּשָׁלַיִם, שם התפלל יהוֹשָׁפָט לעזרת ה' במקדש אל מול כל הקהל שנאסף בחצר המקדש. הנביא יַחֲזִיאֵל התנבא שאַל להם לפחוד, כי המלחמה תהיה של ה' ולא שלהם. האויב יעלה מעין גדי בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ והָעָם יוכל לצפות בישועה שיעשה להם ה'. למחרת יצא הָעָם בתהלוכה לאזור תְּקוֹעַ בלווי זמרת המשוררים, ובעודם מזמרים, ארב ה' לאויבים והביא להשמדתם. בתחילה בני עַמּוֹן וּמוֹאָב השמידו את האדומים, ואז הם נלחמו עַד חָרְמָה אלה באלה. כשהָעָם בא לצפות במתרחש, הם כבר ראו שנשארו שם רק פגרים ואז באו למקום ולקחו שלל רב מהנופלים. אח"כ התכנס שוב הָעָם לברך את ה' במקום שנקרא מאז עֵמֶק בְּרָכָה, ושבו משם בתהלוכה חגיגית למקדש בלווי נְבָלִים, כִנֹּרוֹת וחֲצֹצְרוֹת. כשהממלכות השכנות שמעו שה' נלחם בעצמו למען עַמּוֹ הם פחדו ממנו וכך ממלכת יהוֹשָׁפָט זכתה בשקט מכל שְׁכֵנֶיהָ.

תולדות מלכותו של יְהוֹשָׁפָט נמסרו בדברי הנביא יֵהוּא בן חֲנָנִי שתועדו בסֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל או בספר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה". יְהוֹשָׁפָט מת ונקבר בקברו שבאחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, ובנו יְהוֹרָם עלה למלוכה אחריו.