.JPG){kind=link}
וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה. וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים (א-ב)
וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ (י"ב)
.jpeg){kind=link}
וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת (י"ד)
|
|
סיכום
עֲתַלְיָה אם אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה הנרצח הורגת את צאצאיו כדי למלוך בעצמה, אבל יְהוֹאָשׁ ניצל מטבח זה בעזרת דודתו יְהוֹשֶׁבַע. אחרי 6 שנות מלוכה של עֲתַלְיָה, מארגן יְהוֹיָדָע הפיכה שבה יְהוֹאָשׁ נמשח למלך במקדש ועֲתַלְיָה מוצאת להורג.
תקציר
| מלכות עֲתַלְיָה: עֲתַלְיָה אם אֲחַזְיָהוּ\אֲחַזְיָה מֶּלֶךְ יְהוּדָה לומדת שבְּנָהּ מֵת [^]מְלָכִים-ב פרק ט פסוק כ"ז: כז
וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם.
והורגת\מאבדת את כל בני שושלת המלוכה[*]כדי שלא יהיו לבְּנָהּ צאצאים שיוכלו לרשת את השלטון בעקבות מותו . |
| א וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ וראתה [רָאֲתָה] כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה. |
| יְהוֹשֶׁבַע בַּת יְהוֹרָם\יוֹרָם מֶּלֶךְ יְהוּדָה לשעבר ואחותו של אֲחַזְיָהוּ המֶּלֶךְ הנרצח [*]ראו אילן יוחסין בתחתית העמוד , לוקחת את יוֹאָשׁ התינוק בן אָחִיהָ ביחד עם המיינקת שלו מבין שאר אֶחָיו בני אֲחַזְיָהוּ שנלקחו למיתה, מגניבה אותו מחדר המיטות שבו הם היו, ומסתירה אותו מִפְּנֵי עֲתַלְיָה כך שהוא לא הוּמָת. כך ממשיך יוֹאָשׁ להיות תחת חסותה ומתחבא במקדש במשך 6 שנים בזמן שעֲתַלְיָה מולכת על יְהוּדָה. |
| ב וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הממותתים [הַמּוּמָתִים] אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת. ג וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ. |
| הקֶשֶׁר של יְהוֹיָדָע: בשנה ה-7 למלכותה, שולח יְהוֹיָדָע [*]מסתבר מהמשך הדברים שיְהוֹיָדָע היה הַכֹּהֵן (כנראה הגדול) ולפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים היה גם בעלה של יְהוֹשֶׁבַע שליחים לקרוא למפקדי החֵילוֹת של 100 חיילים מכוחות הכָּרִי
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ב פסוק י"א: יא
וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ.
.[*]אולי הכוונה לכוחות השכירים הזרים המכונים בד"כ "הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי" ששירתו בצבאות ישראל עוד מימי דָוִד והרָצִים
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ח: יח
וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ.
, ומוצא הכָּרִי\הַכְּרֵתִי היה אולי מהאי כְּרֵתִים\כַּפְתּוֹר[*]המשרתים הרצים לבצע שליחויות שונות - ראו בפרק הקודם , ומביא אותם אליו למקדש, וכורת איתם שם בְּרִית תחת שבועה שהם נשבעים במקדש עצמו, ואז מראה להם את יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ הקודם.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק כ"ה: כה
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל יֵצֵא וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל.
. במְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ז-כ"ח
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.
כח
וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים.
נזכרים רָצִים שהיו שומרים על פתח הארמון, וכל פעם שהַמֶּלֶךְ היה הולך מהארמון למקדש היו הָרָצִים נושאים את המגינים ואח"כ הם היו משיבים אותם לתאיהם. |
| ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ. |
| יְהוֹיָדָע מצווה אותם לפעול כדלהלן: כוחות הכָּרִי וְהרָצִים היו מחולקים ל-3 מחלקות ששמרו על הארמון ועל המקדש ושהתחלפו כל שַּׁבָּת. על שליש הכוחות המרכיבים את מחלקת "בָּאֵי הַשַּׁבָּת" [*]כלומר כל שַּׁבָּת נכנסה לתפקידה מחלקת "בָּאֵי הַשַּׁבָּת", והמחלקה שאותה החליפה יצאה והצטרפה למחלקה השלישית הממתינה לתורה. המחלקה היוצאת והממתינה נקראו שתיהן "שְׁתֵּי הַיָּדוֹת של כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת" - ראו בפסוק ז' להלן להתחלק בעצמם ל-3 קבוצות, כששליש מהם ישמור על הארמון, שליש נוסף ישמור על שַׁעַר סוּר[*]בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים הוא מכונה "שַׁעַר הַיְסוֹד" והשליש האחרון ישמור על שַּׁעַר הָרָצִים
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ג פסוק ה: ה
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד וְכָל הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
, ומדובר כנראה באחד השערים שחיברו בין הארמון למקדש, בדומה ל"שַּׁעַר הָרָצִים" הנזכר להלן.[*]שַּׁעַר הָרָצִים הביא למעבר שבין הארמון למקדש, והוא נזכר גם בפסוק י"ט להלן בתיאור הבאת יוֹאָשׁ מהמקדש לארמון. הוא נקרא כך כיוון שכנראה בו עברו הָרָצִים של רְחַבְעָם שהיו נושאים את המגינים הלוך ושוב כל פעם שהַמֶּלֶךְ היה הולך למקדש וכך ישמרו על בֵּית הַמֶּלֶךְ
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.
כח
וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים.
.[*]מַסָּח היא מילה לא ידועה, ונעשו נסיונות דחוקים רבים לפרש אותה, אך אולי מדובר בשגיאת מעתיק .[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 90 [*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 132 . |
| ה וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. ו וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח. |
| שתי המחלקות של יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת [*]ראו למעלה בפירוש לפסוק ה'. כאן הכוונה לשליש הכוחות העוזב את משמרתו בשַּׁבָּת יחד עם השליש הממתין להתחיל את משמרתו בשבת הבאה. "שְׁתֵּי הַיָּדוֹת" משמעו "פי שניים", כמו למשל בבְּרֵאשִׁית פרק מ"ג פסוק ל"ד ישמרו על המקדש שם נמצא יוֹאָשׁ, הַמֶּלֶךְ הנכנס. עליהם להקיף את הַמֶּלֶךְ מסביב, כל אחד עם כלי הנשק שלו בידו, וכל מי שינסה לבוא למקום מבעד לשְּׂדֵרוֹת
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק מ"ג פסוק ל"ד: לד
וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ.
או שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק מ"ד
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק מ"ד: מד
וַיַּעַן אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
, והכוונה היא שיֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, אשר כוללים פי שניים כוחות מאשר בָּאֵי הַשַּׁבָּת, ישמרו על המקדש.[*]שְּׂדֵרוֹת החיילים, או אזור או חלק כלשהו של מתחם המקדש. בתיאור הקמת המקדש תחת שְׁלֹמֹה נזכרות שורות\שְׂדֵרֹת של קורות שהונחו לרוחב התקרה של הַבַּיִת יוּמָת, וכך עליהם ללוות את יוֹאָשׁ בְּצֵאתוֹ מהמקדש ובבואו לארמון
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ט: ט
וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים.
. נמסר גם שחצר המקדש הוקפה ב"שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים"
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק י"ב: יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
.[*]כפי שהם אמנם עשו - ראו פסוק י"ט .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"א פסוק י"ט: יט
וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים.
|
| ז וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ. ח וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ. |
| מפקדי המחלקות פועלים כפי שצווה אותם יְהוֹיָדָע, וכל אחד מהם בא עם אנשי המחלקה שתחת פיקודו, וכך באים בָּאֵי הַשַּׁבָּת יחד עם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת אל יְהוֹיָדָע, והוא מחלק למפקדים את החניתות ואת המגינים\שלטים של דָּוִד שהופקדו במקדש [*]מדובר בשִׁלְטֵי הַזָּהָב של הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ אֲרַם צוֹבָה, שדָּוִד הביא ליְרוּשָׁלַיִם .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק ז: ז
וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם.
. בד"כ מפרשים שלטים כסוג של מגינים, לפי המובן הפשוט של ההקבלה בשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק ד
[^]
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק ד: ד
כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים.
. יְחֶזְקֵאל מזכיר גם הוא שלטים תלויים על חומות, כמו המגינים המקבילים לשלטים בפסוק בשִׁיר-הַשִּׁירִים
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק י"א: יא
בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ.
. שְׁלֹמֹה שָׂם במקדש שבנה מָגִנֵּי זָּהָב
[^]
מְלָכִים-א פרק י פסוק י"ז: יז
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
ושִׁישַׁק בזז את כולם כשעלה על יְהוּדָה בימי רְחַבְעָם, ורְחַבְעָם שָׂם במקומם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ה-כ"ז: כה
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שושק [שִׁישַׁק] מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם.
כו
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
כז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.
. לכן יש המערערים על הזיהוי של השלטים כמגינים, ומפרשים אותם במקום זאת כאשפות חצים, על פי השימוש במילה ביִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"א
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"א: יא
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
. |
| ט וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. י וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה. |
| כל אחד מהָרָצִים ניצב עם כלי הנשק בידו והם יוצרים שורה אשר נִשְׂרֶכֶת מהקיר\כֶּתֶף הימני\דרומי של המקדש ועד לקיר הצפוני\שְּׂמָאלִי וכך הם מקיפים את המִּזְבֵּחַ [*]או מגיעים עד למִּזְבֵּחַ. מדובר במִזְבַּח הנְחֹשֶׁת הענק שניצב מול הכניסה הראשית למקדש מצד מזרח , את המקדש\הבָּיִת ואת יוֹאָשׁ. אז יְהוֹיָדָע מוציא את יוֹאָשׁ מהמקדש, שָׂם\נותן על ראשו את הכתר\נֵּזֶר ושָׂם עליו גם את הָעֵדוּת
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק א: א
וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
.[*]אולי סוג של תכשיט מלשון "עֲדִי", כמו ה"אֶצְעָדָה" המלכותית שענד המלך שָׁאוּל על זְרֹעוֹ , ואז ממליכים את יוֹאָשׁ ומושחים אותו למלוכה
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק י: י
וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי הֵנָּה.
. אך יש המפרשים את הָעֵדוּת כאן כספר חוקים או ברית, או התורה עצמה, כמו למשל בתְּהִלִּים פרק ע"ח פסוק ה
[^]
תְּהִלִּים פרק ע"ח פסוק ה: ה
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם.
.[*]בשֶּׁמֶן, כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק א , מוחאים לו כפיים, וקוראים "יְחִי הַמֶּלֶךְ!".
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק א: א
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד.
|
| יא וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב. יב וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ. |
| מות עֲתַלְיָה: עֲתַלְיָה שומעת את קולות הָרָצִים והקהל שהתאסף סביב המקדש, ובאה בעצמה למקום. שם היא רואה את יוֹאָשׁ ניצב על הָעַמּוּד [*]הכוונה כנראה לבמה מוגבהת כלשהי שעליו היה נהוג\כַּמִּשְׁפָּט על הַמֶּלֶךְ לעמוד לפני העם. כל הַשָּׂרִים גם כן כבר נמצאים במקום ונשמעות תרועות חצוצרה חגיגיות לכבוד הַמֶּלֶךְ, וכל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ במַלְכּוֹ החדש ותוקע בחצוצרות. עֲתַלְיָה קורעת את בְּגָדֶיהָ בבהלה וקוראת "קֶשֶׁר! קָשֶׁר!". |
| יג וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהוָה. יד וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר. |
| יְהוֹיָדָע מצווה על מפקדי המחלקות ושאר המפקדים של חֵילוֹת הצבא להוציא את עֲתַלְיָה מהמקדש לתחום שמבפנים\מִבֵּית לשורת הָרָצִים [*]כלומר בצד של הארמון, או אולי הכוונה שיביאו את עֲתַלְיָה מהמקדש אל תוך קבוצת הָרָצִים עצמה , ועליהם להרוג בחרבם את כל מי שיבוא אַחֲרֶיהָ כדי לתמוך בה, כיוון שיְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אמר שאין להרוג אותה בתוך המקדש עצמו[*]ובכך לחלל את קדושת המקום . החיילים אחזו בה[*]אך יש המפרשים "יָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם" במובן של "פינו לה מקום" וכך היא באה לארמון דרך מְבוֹא הַסּוּסִים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 133 .[*]המעבר שדרכו היו נכנסים הסוסים לחצר הארמון. או שמדובר בשַׁעַר הַסּוּסִים שבחומה המזרחית של חצר המקדש ושם היא מוצאת להורג.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"ט: לט
וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם.
[^]
נְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ח: כח
מֵעַל שַׁעַר הַסּוּסִים הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים אִישׁ לְנֶגֶד בֵּיתוֹ.
, וראו את מקומו המשוער במפה שבעמוד של נְחֶמְיָה פרק ג. |
| טו וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי המיאות [הַמֵּאוֹת] פְּקֻדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְהוָה. טז וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם. |
| עליית יְהוֹאָשׁ על כס המלוכה: יְהוֹיָדָע עורך בְּרִית משולשת אשר נִכְרֶתֶת בין ה' והַמֶּלֶךְ, בין העם וה', ובין הַמֶּלֶךְ והעָם. בהתאם לכך, בא כל עַם הָאָרֶץ למקדש\בֵּית הַבַּעַל [*]אולי עֲתַלְיָה, שהיתה בת אַחְאָב ואִיזֶבֶל מלכי יִשְׂרָאֵל, תמכה בפולחן הַבַּעַל כמו הוריה והם מנתצים את המִזְבְּחוֹת שהיו שם, שוברים עד-דק\הֵיטֵב את הפסלונים\צלמים
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ל-ל"ב: ל
וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.
לא
וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.
לב
וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק ז: ז
כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים.
[*]כמו פסלוני\צַלְמֵי הטחורים והעכברים בשְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ה , והורגים את מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל לִפְנֵי מִזְבְּחוֹת הַבַּעַל שבמקום. יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן גם מסדיר שוב את המשמרות\פְּקֻדּוֹת המופקדות על המקדש.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ה: ה
וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי עפליכם [טְחֹרֵיכֶם] וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם וּמֵעַל אַרְצְכֶם.
|
| יז וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם. יח וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מזבחתו [מִזְבְּחֹתָיו] וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהוָה. |
| יְהוֹיָדָע אוסף את כל מפקדי המחלקות, את חילות הַכָּרִי והָרָצִים [*]ראו בפירוש לפסוק ד' למעלה ואת כל עַם הָאָרֶץ, וכולם מלווים את יוֹאָשׁ מהמקדש אל הארמון דרך שַׁעַר הָרָצִים[*]ראו בפירוש לפסוק ו' למעלה , ויוֹאָשׁ מתיישב על כִּסֵּא המלכות. כל עַם הָאָרֶץ שמח על מַלְכּוֹ החדש, ואחרי כל הארועים הללו והוצאתה להורג של עֲתַלְיָה בַחֶרֶב בארמון, חזרה העיר יְרוּשָׁלַיִם לשלוותה. |
| יט וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים. כ וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית מלך [הַמֶּלֶךְ]. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם, אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ, אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים, אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת, וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת. |
| י"ג | וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם, וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהוָה. וַתֵּרֶא, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט, וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת. וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא: "קֶשֶׁר! קָשֶׁר!". |
אילן יוחסין