|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: תל אבו-חַ'רַז, על ואדי יַאבִס
יָבֵשׁ גִּלְעָד במקרא
אחרי שבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נלחמו והביסו את בני בִּנְיָמִן בעקבות פרשת רצח הפִילֶגֶשׁ בגִּבְעָה, ברחו 600 בני בִּנְיָמִן הנותרים והסתתרו בסֶלַע הרִמּוֹן. בני ישראל נשבעו שלא להנשא לבִנְיָמִן אך אח"כ הצטערו שייגדע שבט מישראל. הם גילו שאנשי יָבֵשׁ גִּלְעָד לא ענו לצו החובה להצטרף לקרב ולכן שלחו 12,000 חיילים שהרגו שם את כולם מלבד 400 בתולות בנות יָבֵשׁ גִּלְעָד שנמסרו לפליטים בסֶלַע רִמּוֹן
בימי ראשית הנהגתו של שָׁאוּל עלה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי על יָבֵשׁ גִּלְעָד, וזִקְנֵי היישוב הצליחו לקבל אַרְכָּה של שבוע כדי לחפש עזרה לפני שייכנעו. הם יצאו לגִּבְעַת שָׁאוּל לבקש את עזרת שָׁאוּל, שרעה את הַבָּקָר באותו הזמן. שָׁאוּל הזעיק את צבא הָעָם לבֶזֶק ושם הבטיח לתושבי יָבֵשׁ גִּלְעָד שיושיע אותם למחרת עד "חֹם הַשָּׁמֶשׁ". ואמנם, הצבא יצא למחרת מבֶזֶק, הגיע למַּחֲנֶה (המצור) בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר והכה שם אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם (בצהרים)
[^]שׁוֹפְטִים פרק כ"א פסוקים ט-י"ד: ט
וַיִּתְפָּקֵד הָעָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד.
י
וַיִּשְׁלְחוּ שָׁם הָעֵדָה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מִבְּנֵי הֶחָיִל וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי חֶרֶב וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף.
יא
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּל זָכָר וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב זָכָר תַּחֲרִימוּ.
יב
וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר וַיָּבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
יג
וַיִּשְׁלְחוּ כָּל הָעֵדָה וַיְדַבְּרוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהֶם שָׁלוֹם.
יד
וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן בָּעֵת הַהִיא וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם כֵּן.
. ל-200 הרווקים שנותרו מבִנְיָמִן הותר לארוב בכרמים בימי החג בשִׁלֹה בו נוהגות הבנות לצאת שם במחולות, ולחטוף לעצמם נשים מבין המחוללות כדי להנשא להן.
בימי ראשית הנהגתו של שָׁאוּל עלה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי על יָבֵשׁ גִּלְעָד, וזִקְנֵי היישוב הצליחו לקבל אַרְכָּה של שבוע כדי לחפש עזרה לפני שייכנעו. הם יצאו לגִּבְעַת שָׁאוּל לבקש את עזרת שָׁאוּל, שרעה את הַבָּקָר באותו הזמן. שָׁאוּל הזעיק את צבא הָעָם לבֶזֶק ושם הבטיח לתושבי יָבֵשׁ גִּלְעָד שיושיע אותם למחרת עד "חֹם הַשָּׁמֶשׁ". ואמנם, הצבא יצא למחרת מבֶזֶק, הגיע למַּחֲנֶה (המצור) בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר והכה שם אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם (בצהרים)
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"א פסוקים ח-י"א: ח
וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.
ט
וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה בחם [כְּחֹם] הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ.
י
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם.
יא
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד.
. אנשי יָבֵשׁ גִּלְעָד זכרו לטובה את העזרה שקיבלו משָׁאוּל, ואחרי שנפל בידי הפְלִשְׁתִּים בקרב הר גִּלְבֹּעַ, הם צעדו כל הלילה עד בֵּית-שְׁאָן, הסירו מחומותיה את גופות שָׁאוּל ובָּנָיו והביאו אותם ליָבֵשׁ גִּלְעָד, שם הם שרפו את הגופות וקברו אותן תַחַת הָאֶשֶׁל שבמקום וצמו שבוע לאות אבל[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוקים י"א-י"ג: יא
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל.
יב
וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.
יג
וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.
. אח"כ דָּוִד שִׁבֵּחַ אותם על כך וקרא להם להכיר גם במלכותו, כיוון שהוא יורשו של שָׁאוּל[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוקים ד-ז: ד
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל.
ה
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ.
ו
וְעַתָּה יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה.
ז
וְעַתָּה תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל כִּי מֵת אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל וְגַם אֹתִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
. מאוחר יותר דָּוִד לקח את גופות שָׁאוּל ובָּנָיו מיָבֵשׁ גִּלְעָד יחד עם 7 נכדי שָׁאוּל שהוקעו ע"י הגִּבְעוֹנים, וקבר "אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִאת יהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו"[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוקים י"ב-י"ד: יב
וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת בַּעֲלֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר גָּנְבוּ אֹתָם מֵרְחֹב בֵּית שַׁן אֲשֶׁר תלום שם הפלשתים [תְּלָאוּם שָׁמָּה פְּלִשְׁתִּים] בְּיוֹם הַכּוֹת פְּלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל בַּגִּלְבֹּעַ.
יג
וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים.
יד
וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן.
.
זיהוי המקום
צבא שָׁאוּל הגיע מבֶזֶק (ח'רבת אִבְזִיק) ליָבֵשׁ גִּלְעָד במהלך הבוקר, ותושבי יָבֵשׁ גִּלְעָד צעדו כָל הַלַּיְלָה עד בֵּית-שְׁאָן כדי לקחת משם את גופות שָׁאוּל ובָּנָיו, ומכאן שהאתר של יָבֵשׁ גִּלְעָד אינו רחוק מדי מח'רבת אִבְזִיק ומבֵּית-שְׁאָן. ואדי יַאבִס היורד לבקעת היַרְדֵּן מכוון מזרח נשפך ליַרְדֵּן מעט מצפון לאִבְזִיק ומדרום לבֵּית-שְׁאָן, ומשמר כמשוער את שמה של העיר המקראית. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נכתב שכפר בשם יָבֵשׁ גִּלְעָד התקיים עוד בימיו ממזחר ליַרְדֵּן על הר הנמצא 6 מילין על הדרך (דרומה) בין פחל\פֶּחֶל לגֵרָשָׂה\גַ'רַש. באזור זה במעלה הר-גִּלְעָד ומצפון לגדת ואדי יַאבִס נישא תל אל-מַקְלוּב (ראו במפה) אשר יש המזהים אותו עם יָבֵשׁ גִּלְעָד
אך תל אל-מַקְלוּב נמצא כ-30 ק"מ ממזרח לח'רבת-אִבְזִיק\בֶזֶק, כלומר כנראה מרחק גדול מדי עבור צעדת הבוקר של צבא שָׁאוּל, ולכן מחפשים את יָבֵשׁ גִּלְעָד בתל נוסף סמוך לואדי יַאבִס אך קרוב יותר ליַרְדֵּן, ומקובל הזיהוי עם תל אבו-חַ'רַז הנישא גם כן מצפון לנחל סמוך ליציאתו לבקעת היַרְדֵּן, במרחק של כ-15 ק"מ מבֵּית-שְׁאָן ומעט יותר מכך גם מח'רבת אִבְזִיק. בתל אבו-חַ'רַז היתה עיר מוקפת חומה בתקופת הברונזה (הכנענית), ונמצאו גם חרסים ושרידי מצודה מתקופת הברזל (הישראלית)
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 105
. בתל נמצאו שרידים מתאימים של יישוב מתקופת הברונזה (הכנענית), הברזל (הישראלית) ומהתקופה הרומית-ביזנטית[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 460
.
אך תל אל-מַקְלוּב נמצא כ-30 ק"מ ממזרח לח'רבת-אִבְזִיק\בֶזֶק, כלומר כנראה מרחק גדול מדי עבור צעדת הבוקר של צבא שָׁאוּל, ולכן מחפשים את יָבֵשׁ גִּלְעָד בתל נוסף סמוך לואדי יַאבִס אך קרוב יותר ליַרְדֵּן, ומקובל הזיהוי עם תל אבו-חַ'רַז הנישא גם כן מצפון לנחל סמוך ליציאתו לבקעת היַרְדֵּן, במרחק של כ-15 ק"מ מבֵּית-שְׁאָן ומעט יותר מכך גם מח'רבת אִבְזִיק. בתל אבו-חַ'רַז היתה עיר מוקפת חומה בתקופת הברונזה (הכנענית), ונמצאו גם חרסים ושרידי מצודה מתקופת הברזל (הישראלית)
[6]עולם התנ"ך, ספר שׁוֹפְטִים עמ' 166.
. ההשערה לכן היא שהיישוב ביָבֵשׁ גִּלְעָד נדד מאוחר יותר במעלה ההר לאתר של יָבֵשׁ גִּלְעָד הביזנטית של אוסביוס בתל אל-מַקְלוּב[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 460
.
פרקים המזכירים את יָבֵשׁ גִּלְעָד
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על יָבֵשׁ גִּלְעָד באתר של ויקיפדיה.