פרטי היוצר\ת
Artists-impressions-of-Lady-Justice, (statue on the Old Bailey, London), By https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Lonpicman [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח... (ו-ח)
פרטי היוצר\ת
Vespa orientalis (Oriental hornet), By Bj.schoenmakers [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication], via Wikimedia Commons
וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ (כ"ח)
|
סיכום
חוקי ספר הברית - המשך: חוקי מתן עדות, ומשפט צדק. שמירת שמיטה, שַּׁבָּת ורְגָלִים. אין לבשל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. מלאך ה' יוביל את העַם לארץ וילחם באויביהם (עם הצִרְעָה). הארץ לא תיכבש בבת אחת כדי שלא תהפוך לשממה בזמן שמושלמת ההתנחלות.
תקציר
עשיית צדק: אין להעיד שמועת שקר, עדות המסייעת לרשע [*]לָשִׂים\לְהָשִׁית את היד לעזרת הרָשָׁע , עדות הנוטה לדעה רעה רק בגלל שרבים נוטים אליה, או להפלות עֲנִיִּים לטובה[*]או לרעה - ראו פסוק ו . |
א לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס. ב לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת. ג וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. |
אם נתקלים בשׁוֹר\חמור של אויב, יש להשיבו, ואם המטען שלו נפל, אין לעזוב כך את הבְּהֵמָה, אלא יש לסדר [*]"לעזב" מפורש גם במובן "לסדר" שוב את המטען על גַּבָּהּ כנדרש.[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 145. |
ד כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. ה כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. |
אין להטות מדרך הצדק את משפטו של העֲנִי כשהוא צד בוִכּוּחַ משפטי [*]רִיב . יש להתרחק מאמירת שקר, לא להרוג צדיקים חפים\נקיים מפשע כי גם ה' אינו מצדיק את הרשעים במשפטו. על השופט להמנע מקבלת שוחד, כי הוא מְעָוֵור גם את עיניהם של שופטים חכמים, וגורם גם לצדיקים לאמר דברים לא ישרים\מסולפים[*]ראו גם דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק י"ט .
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק י"ט: יט
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
|
ו לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. ז מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. ח וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. |
אין להציק\ללחוץ על הגֵּרִים [*]נָכְרִים החיים בין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וכך הם חסרי תמיכה חברתית , כי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יכולים להזדהות איתם כיוון שבעצמם היו גֵּרִים במִצְרָיִם. |
ט וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. |
אחרי 6 שנות עבודת האדמה, הכרם והזַיִת, תבוא שנת שמיטה בה יבוליהם יִנָּתְנוּ לאביונים, והשאריות לחיות השדה. בשַּׁבָּת ינוחו כולם - כולל הבהמות, בן האֲמָה והגֵּרִ. אין להזכיר שם של אלוהים אחרים. |
י וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. יג וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. |
יש לחגוג את 3 הרְגָלִים [*]בהם עולים לרגל לבית ה' כל שנה: את פֶּסַח\חַג-הַמַּצּוֹת יש לחגוג באָבִיב במועד יציאת מִּצְרָיִם, ואין לבוא אל מול ה'[*]במשכן או אח"כ במקדש בידיים ריקות מקורבנות. את שָׁבוּעוֹת\חַג-הַקָּצִיר בו קוצרים את תנובת האדמה הראשונה\הבִּכּוּרִים, ואת סֻכּוֹת\חַג-הָאָסִף בו אוספים את הפרי בסוף השנה. |
יד שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. טו אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. טז וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. |
ב-3 מועדים אלה יבואו כל הגברים אל בית ה'. אין לזבוח את קורבן הפֶּסַח כאשר יש עדיין שאריות חָמֵץ, ואין להותיר את שומן\חֵלֶב הבשר עַד הבֹּקֶר [*]ראו גם שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק י , ובשָׁבוּעוֹת יש להביא את מיטב הבִּכּוּרִים. אין לְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק י: י
וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.
|
יז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה. יח לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר. יט רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. |
איסור עבודת אלילי כנען אחרי ההתנחלות: מלאך ה' יוביל את העַם לארץ שה' הכין להם. יש להישמע לו ולא להמרות את פיו, כי הוא פועל בשם ה' ולא יסבול את פשעי העַם. אם העַם ישמע לו, אז ה' ילחם באויבים יושבי הארץ כאילו היו אויביו. אין לעבוד את האלילים של יושבי הארץ, אלא להרוס את מקומות הפולחן שלהם. |
כ הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. כא הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כב כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ. כג כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו. כד לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. |
אם העַם יעבוד את ה', אז ה' יעזור במזון, מים, בריאות, הנשים לא יַפִּילוּ\יִשְׁכְּלוּ את וולדיהן, או יהיו עקרות, ובני העַם יאריכו ימים [*]יחיו את כל מִסְפַּר הימים שהוקצבו להם במלואם . העמים שעַם יִשְׂרָאֵל יבוא להאבק בהם ישמעו על כוחו המפחיד של ה', וה' ידאג להמם אותם עד שהם יברחו ויפנו את עורפם לעַם. |
כה וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. כו לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. כז אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף. |
ה' גם ישלח את הצִרְעָה להבריח את עמי כנען. הארץ תיכבש לא בבת אחת כדי שלא תהפוך לשְׁמָמָה מלאה בחיות בר, אלא יוֹשְׁבֶיהָ יגורשו בשלבים בזמן שהעַם יספיק להתנחל בארץ ולהפרות אותה. |
כח וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ. כט לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. ל מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. |
גבולות הארץ: ים סוּף, היָם של אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים (הים התיכון), המִּדְבָּר, ונהר הפְּרָת. זו הארץ שה' ימסור לעַם אחרי שיגרש את יושביה הקודמים. אסור לכרות ברית איתם או עם אליליהם, ואסור להם להשאר בארץ כדי שלא ישימו לעַם מלכודת\מוֹקֵשׁ ויפתו אותו לעבוד את אליליהם. |
לא וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ. לב לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית. לג לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ז- ח | מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. |
י"ט | לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. |
ל"א | וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר. |