עַלַמַּפָּה

אֲחַזְיָה\אֲחַזְיָהוּ היה מֶלֶךְ יְהוּדָה, ואין להתבלבל בינו לבין אֲחַזְיָה\אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אֲחַזְיָהוּ היה בנם של יְהוֹרָם מלך יְהוּדָה ושל אשתו עֲתַלְיָה בת אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל, והוא עלה לשלטון בגיל 22 אחרי מות אביו, ומלך במשך שנה ביְהוּדָה, והמשיך בחטאי אַחְאָב סבו. אֲחַזְיָהוּ המשיך את מסורת הברית עם מלכי יִשְׂרָאֵל שבה נהג סבו, יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שלחם יחד עם אַחְאָב כנגד מֶלֶךְ אֲרָם ברמות גִּלְעָד (ללא הצלחה), וכך הצטרף אֲחַזְיָהוּ גם הוא ליוֹרָם בן אַחְאָב במלחמתו בחֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם על רמות גִּלְעָד. אך יוֹרָם נפצע בקרב ובא להחלים ביִזְרְעֶאל, ואֲחַזְיָהוּ בא לבקרו שם.

בינתיים אֱלִישָׁע צווה על אחד מבני הנביאים למשוח את יֵהוּא, אחד משרי הצבא של יוֹרָם שנשארו ברמות גִּלְעָד, למֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יֵהוּא צווה שדבר הקֶשֶׁר לא יתגלה בינתיים ביִזְרְעֶאל ומיהר לשם בעצמו. הצופה במגדל שבחומת יִזְרְעֶאל ראה המון מתקרב, וכשיוֹרָם שלח לשם שליח, יֵהוּא השאיר את השליח אצלו. כך גם קרה עם השליח השני, עד שהצופה במגדל זיהה את סגנון הנהיגה המשוגע של יֵהוּא. יוֹרָם ואֲחַזְיָהו יצאו בעצמם לקראת יֵהוּא ופגשו אותו בשדה נָבוֹת. כשיֵהוּא ענה להם בגסות, יוֹרָם הבין שמדובר במרד והזהיר את אֲחַזְיָהו, אבל יֵהוּא ירה אליו חץ, הרג אותו וצווה להשליך את גוייתו בשדה נָבוֹת כנקמה על פשעו של אַחְאָב אבי יוֹרָם כלפי נָבוֹת .

בינתיים אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה ברח מיִזְרְעֶאל דרך בֵּית הַגָּן. יֵהוּא רדף אחריו וצווה להרוג גם אותו במרכבתו כשהגיע לדרך העולה לגוּר בסמוך ליִבְלְעָם. אֲחַזְיָה נפגע והצליח עוד לברוח למְגִדּוֹ ושם הוא מת מפצעיו. משרתיו לקחו את גופתו במרכבה ליְרוּשָׁלַיִם, ושם הוא נקבר בקברי אבותיו שבעִיר דָּוִד. לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים יֵהוּא הרג גם את שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ ששירתו לפניו, ואֲחַזְיָהוּ עצמו נתפס בשֹׁמְרוֹן והובא משם לפני יֵהוּא שהרג אותו. אח"כ יֵהוּא פגש במקרה בבֵּית עֵקֶד את 42 האחים של אֲחַזְיָהוּ שבתמימותם סיפרו לו שהם באים לדרוש בשלום יוֹרָם, אחיו, ואימו, ויֵהוּא שחט את כולם בבּוֹר שהיה במקום. אחריו מות אֲחַזְיָהוּ, עלתה אמו עֲתַלְיָה לשלטון ביְהוּדָה.

בשנת 1993 התגלתה כתובת בשפה הארמית הקדומה בשער העיר שבתל דָּן, ושנה אח"כ התגלו בסמוך עוד זוג שברים של הכתובת המקורית. הכתובת שבורה ומקוטעת ורק חלקי משפטים ממנה ניתנים לקריאה, אך מהם ניתן בכל זאת להבין שמציב המצבה מתפאר בהריגתם של "(יהו)רם.בר(אחאב.)מלך.ישראל" ושל "(אחז)יהו.בר (יהורם.מל)ך.בית דוד." הקטעים המופיעים בסוגריים הינם הצעות הַשְׁלָמָה מקובלות של הטקסט. ההשערה המקובלת היא שמציב המצבה הוא חֲזָהאֵל מלך אֲרָם דַמָּשֶׂק אשר הביס את יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל ואת אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה בקרב בְּרמות גִּלְעָד. דברי המצבה אם כך סותרים את הכתוב במְלָכִים-ב פרק ט, שם מסופר כיצד יֵהוּא (ולא חֲזָהאֵל) הרג את יוֹרָם ואת אֲחַזְיָהוּ, וקיימות השערות רבות המנסות להסביר סתירה זו. בכל מקרה, הכתוב במצבה הוא כנראה האיזכור החוץ מקראי המוקדם ביותר שנמצא לדָוִד.