וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד (י"א) - בציור העליון. למטה הכתרת שָׁאוּל והזבח בגִּלְגָּל.
|
|
סיכום
שָׁאוּל מביס את בני עַמּוֹן הצרים על יָבֵשׁ גִּלְעָד. שְׁמוּאֵל קורא לעם לגִּלְגָּל כדי לחַדֵּשׁ שָׁם את הַמְּלוּכָה והָעָם שמח על מַלְכּוֹ.
תקציר
| נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי מאיים על יָבֵשׁ גִּלְעָד ושָׁאוּל מתגייס לעזרתה: נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי חונה עם צבאו מול יָבֵשׁ גִּלְעָד ועל הצעת הברית של תושביה הוא מלגלג שיסכים לה בתנאי שיעקור את עין ימין שלהם, ובכך ימיט חֶרְפָּה על כל הָעָם. |
| א וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. |
| מנהיגי\זקני העיר מסכימים אבל מבקשים לאפשר להם לשלוח שליחים\מַלְאָכִים בכל תחום גבולות יִשְׂרָאֵל כדי לחפש מושיע במשך שבוע, ואם לא ימצאו אז הם ייכנעו לפניו. |
| ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ. |
| שליחי יָבֵשׁ מגיעים לעיר גִּבְעַה שם ישב שָׁאוּל [^]שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק כ"ו: כו
וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ הַחַיִל אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם.
והעם שם בוכה למשמע סיפורם. כששָׁאוּל חוזר מהשדה בו הוא רעה את הַבָּקָר, הוא שומע את בכי העם ואת סיפורם של השליחים. |
| ד וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. ה וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ. |
| כששָׁאוּל שומע את הדברים עוברת\צולחת בו והוא זועם [*]חרה אַפּוֹ, שם מקומו של הכעס בגוף . שָׁאוּל מנתח זוג בָּקָר[*]פרות או פרים ושולח את חלקיהם בכל תחום גבולות יִשְׂרָאֵל[*]בדומה למעשה הלֵוִי בפרשת הפלגש בגִּבְעָה בידי השליחים של יָבֵשׁ גִּלְעָד, עם איום שכך יעשה לבָּקָר של מי שלא יצטרף אליו ולשְׁמוּאֵל במלחמתם בעַמּוֹן, וכל בני הָעָם פוחדים ויוצאים ביחד לקרב.
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"ט פסוק כ"ט: כט
וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשׁוֹ וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
, היא אותה העיר גִּבְעָה שבה מתרחשים הארועים כאן |
| ו וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל בשמעו [כְּשָׁמְעוֹ] אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. ז וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּחַד יְהוָה עַל הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד. |
| שָׁאוּל מכה את עַמּוֹן ומתחזק במלכותו: 300,000 מתפקדים בבָזֶק, מתוכם 30,000 מיְהוּדָה, ומבקשים מהשליחים של יָבֵשׁ לבשר לתושבי עירם שלמחרת בצהרים [*]כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ, כלומר כשהַשָּׁמֶשׁ במצבה החם ביותר במהלך היום תבוא תשועתם. השליחים מבשרים את הדברים לתושבי יָבֵשׁ ששמחים עליהם. |
| ח וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף. ט וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה בחם [כְּחֹם] הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ. |
| תושבי יָבֵשׁ מנסים להטעות את בני עַמּוֹן ואומרים להם שלמחרת ייכנעו לפניהם. למחרת בבוקר שָׁאוּל מחלק את כוחותיו ל-3 ראשים, אשר מצליחים לפלוש למחנה צבא עַמּוֹן בשעת אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר [*]היא ראשית השליש האחרון של הלילה, אז מתחלף משמר הלילה לקראת הבוקר ועד הצהריים הם מכים לגמרי את צבא עַמּוֹן עד שכל פליטיהם מתפזרים\נפוצים ולא נותרים מהם אף זוג חיילים שנשארו ביחד. |
| י וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם. יא וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד. |
| הָעָם מבקש כעת משְׁמוּאֵל למסור להם את מי שלא האמין ביכולתו של שָׁאוּל למלוך [*]ראו בסוף הפרק הקודם כדי שימיתו אותם, אך שָׁאוּל מבקש שלא לפגוע ביום התשועה החגיגי הזה.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק כ"ז: כז
וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ.
|
| יב וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם. יג וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל. |
| שְׁמוּאֵל קורא לעם לגִּלְגָּל כדי לחַדֵּשׁ שָׁם את הַמְּלוּכָה, וכולם מתכנסים שם וממליכים רשמית את שָׁאוּל [*]אחרי שכבר נמשח למלוכה ע"י שְׁמוּאֵל בטקס פרטי , וחוגגים עם קורבנות של זבחי שְׁלָמִים
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק א: א
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד.
[*]קורבן שְׁלָמִים מועלה לצורך תּוֹדָה, קיום נֶדֶר או נְדָבָה ונאכל ברובו ע"י מביא הקורבן. ראו עוד על קורבן שְׁלָמִים בדף ספר וַיִּקְרָא. [*]זה אולי הטקס בגִּלְגָּל שאליו התכוון שְׁמוּאֵל בדבריו לשָׁאוּל אחרי שמשח אותו למלוכה וכל הָעָם ושָׁאוּל שמחים.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ח: ח
וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
|
| יד וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה. טו וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי: בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם: בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין |
| י"ג | וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל. |