יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד (ג) הציור הוא של הופעת ה' בחזון יחזקאל פרק א'.
|
|
סיכום
ה' הופיע מירושלים באש ובסערה, קרא לכל הארץ להתייצב למשפט שיערוך לעַמּוֹ, וזימן את השָׁמַיִם והָאָרֶץ כעדים. הוא אינו גוער על הזנחה בהקרבת הקורבנות, כי ממילא כל החיות בעולם הן שלו, והזבחים הם לטובת המקריב שבזכותם יזכה לעזרת ה'. אבל ה' כן גוער ברשע המתיימר לספר את חוקי התורה אבל מֵפֵר אותם בעצמו.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של אָסָף (ראו על אָסָף בדף הספר). ה' קרא לכל הארץ (לבוא למשפט) ממקום זריחת השמש (במזרח) ועד למקום בּוֹאָה (במערב). הוא הופיע בצִּיּוֹן, שהיא עיר כלילת יופי, כשלפניו אֵשׁ אוכלת, וסביבו סערה חזקה (או שהאֵשׁ סוערת סביבו). אָסָף קורא לה' לא להחריש ולהתחיל במשפט הצדק שלו. |
| א
מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.
ב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. ג יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד. |
| ה' קרא את הַשָּׁמַיִם ואת הָאָרֶץ כְּעֵדִים למשפט שהוא עומד לערוך לעַמּוֹ. הוא צִווה עליהם לאסוף לשם את חֲסִידָיו, שכרתו איתו ברית עם זבחים (בהַר סיני, הַר עֵיבָל, או במעמד שירת המִזְמוֹר בירושלים?), ולהעיד שה' שופט בצדק. |
| ד
יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ.
ה אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. ו וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה. |
| ה' מצווה על העַם שהתייצב למשפט לשמוע את דבריו. הוא לא יגער\יוכיח את העַם על הזנחה בהקרבת הקורבנות\זבחים\עוֹלוֹת (זבח הנשרף במלואו). |
| ז
שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
ח לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד. |
| הרי ה' לא באמת זקוק לקורבנות, כי חיות הקורבן היו מלכתחילה שלו. הוא לא לוקח את הפרים והעַתּוּדִים (זכרי העזים) המובאים לקורבן מבית המקריב או ממכלאותיהם, כי בכל מקרה כל חיות היָעַר והשוורים\אֲלָפִים בהרים הם כבר שלו, והוא מכיר את כל ציפורי ההָרִים והשדות (זִיז משוער כמין עוף). |
| ט
לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים.
י כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף. יא יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי. |
| אם ה' יהיה "רָעֵב" הוא אינו זקוק לעזרת מקריב הקורבן, כי כל העולם הוא שלו. האם הוא זקוק למחייתו לאכול את בשר השוורים\אַבִּירִים והעזים\עַתּוּדִים? כמובן שלא! |
| יב
אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.
יג הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה. |
| בעצם הזבח נועד לטובתו של המקריב (לא של ה'). מקריב הקורבן יכול לזבוח זבח כתּוֹדָה לה' על עזרתו, או כדי לשלם את הנדר (שנשבע מראש להקריב אם יקבל עזרה). אם יעשה כך, אז ה' יַעֲנֶה לקריאותיו לעזרה ויחלץ אותו מצָרָה אם תבוא עליו, ואז המקריב יוּכַל שוב לְכַבֵּד את ה' בזבחים. |
| יד
זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.
טו וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי. |
| ה' גוער ברשע שמתיימר לספר את חוקי התורה כאילו הוא מומחה בהם ובקיום הברית עם ה'. אבל הרי הרשע שונא לקבל דברי תוכחה\מוּסָר על מעשיו, ומשליך הצידה את חוקי ה' כאילו אינם חשובים. |
| טז
וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.
יז וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ. |
| הרשע רץ להצטרף לגַנָּב ולנואף (העוברים על הדִּבְּרוֹת התואמות). הוא שולח את פִּיו לאמר דברים רעים, וּמַצְמִיד שקר לִלְשׁוֹנוֹ. |
| יח
אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
יט פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה. |
| הרשע מדבר דברי גנאי\דֹּפִי אפילו על אחיו\בֶּן-אִמּוֹ איתו הוא יושב. את כל המעשים הללו עשה הרשע וה' החריש ולא הגיב, ולכן הרשע דִּמָּה לעצמו שה' אוהב כָּמוֹהוּ את אותם חטאים. אבל ה' עומד לגעור ולהעניש את הרשע על חטאיו במשפט שיערוך לפניו. |
| כ
תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי.
כא אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ. |
| אָסָף קורא לרשעים ששכחו את ה' ואת חוקיו לחשוב\להבִּין על הדברים שנאמרו, אחרת ה' יהיה להם כמו חיה טורפת שאי אפשר להציל ממנה את טַרְפָּהּ. ולעומתם, מי שֶׁמְּכַבֵּד את ה' בזבחי תּוֹדָה (כמומלץ בפסוק י"ד) וְשָׂם את לִבּוֹ ללכת בדרכו של ה', ה' יגמול לו ויראה לו את ישועתו. |
| כב
בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל.
כג זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים