פרטי היוצר\ת
Matzot, René Neymann Wasselonne avril 2014, photo by Claude Truong-Ngoc / Wikimedia Commons [CC-BY-SA-3.0]
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת (ג)
פרטי היוצר\ת
A poster from the late 1940's depicting the Shavuot (Feast of Pentecost) Holiday. by Government Press Office (Israel) (https://www.flickr.com/people/69061470@N05) see page for author. [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ (י)
סיכום
יש לקיים את שלושת חַגֵּי הָרְגָלִים - פֶּסַח, שָׁבֻעוֹת, וסֻּכֹּת, במועדם ורק במקום הפולחן המרכזי שיִבְחַר ה' (במקדש בירושלים). יש לְמַנּוֹת שֹׁפְטִים ושֹׁטְרִים בכל ערי הארץ, כדי שיקיימו משפט צֶדֶק ובכך יצדיקו את ירושת הארץ. אסור לטעת עץ לפולחן האֲשֵׁרָה, או להציב מַצֵּבָה לפולחן, אפילו לא לה' השונא זאת.
תקציר
| יש לחגוג את הפֶּסַח בחודש הָאָבִיב (נִיסָן) כי בלָיְלָה של חודש זה חָלָה יציאת מִּצְרַיִם [*]בי"ד בנִיסָן בשעות בֵּין הָעַרְבָּיִם . יש לזבוח את קורבן הפֶּסַח במקום הפולחן המרכזי שיִבְחַר ה' (במקדש בירושלים), להמנע מאכילת חמץ 7 ימים, ולאכול מַצּוֹת, ובכך לזכור כל שנה את לֶחֶם-העֹנִי (המַצּוֹת) שאכל העַם כשעזב במהירות את מִּצְרַיִם
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוק ה: ה
בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה.
[^]שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק ל"ט: לט
וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
. |
| א שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה. ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. |
| אסור שיֵרָאֶה כל שְׂאוֹר (הגורם לתסיסת הבצק) בארץ במהלך 7 ימי החג. אסור להותיר מבשר הקורבן כדי לאוכלו לאחר ליל קורבן הפֶּסַח [^]שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק י: י
וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.
. |
| ד וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר. |
| קורבן הפֶּסַח חייב לְהִזָּבַח אך ורק במקום הפולחן המרכזי, ובשעת השקיעה (כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ), שהוא זמן יציאת מִּצְרַיִם. יש לבשל ולאכול את בשר הקורבן במקום הפולחן המרכזי, ולמחרת לחזור הביתה. יש לאכול מצות עוד 6 ימים נוספים (לאחר יום הפֶּסַח הראשון) וביום השביעי לקיים עֲצֶרֶת ולשבות מעבודה. |
| ה לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. |
| יש לספור 7 שבועות מיום ראשית קציר הקָּמָה (החִטִּים הבשלים לקציר), ואז לחגוג את חג השָׁבֻעוֹת עם תרומת "מס" ככל יכולתו של החוגג [*]תאריך החג המדויק אינו נמסר כאן וגם לא במקומות אחרים במקרא, אך בוַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוקים ט"ו-ט"ז . את החג יש לחגוג בשמחה במקום הפולחן הנבחר (במקדש בירושלים) יחד עם כל בני הבית, כולל העבדים, והחלשים שבחברה, כולל הַלֵּוִי, הַגֵּר, הַיָּתוֹם, וְהָאַלְמָנָה (לזכר הימים שבהם היו בני העַם בעצמם עבדים).
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
טז
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה.
נאמר שהוא נחגג ביום ראשון שאחרי השַׁבַּת השביעית שאחרי תחילת ספירת הָעֹמֶר |
| ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. יב וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. |
| יש לחגוג את חג הסֻּכֹּת 7 ימים (החל ב-ט"ו בתִּשְׁרֵי [^]וַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוק ל"ד: לד
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה.
), בימי איסוף התבואה מהגורן, והיין מהיקב (וכך לחגוג את הברכה שה' נתן לִיבוּל השנה). את 7 ימי החג יש לחגוג בשמחה במקום הפולחן הנבחר (במקדש בירושלים) יחד עם כל בני הבית, כולל העבדים, והחלשים שבחברה, כולל הַלֵּוִי, הַגֵּר, הַיָּתוֹם, וְהָאַלְמָנָה. |
| יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. |
| כך יעלו לרגל למקום הפולחן המרכזי (בירושלים) כל הזְכָרִים בעַם 3 פעמים בשנה: בפֶּסַח\חג-הַמַּצּוֹת, בשָּׁבֻעוֹת, ובסֻּכּוֹת. בשלושת החגים יביא החוגג מתנה לה' כפי יכולתו (קורבן, ביכורים, או אסיף) [*]ראו את הלכות החגים גם בוַיִּקְרָא פרק כ"ג . |
| טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם. יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. |
| יש לְמַנּוֹת שֹׁפְטִים ושֹׁטְרִים בכל ערי הארץ. על השופטים לשפוט את העַם בצֶדֶק, ללא הטיית המשפט (לאי צֶדֶק), ללא הכרת פנים (מתן עדיפות למַכָּר), או לקיחת שֹׁחַד המחטיא גם חֲכָמִים וצדיקים [*]ראו גם שְׁמוֹת פרק כ"ג פסוק ח . יש לרדוף צֶדֶק כדי להצדיק את ירושת הארץ.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ג פסוק ח: ח
וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים.
|
| יח שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. יט לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. |
| אסור לטעת עֵץ לפולחן האֲשֵׁרָה, או להציב מַצֵּבָה לפולחן, אפילו לא לפולחן ה' השונא את הַסַּמְמָנִים הללו של עבודת האלילים. |
| כא לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. כב וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
_-_Shavuot_Poster.jpg){kind=link}
